משמרות כהונה חלק א קנו

דאין לחלק בין אנוסין למזידין כיון דאפי' מולין נקראים ערלים ודלא כמהרש"א ומה שכ' דגוים מבן נכר נפקא מלבד מה שהק' הוא לזה עוד י"ל דא"כ מאי קאמר לעיל הגמ' אי כתב ערל ולא כ' ב"נ הא אי לא כתיב ב"נ לא הוה ידעי' ערל ישראל וי"ל דא"כ נכתוב נכרי אבל מדכתיב ב"נ משמע דאצט' קרא לנתנכרו מעשיו דלא יליף מערל מיהו אכתי קשיא קושיית מהרש"א ע"כ נ"ל עיקר כמו שכתבתי

ע"ב בד"ה סוף וכו' וא"ת א"כ שוב נמי וכו' עכ"ל לא ידענא מאי ק"ל הא אי נצטווה א"א על הפריעה לא מצינו קרא יתירא גבי א"א לפריעה וע"כ הכל נכלל בכלל מילה דכתיבא וא"כ קא' שפיר מאי שוב במול את בנ"י סגי

דף ע"ב ע"א בד"ה משום וכו' והא כיון דלא אפשר וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ע"ד הרא"ם ז"ל והשע"ה תי' דהא דאמרי' כיון דלא אפשר אינה מעכבת היינו אי לא אפשר בשעת עשייה ויכול להיות שיהא בשעת אכילה ראוי אבל אי ידעי' דאפי' בשעת האכילה לא יהא ראוי מעכבת ע"ש ולפ"ז צ"ל מאי דפריך לעיל גבי חלצתו חמה וניתיב לו כל ז' היינו ר"ל דכיון דבעי ז' ואינו ראוי אפילו בשעת האכילה מעכבא גם להעשיה וא"צ להג"ש דמקר' דעשייה לחודיה נפקא ולא כדפירש"י אמאי מעכב ליה מאכילה ע"ש ומאי דפריך המול כל זכר אמ"ר וכו' היינו משום דבשעת העשייה לא היה נולד אבל ק' ע"ד השע"ה אמאי אצט' כל ערל ל"י בו הא כיון דמילת זכריו מעכבת כ"ש ערל גופיה וכדאמר רבא לעיל מי איכא מידי דערלות גופיה וכו' ואפי' למתו אחיו מחמת מילה דאנוס הוא ממילת זכריו נפקא דבכה"ג נמי מעכבא לפ"ד השע"ה ומהר"ם לובלין בר"פ הקשה כן ותי' דאצט' למתו אחיו מ"מ דאנוס הוא דכה"ג אין מילת זכריו מעכבת ע"ש וצ"ל דאצט' קרא ללאו דממילת זכריו לא שמעי' לאו

ע"ב גמ' לא לישטמי' תנא וכו' כ' מהרש"א ז"ל דלפום מסקנא דגמ' ערל אסור בנגיעת קדשים מק"ו ומה ט"י דמותר בפרה אסור בנגיעת קדשי' ערל דאסור בפרה כ"ש דאסור בנגיעת קדשים ע"ש ונר' דאיכא למיפרך מה לט"י שכן אסור בנגיעת תרומה קא' בערל דמותר בנגיעת תרומה מדאצט' תושב כמ"ש מהרש"א גופיה ואי עביד ק"ו מקומות אמרי' נגיעת תרומה תוכיח ועמ"ש מהרש"א לעיל בסמוך

דף ע"ג ע"א תוס' בד"ה מה וכו' אבל לענין ערל וכו' ולמאי דפי' וכו' עכ"ל לפ"ז לא הי"ל להנך דבעו מר"ש להזכיר ילפותא דפסח אלא היל"ל אי דרשי' בו ולא במעשר או בו אינו אוכל אבל אוכל מצה ומרור והילפות' היא מביכורים אפי' אי ג"ש דפסח אינה מופנה

דף ע"ד ע"א גמ' בזרעו של אהרן וכו' למסקנ' דנ"ל בהערב שמש מקרא דובא השמש א"צ להא מילתא דאיזהו דבר ששוה וכו' וכ"מ מדברי רש"י לעיל בריש פרקין בד"ה איש ע"ש

דף ע"ה ע"א תוס' בד"ה והכתיב וכו' משום דהותר' מכללה וכו' עכ"ל קשה דא"כ מאן דמוקי בזב בעל ב' ראיות אמאי לא מוקי בבעל ג' ראיות ולתרומה ותרי קראי בתרומה להערב שמש חד בזב וחד ביולדת וצריכי דתרי לאוי נינהו קרא דאיש איש וקרא דבכל קדש לא תגע ומהרש"א בתחילת הסוגיא כ' דהא דלא מוקי בבעל ג"ר ולתרומה משום דתרי קראי למ"ל ע"ש אבל השתא בדברי התוס' דתרי לאוי נינהו ואפי' למאן דמוקי בבעל ב"ר אית ליה צריכותא קשה ונ"ל דלמ"ד בבעל ב"ר ל"ל אלא חד צד דצריכותא דהיינו הותרה מכללה אבל חומרא דמרובה טומאתה ל"ל וא"כ אי מוקי לה בבעל ג"ר הוה קשה לכתוב ביולדת לבד ומהרש"א בסה"ד הוכיח דדוקא בלאוין הוא דעבדי' צריכות' דאל"ה מאן דמוקי בבעל ב"ר אמאי לא מוקי בבעל ג"ר וצריכי ע"ש ואינו מוכרח די"ל דלמסקנת התוס' מאן דמוקי בבעל ב"ר ל"ל צריכותא כלל ומעתה גם מה שהוכיח מדלא עביד הגמ' האי צריכותא גופ' וכו' ע"ש אינו הכרח דהגמ' דקא' תלת' קראי בתרומ' למ"ל קאי אליבא דמ"ד בבעל ב"ר ואיהו ל"ל צריכות' מדלא מוקי לה בבעל ג"ר אך מדברי התוס' הללו שכ' צריכותא דהותרה מכללה למ"ד בבעל ב"ר יש להוכיח שפיר מדלא קאמר האי צד דצריכותא גבי מאי דקאמר תלתא קראי בתרומה מוכח דדוקא בלאוין הוא דעבדי' האי צריכות' דזב ויולדת

דף ע"ז ע"א תוס' בד"ה מכ"ג וכו' ומיהו לענין שאר בנות גרים וכו' עכ"ל לפמ"ש התוס' בסה"ד דר"י ס"ל לא ילפי' לפסול בביאתו מאיסורי כהונה אפי' בהצד השוה מעלמ' ומפסולי כהונה א"צ לכ"ז דבפשי' י"ל דלענין שאר גרים לא ילפי' מחלל וממצרי משום דאיכא למיפרך מה להנך שכן פוסלין בביאתן וכדפריך הגמ' שם ול"ל היא גופה נילף דלר"י לפסול לא ילפי' מאיסורי כהונה ומעלמ' אבל בעמוני יליף שפיר דהא לר' יוסי עמוני פוסל בביאתו כדאי' בסו"פ אלמנה והביאוהו התוס' לקמן אלא דהשתא אכתי לא אסיקו אדעתייהו דלא ילפי' לפסול מפסולי כהונה ומעלמא ומ"מ נר' דפשיט"ל נמי השת' דמאיסורי כהונה לחודייהו לא ילפי' לפסול ולכך ניחא להו בשמעתין דיליף מחלל ואלמנה לעמוני ולא יליף לשאר גרים משום דאיכא למיפרך שכן פוסלין בביאתן ולא הוצרכו התוס' לו' ומיהו שאר גרים וכו' אלא אילפותא דחלל ומצרי כמו שנר' מפשט דבריהם

בא"ד דנילף שיפסול גר בביאתו מחלל ומצרי וכו' עכ"ל ממצרי לחודיה לא אתי דמצרי פוסל בקהל ואיך נילף מניה שיפסול לכהונה הא גר פסול גם בישראל ול"מ ביה איסור כהונה

בד"ה ר"ל וכו' אליבא דנפשיה וכו' עכ"ל וכן לרשב"ג דנקט כל שאתה נושא בתו וכו' אליבא דנפשיה קאמר דהא לת"ק עמוני אי אתה נושא בתו וא"צ למ"ש מהרש"א בס"ד ע"ש

ע"ב בד"ה מצרי וכו' מהיכ"ת לפסול וכו' עכ"ל הא דלא ק"ל לר"ל דפסיל י"ל דה"ט דר"ל דיליף מעמיו דמשמע ליה עם אחד והיא גיורת מכנה וכר' זכאי דמשמע דוקא מכנה

גמ' מה לממזר שכן אינו ראוי וכו' הומ"ל שכן יצירתו בעבירה ועיין פירש"י בד"ה ורבנן

ועוד מקרא מסייעני מה שהק' מהרש"א לר"י למ"ל אשר יולדו י"ל דאי לאו אשר יולדו הוה דרשי' בנים ולא בנות ואחר דכתיב אשר יולדו דרשי' בנים לדרש' דלקמן ומ"ש מהרש"א דרבנן דמתני' לאו היינו ר"י ע"ש אין נר' כן מדברי התוס' בד"ה הלכה אך לפירש"י במתני' דפי' אם הלכה נקבל דהיינו אם שמעת מרבותיך נקבל א"כ ודאי כשא"ל הלכה אני אומר וראי קבלוה דהא אמרי ליה אם הלכה נקבל וע"כ דרבנן דמתני' לאו היינו ר"י אבל התוספות מפ' אם הלכה נקבל היינו הלכה למשה