משמרות כהונה חלק א קפ

כמה יש לו ולא הי"ל לחכמים לו' שמין את הנכסים סתם דהא לר"י נמי שמין אלא הי"ל לו' אופן השומה שהיא שמין

גמ' ומי אמר רבא הכי וכו' אין להקשו' דנימא דס"ל דר"י דוקא אומדנא דהשיא הוא דאית ליה ובהא הוא דפ' כר"י די"ל דא"כ פליג רבא אשמואל בפי' מלתיה דר"י ולא ניחא ליה להגמ' דרבא יפלוג אשמואל בפי' מלתיה דר"י ואי ס"ל ולא כר"י אלא בהשיא הול"ל הלכה כר"י בהשיא

ע"ב רש"י ד"ה אף אבדו וכו' אבל בנשאת בקטנות לא פליג עכ"ל נרא' דודאי למאי דמסיק הא דמחאי וכ' במחאי מיירי ופליג רשב"א במחאי ע"כ לאו משום מחילה דהא מחאי אלא ע"כ דטעמא דרשב"א משום דלא תקון בנשאת כמו בבגרה ופליג אפי' בקטנות ולא כ' רש"י דטעמא משום מחילה אלא לס"ד דפריך ממתני' וס"ד דמתני' כרשב"א וקתני דבקטנה יכולה היא משתגדיל וכו'

דף ס"ט ע"א רש"י ר"א מת ומת ר"ס בנו בחייו וכו' עכ"ל מה שמוכרח לו' דמת ר"ס בחיי ר"א עיין לה' כנה"ג באה"ע סי' קי"ב ולה' בני אברהם חח"מ סי'

ע"ב תוס' ד"ה המשליש וכו' אלא גדולה מן הארוסין עכ"ל מגופייהו דבריי' ומתני' ע"כ בארוסין מתני' אלא משום די"ל ברייתא פליגא אמתני' ותנאי היא אליבא דר"מ ור"י להכי הכריחו מן הגמ' דמדמסיק דליכא בינייהו אלא גדולה מן הארוסין והיינו מוכח מאי דפריך אימא סיפא שמעינן דחד תנא הוא ועיין במהרש"א ז"ל: ך

דף ע' ע"א ד"ה המדיר וכו' מגופא דמתני' הו"מ למפרך וכו' עכ"ל י"ל בזה דיודע הגמ' די"ל נעשה כמו צאי וכו' ועיקר קושייתו היא מאי דפריך בתר הכי ואם איתא להא דרב הונא וכו' ולכך לא פריך אלא ממתני' דקונם ודע דלפירש"י יש להוכיח דלא אמרי' נדר שלא חל מקצתו לא חל כולו ובמ"א כתבתי בזה

ד"ה יוצא וכו' אמאי לא חשיב לההיא דבאה מחמת טענה וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל דבהא כי אמרה בעינא שבקי' לה משום דאין האשה מצווה בפו"ר ע"ש ואע"ג דמצוה בשבת מ"מ אין כופין דאפי' יגרשה שמא לא תקיים כיון דאינה מצווה בפו"ר וכמ"ש התוס' בפ"ק דבתרא די"ג ע"א גבי חציה שפחה וחציה בת חורין ע"ש

ע"ב ד"ה ופרנס וכו' ול"ד להא דמסקי' וכו' עכ"ל עיין להמח"א ה' סי' כ"ד שכ' דקו' היא אינה מיי"ן אלא משביעית ע"ש ואין כן ממ"ש אח"ז לאו שליחותיה עביד אי יהיב להו יי"ן וכו'

דף ע"א ד"ה בשלמא וכו' אם תטעום מאותו

המין וכו' עכ"ל אף על פי שכ' התוס' לעיל דלס"ד בדתלינהו וכו' אפי' מכל הפירו' מ"מ מתני' לא מיירי אלא במין א' דהתוספתא שהביאו התוס' לעיל קאי אמתני' וקתני אפי' לא טעמה מאותו המין משמע דבמין א' מיירי ועיין במהרש"א ז"ל

ד"ה ואי אמר וכו' בדברים שיש בהם ע"נ אפילו מתקיימת וכו' עכ"ל מה שהק' מהרש"א ז"ל והתנן ר"י אומר בעניות שלא נתן וכו' נימא דשאני קשוט דלאו ע"נ הוא לר"י אפי' מקיימת יתן כתובה ע"ש ל"ק מ"מ אמאי יוצא בע"כ כמ"ש התוס' לעיל דיוצא על ידי כפיה ואמאי כופין אותו כיון דהיא נתנה אצבע וזוהי קושיית הגמרא ומה שתי' מהרש"א ז"ל דסמיך אהא דמוקמי' לה במסקנא בדתלינהו דברי תימה הן דאי לא קשיא קושי' הגמ' מדר"י דאמר בעניות שלא נתן קצבה ולעולם ס"ל היא נתנה אצבע תו ל"ק מאי דפריך אח"כ ממתני' דנדרים וממילא א"צ לאוקמה בתלינהו כדמסיק דכיון דלאו ע"נ הן אפי' אי אמרי' היא נתנה אצבע תטול כתובתה ומ"ש מהרש"א אח"כ דלרבנן דר"י אפי' בשאר נדרים הבעל מפר ע"ש ליתא דליכא מ"ד דבעל מפר אפי' בשאר נדרים דלענות נפש כתיב אלא דטעמא דס"ל דמקרי ע"נ

ע"ב רש"י ד"ה אבל וכו' ואפי' עד שתיאסר ע"י קישוט וכו' עכ"ל כתב מהרמ"ש ז"ל דכיון בזה לתרץ קו' התוס' לעיל בד"ה שנדרה דאפי' דידע לה דלא תבקש פתח לנדרה מ"מ תמתין עד שתיאסר ע"י קישוט ע"ש ולפ"ד צ"ל דגם רש"י סובר דלאוקמתא דלעיל דמוקמי' הב"ע בנדרה היא וקיים לה איהו בדלא תלינהו מיירי וכדאמר כ"ז שהיא תחתיו כמ"ש התוס' אלא דס"ל דבפירות תוכל לסבול יום א' דלא כהתוס' דאי ס"ל לרש"י דלאוקמתא דלעיל בתלינהו מיירי אמאי לא פריך לעיל תמתין עד שיתאסר כדפריך הכא ועפ"ז ניחא מ"ש רש"י במתני' בנדר דפירו' בנדרה היא וקיים לה איהו ולא פי' דמיירי בתלינהו ואף על גב דגם גבי סיפא דקישוט לא פי' בתלינהו י"ל דאזיל כמ"ד דברים שבינו לבינה הבעל מפר דלא אצט' הגמ' לאוקמה בתלינהו אלא למ"ד אין הבעל מפר

דף ע"ג ע"א תוס' ד"ה לא תימא וכו' ומה מועיל אפי' ימחול התנאי וכו' עכ"ל מתבאר מדבריהם דל"מ מחיל' התנאי בתנאי דע"מ דהוי כמעכשיו ודבריהם סתראי למ"ש בר"פ המגרש בסד"ה אפי' שהביאו הירוש' דפריך לר"א אמאי לא תני א"א בהדי ט"ו נשים שפוטרו' צרותיהן ומשני התם אסרה תורה עליו ברם הכא הוא אסרה ופי' התוס' דהכא אם ירצה יתירה ליבם קודם שמת אחיו ע"ש הרי דס"ל דיכול למחול התנאי וכ"כ ביבמות ד"י ע"א וי"ל דשאני הכא בתנאי שאין עליה נדרים דכיון דהיא עליה נדרים הקידושין מעיקרא לא חיילי ול"ד לשאר תנאים דבידו לקיים התנאי וחיילי הגידושין ולכך יכול למחול התנאי ועוי"ל דהתם אחוץ קאי ובחוץ יכול לבטל התנאי דהואיל דלאותו פ' לא נתגרשה יכול הוא לגרשה עכשיו דאע"ג דבחוץ כי נשאת לאחר מותרת לבטל התנאי כדתניא התם הירוש' לא שמיע ליה הך בריית' כמו שהוכיח ה' קרבן העדה שם ודלא כמהרימ"ט סי' מ"ט ועוי"ל דמ"ש התוספות בידו להתירה היינו דיגרשנה בגט אחר וכי תנשא לאותו שנאסרה עליו בטל הגט הא' למפרע וחייל גט ב' וכה"ג מהני כמו שהוכיח מהרימ"ט מדברי הרמ"ה ע"ש ברם מה שהוכיח ד"ז משמעתין דאמרי' טעמיה דרב משום דאין אדם עושה בעילתו ב"ז ובעל לשם קידושין הרי דמהני הקידושין קודם שנתבטל התנאי ע"ש לא מכרעא דהכא בתנאי שאין עליה נדרים מיירי דכי נמצאו עליה נדרים לא בעיא גט כדאי' בירוש' למ"ד ועיין בהר"ן בהלכות במתני' ולכך חיילי הקידושין דמקדש לה שנית ודע דהרא"ש כלל ל"ה סי' ח' הוכיח דמהני מחילת התנאי מסוגי' דשמעתין מכח קו' התוס' ודבריו סתראי למ"ש ככל למ"ה וכבר עמד בזה הרשב"ש סי' ר"ז ע"ש ועיין להב"ש סי' קמ"ד סקט"ו ע"ש

ד"ה אלא וכו' מדמקשה לרבא לקמן וכו' עכ"ל