משמרות כהונה חלק א קסז

איכא למיחש דלא היה תל קרוב אבל גבי עיר בדברי ר"מ לא ניחא ליה לפרש שמא לא היתה העיר רחוקה דעיר ודאי קלא אית לה ואע"ג דלס"ד הגמ' לקמן צ"ל כן גבי עיר מ"מ למסקנא לא ניחא ליה לדחוקי הכי ול"ק מ"ש מהרש"א ז"ל

דף כ"א ע"א גמ' ובהא אפי' מחביריו הא דלא קאמר דילמא איכא מאן דס"ל הלכה כר' מחביריו אפי' בעלמא משום דליכא למיחש לב"ד טועין כ"כ וסברי דקושטא הכי הוא אע"ג דלעיל קאמר מהו דתימא הלכה כר' אפי' מחביריו והיינו אפי' בעלמא כדפירש"י

תוס' ד"ה על וכו' מדאמרינן מרינן בסמוך וכו' עכ"ל הא דלא מוכחי מדפריך בסמוך דשמואל אדשמואל ואי איתא לאוקמא לההוא שטרא דנפיק מב"ד דמר שמואל בשהעידו בפי' על כ"י משום דא"כ הי"ל לפרש בשטר שהעידו על כ"י כי היכי דלא למטעי דהלכה כר' ומשני בשטרא דיתמי וכיון דידעי כ"ע דשטר' דיתמי לא אתי למטעי

ע"ב פירש"י ד"ה ליתבו בדוכתייהו אחר שהעידו בפנינו עכ"ל והיינו משום שרואהו בלילה וצריך עדות והר"ן כתב דיביאו אחד אחר ויעיד כל אחד בפני ג' בזה אחר זה משום דבעינן בפני ג' ולעיל מזה הק' במאי דאמרי עד שלא חתמו מעידין לפניו וחותם והא בעינן שיעידו בפני ג' ותי' דקיום שטרות דרבנן ולא בעי שיעידו בפני ג' ע"ש וק"ק לס"ד הגמ' דלא ס"ד הא דקיום שאני תקשה ליה בהא דעד שלא סתמו וכקו' הר"ן וי"ל דמעידין לפניו ל"ד אלא שיביאו אדם אחר או דלגבי עד נעשה דיין הוא דלא ס"ד דבקיום שטרות דוקא עד נעשה דיין

דף כ"ב ע"א תרי ותרי נינהו וכו' הוה מצי לאוקמה בשובר דע"י תרי ותרי כשר השובר דמוקמינן ממונא בחזקת מאריה או בשהדיינים יזימום כפירש"י

תוס' ד"ה הפה שאסר וכו' עיין במהרש"א ועיין להה"מ בר"פ י"ב מה' אישות

ע"ב ד"ה כגון וכו' והא דתנן בפ"ב דיבמות הרגנוהו וכו' עכ"ל אע"ג דהתם מסקי' נשאת לא תצא מ"מ דאפלוגתא דאמוראי היא התם ומק' למ"ד אם כונס מוצא תקשה ליה ברייתא דהכא דאע"ג דהתם הוכיח כבר ממתני' דשכחה ונשתחררה דאם כונס אינו מוציא מ"מ מדלא פריך התם למ"ד מוציא מהך מתני' ע"כ משום די"ל דאין כל הרננות שוין ועוד דהכא דמי לנטען על אשת איש לפמ"ש התוס' שם בד"ה אמר ע"ש

דף כ"ג ע"א גמ' פשיטא לא ראינו אינה ראיה לא צריכא דדיירי בחצר וכו' הא דלא משני דמיירי ביושבים במעמד אחד דאז לא ראינו ראיה כמ"ש הפו' משום דא"כ בסיפא אמאי לא תצא והא דלא מוקי בלא איפוך ורישא לא תצא משום דקלא אית ליה וקושטא הוא בסברא דמהו דתימא משום דאפי' נימא דקלא אית ליה והו"ל כמו שאמרו לא ראיתם מ"מ תרי ותרי נינהו ואי מיירי בנשאת לאחד מעידיה ולכך לא תצא א"כ בסיפא אמאי תצא ועיין בהר"ן

תוס' ד"ה מאי וכו' וסיפא בחזקת ח"א וכו' עכ"ל אין ר"ל דהו"ל ודאי א"א שהרי כתבו התוס' לעיל בד"ה הכא דחזקה דאשה דייק' מרעא לחזקת א"א אלא ר"ל דמשום די"ל דגם בסיפא איכא חזקה להתיר והיא חזקה דאשה דייקא ומינסבא לזה כתבו בסיפ' איכא חזקת א"א כנגדה ולשין מהרש"א שכ' בד"ה הבא עליה בחנק אינו מדוקדק

בא"ד והו"ל למימר תצא מדרבנן וכו' עכ"ל וליכא למי' בנשאת לאחד מעידיה דא"כ בסיפא אמאי תצא וכר' מנחם לא מיתוקמא דא"כ ברישא אמאי לא תצא דס"ל דלר"מ גם ברישא דמדרבנן היא תצא אם באו עדי' ואח"כ נשאת אבל י"מ ס"ל דלר"מ מוד' דבדרבנן לא תצא ולכך הוצרכו לו' מדלא מיפליגא וכו' ע"כ כרבנן ואמאי בסיפא לא תצא דליכא לאוקמה בנשאת לאחד מעידיה דא"כ ברישא אמאי לא תצא הא מדרבנן מיהא תצא ול"ק משה"ק מהרש"א ז"ל וניחא נמי בין לתי' קמא בין להי"מ מאי דנקט הגמרא מ"ש רישא ומ"ש סיפא דלעולם לא קשיא אלא מרישא לסיפא

גמ' מאן דמתני לה ארישא כ"ש אסיפא וכו' ק"ק נימא דוקא ארישא משום דנאמנת לומר גרשתני דס"ל כרב המנונ' כדלקמן ואפי' דגם בשבויה תניא לקמן ד"ז מ"מ לשון כ"ש דקאמר ק' להולמו והפר"ח בליקוטיו הק' אמאי תנן ואם משנשאת אחר סיפא לא הול"ל אלא ברישא וכתב דעם מ"ש התוס' בד"ה מאן יתישב ע"ש נר' דכוונתו דקו' זו וקו' התוס' קו' מתרצת חבירתה דלכך תני לה בסיפא לאשמעינן דגם בסיפא בעי באו עדים אחר שנשאת מיהו קשה לפ"ז מאי פריך לקמן דכ"ד ע"א אלא למאן דתני ארישא מאי איכא למימר ומאי קו' הא אפי' מאן דמתני' ארישא קאי נמי אסיפא לאשמעי' דבעי נמי באו עדים אחר שנשאת ועיין במהרש"א כאן

ע"ב גמ' וא"ל ע"א את וחברתך טהורה וכו' הא דמשתריא ע"פ העד וחשבי' ליה כשנים אפי' שבא לבסוף בשבויה היקלו אבל בעידי מיתה בבאו בב"א לא חשבי' ליה כב' כמ"ש התוס' לעיל וכ"כ הר"ן ז"ל ועפ"ז י"מ מה שהק' התוס' הא תו וכו'

תוס' ד"ה שתי וכו' ואשמעי' דאפ"ה לא מיהמני עכ"ל והיינו ממשנה יתירא ומאי דפריך לקמן ב' נשים שנשבו למ"ל היינו נ"ל ליתני משנה יתירא באשה אחת ולמ"ל למתני ב' נשים

ד"ה אין וכו' דאי בדליכא עדים היינו מציעתא וכו' עכ"ל ק"ק נימא דברישא היא שותקת ומשתריא ע"פ חברתה ובסיפא אשמעינן דמשתריא ע"פ עצמה ויש ליישב

גמ' אבל עדים דליכא דררא דממונא וכו' לעיל בפלוגת' דר"מ ורבנן לא ניחא ליה למימר טעמא דר"מ משום דבדליכא דררא דממונא לא אמרינן הפה שאסר דלא מסתבר ליה שיהיה כן לקושטא דמילתא ובקל עביד צריכותא

דף כ"ד ע"א תוס' ד"ה נשביתי וכו' דמסיפ' דמתני' שמעינן לה וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ונ"ל דהוצרכו לסיפא דכהנות לפמ"ש לעיל בד"ה שתי וכו' ומיהו יש לקיים הגירסא וכו' דהוצרכו הנך דשבויה ודב' נשים לאשמעי' ממשנה יתירא דאפי' לא ידעי בעדים דהך מילתא לא אשמעי' אלא ממשנה יתירא דאי מלישנא דמתניתין הא מתני' דשבויה ודב' נשים בחדא לישנא תנן להו

ד"ה אבל וכו' דרבנן פליגי עליה התם וכו' עכ"ל בקו' מעיקרא שהק' מההיא דזיל גלי הו"מ לתרץ ההיא כרבנן והכא כר"מ אלא דסמכו עצמם ההיא דנאמן אתה לפסול עצמך וכו' דר"י גופיה קאמר לה והתוס' בהחולץ שתי' כן קשיא מההיא דנאמן אתה לפסול וכו'

גמ' והא איפכא שמעינן להו וכו' מקשי' לפמ"ש