משמרות כהונה חלק א קעט

המזונות ולהכי כ' לא הדירה כלל מתשמיש מיהו קשה דדבריו סתרי למ"ש הוא גופיה לקמן ר"פ המדיר לפי מה שהבינו התוס' שם בדבריו ע"ש ובנימוקי להלכות נדרים כתבתי בזה

גמ' אבל בסתם ד"ה יוצא לאלתר כ' בש"מ בשם הריטב"א הטעם דכיון דסני לה לא יבקש פתח לנדרו ע"ש מכאן יש ללמוד לקנס בשדוכין לזמן קצוב והלכה האשה ונתקדשה לאחר דמחוייבת בקנס לאלתר ולא עד שיגיע זמן שקצבו ביניהם דאפי' שמואל לא פליג אלא משום שמא ימצא פתח לנדרו הא לאו הכי כופין מעכשיו כיון דסופייהו לכופו ה"נ בקנס שידוכין דכבר נתחייבו משעה שנתקדש' דהא חזרו בה מהשידוכין ואפי' תתגרש מהב' חייבת היא בקנס מיהו י"ל דהכא טעמא דכופין לאלתר משום דלא יש תקנה מעכשיו יש לה צער וכדאמרי' לקמן לא אכולהו דאינו דומה מי שיש לו פת בסלו וכו' ועיין להעה"ש אה"ע סי' ן' ע"ש

דף ס"ב ע"א גמ' אמ"ר חדש כאן וחדש בבית לפירש"י צ"ל דשלא ברשות חדש כאן וי"א חדשים בבית ועיין בש"מ בשם הר"י ן' מיגש ז"ל

תוס' ד"ה טיילים ע"ש שדרכם וכו' עכ"ל י"ל משום דמי שחייב מס למלך דרכו ליטמ' שלא יראוהו גובי המס ולכך קרי למי שאין עליו מס טיילים שיוכלו לטייל בשוק

דף ס"ג ע"א ד"ה רב הונא וכו' כיון שיכול' לסבול תשמיש וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ונר' דכוונתם מלישנא קמא דפריך נדה בתשמיש ולא פריך נמי חולה בתשמיש משמע משום דאיכא לאוקמה באינה חולה כ"כ ובת תשמיש היא אע"ג דקתני חולה סתם וא"כ מאי פריך בלישנא בתרא חולה בת מלאכה הא איכא לאוקמ' באינה חולה כ"כ אבל אין לתרץ דחולה לא הוי פת בסלו הא ליתא דכיון דאפשר שתתרפא הוי פת בסלו כמו מדיר שכ' התוס' בסמוך בד"ה אינו דהוי פת בסלו כיון דאפשר שימצא פתח לנדרו

ע"ב ד"ה אבל וכו' דבאומרת טמאה אין נראה להתיר וכו' עכ"ל אע"ג דמתני' היא בנדרים דחיישי' שמא עיניה נתנה באחר י"ל דהכא שאני דמפסדא כתובתה וכמ"ש בתחי' הדיבור ועיין למהרש"א מיהו בדברי הרא"ש בפ"ב דיבמות דכ"ד לא יתכן לומר כן שכ' בדברי התוס' והוכיח מדאוכלת בתרומה בסוף נדרים ע"ש ומאי ראיה ההיא דאוכלת בתרומה אמתני' קאי דמפסדא כתובתה וכן ראיתי מק' ע"כ נר' דס"ל כמ"ש התוס' בנדרים שם בשם הר"א דאמתני' לא קשה הא שויתה אנפשה ח"ד דזונה ל"מ לינשא לכהן ע"ש וגם משום טומאה נמי ס"ל דל"מ כיון דליתיה אלא בכהן דאנוסה היא אבל באשת ישראל ברצון וכן לתרומה היא נמי מוזהרת שו"ר להתה"ד בפסקים סי' רכ"ב שכתב בכוונתם דס"ל דאיכא יחוד רגלים לדבר הוי וכל היכא דאיכא רגלים לדבר לא אמרי' שמא נתנה עיניה באחר וכ"כ בתשו' רמ"א סי' י"ב ע"ש

דף ס"ד ע"א גמ' אלא אידי ואידי שתבעה לייבם וכו' הומ"ל אידי ואידי שתבעה לחלוץ ושמואל כמשנה א' ובריית' כמשנה אחרונה אלא דלא ניחא ליה לאוקמי מילתא דאמוראי במשנ' א' ולפ"ד התו' בד"ה מ"ש י"ל משום דומי' דארוס'

רש"י ד"ה אין נזקקין וכו' כמשנה אחרונה וכו' עכ"ל דבריהם ולפי המסקנא אבל בס"ד כמשנה א' כמו שהוכיחו התוס'

ד"ה שכר שבת וכו' גזירה משום מקח וממכר וכו' עכ"ל ולא הוי גזירה לגזירה כמ"ש רש"י גופיה במס' ביצה דל"ז ע"א ע"ש

ע"ב גמ' ואי ר"ש תמני סרי הויין וכו' אין להקשו' דר"ש כר"י ס"ל דאמר לשבת ולא לחול ובעירוב משערי' בשל שבת דטעמא דעירוב הוא משום דקונה שביתה במקום אכילתו ושייך לשבת אבל במשרה משערי' בשל חול דהא מזונות דחול הוא נותן לה וא"כ י"ל דשיעור אכילה דחול הוא ב' קבין לשבוע די"ל מ"מ מדקתני חציה לבית המנוגע שמעי' דשל חול הוי חצי ככר דהו"ל ששה סעודות לקבי דבית המנוגע ודאי בשל חול משערי' וא"כ אפי' תימא דר"ש כר"י ס"ל אכתי י"ב הויין והגמ' בסמוך לפום מאי דניחא ליה אי י"ב ה"ה דהומ"ל כר"ש אלא דבלא"ה דחי לה ומאי דנקט הגמ' לר"ש י"ח הויין היינו אי ר"ש ס"ל כר"מ דמזונו לחול ולכך רש"י גבי בית המנוגע הוצרך לו' במצומצמו' ולא ניחא ליה לתרץ משום דמזונו לשבת משום דהגמ' נקט לר"ש י"ח הויין ועיין במהר"ם שי"ף ז"ל

דף ס"ה ע"א גמ' לבת ר"ח וכו' עיין להתו' סוף ברכו' ועיין למהרש"א ולעיקר קו' שם י"ל דר"ח היו לו ב' בנות ונשא רבא אחת מהן ומתה בחיי אביה ונשא אחותה וזאת היא דשמעתין שנשארה אחרי אביה

פרק ששי

ע"ב תוס' ד"ה וירושתה וכו' דהא שמעי' לה ממתני' דהכותב וכו' עכ"ל ק"ק הא י"ל דהתם באין לה בנים אבל כשיש לה בנים מנ"ל דיורשה ול"ל דאי באין לה בנים הא שמעי' לה ממתני' דהאב זכאי דהא ההיא דהכותב אצטריך למתני לאשמעי' הנך דיני דתנן התם ויש ליישב

דף ס"ו ע"א ד"ה והא וכו' שמעי' מרבא וכו' ורבין דקאמר וכו' עכ"ל ר"ל דמרבא שמעי' דמציאה כהעדפה דפליגי במתני' דקונם ומדרבין שמעי' דהעדפה דפליגי בה היינו העדפה שע"י הדחק ואם כן מתרווייהו שמעינן דמציאה כהעדפה שע"י הדחק מיהו מרבין לחודיה נמי שמעי' כיון דרבין גופיה דמוקי לה בע"י הדחק משום דומיא דפלוגתא דמציאה כמ"ש התוס' וא"כ ע"כ דחד דינא אית להו אבל ממילתיה דרבא לא שמעינן אלא בצירוף מילתא דנקיט לה רבין בהדיא ולכך התוספות בסה"ד נקטו רבין לחודיה ועיין במהרש"א ז"ל

דף ס"ז ע"א ד"ה זהב וכו' נזמים וטבעות אע"פ שאין נפתחים וכו' עכ"ל משמע דתכשיטין אין נפתחים אפי' לזמן מרובה ומגמ' דמעילה דף י"ט ע"א אין נר' כן דאדרבא דכלתיה דנון שהם תכשיטין קאמר לזמן מרובה מי לא פגמי ועפירש"י שם ויש ליישב

דף ס"ח ע"א גמ' אלא לאו עני בדעת וכו' אין להקשות נוקמה עני ועשיר ממש ור"י ס"ל ינתן לב' כדרך שנתן לראשונה לפי ערך הנכסים דאם נהן לראשונה שליש נכסיו ינתן לב' שליש הנכסים שיש לו עכשיו וחכמים ס"ל דדעתו משתני' לפי ערך הנכסים דאם הי"ל בראשונה נכסים של עכשיו לא היה נותן שליש די"ל דא"כ גם לר"י שמין את הנכסים