משמרות כהונה חלק א קנב

ונבילה שוין הן דלאוי נינהו והוי כמו בע"מ וטומאה דשוין וחייל בכולל ודברי מהרש"ל מוכרחי' דאי זר ששימש בלקוברו איירי מאי קאמר בגמ' בשלמא זר מעיקר' וכו' הא אפילו דליכא כולל שייך פלוגתא דלקוברו ודלא כמהרש"א שכ' ליישב ס"ד דהשתא בשינוייא דר"א דבאיסו' קל לא שייך לקוברו ע"ש דליתא כמו שהוכחתי

גמ' א"נ שחתך אצבעו וכו' עמ"ש מהרש"א ז"ל על קושית מהרש"ל ז"ל וכן נ"ל להוכיח מדברי רש"י שכ' דבב"א דמתני' בשוו שליח ואי איתא משכחת לה בנשא מת ומת ואחר שמת נשא החי דאע"ג דהו"ל אחות זקוקתו אינו אלא מדרבנן וקודם שנשא החי היתה מותרת לו וכשנשא חיילי תרווייהו בב"א אלא ע"כ כיון שהותרה לו איסור אשת אח תו לא חייל וה"נ דכוותה כשהותרה לו טומאה תו לא חייל ועי"ל קושית רש"ל דכיון דלגבי קרבן יחיד חייל איסור טומאה הו"ל טומאה קדמה

תוס' בד"ה בר קפרא וכו' כגון אחות אשה וכו' עכ"ל מ"ש לישנא דהותרה הטומאה ושבת ונבילה קאי אבל אחות אשה הקולה היא דיש לה היתר כמ"ש בדבור הקודם ועיין מהרש"א ז"ל

בד"ה אצבעו וכו' עד משהו אחרון וכו' עכ"ל אבל הריטב"א כ' כיון דבתוך ב"ד הוא הוי ככת א' ע"ש ולפ"ז י"ל מה שהק' התוס' בד"ה אלא מליקה וכו'

ע"ב גמ' ומדהנך לפטורא וכו' ל"ד אלא ר"ל מדהא לפטורא וכדפירש"י דהך דנבילה קרי לה מדהא וכו' וכדקאמר מדהא בב"א וכו' ומנבילה גופה הו"מ לאוכוחי דר"ש ל"ל אפילו בב"א אלא דניחא ליה לאתויי מכולהו

בפירש"י אי בהקטרה וכו' דקס"ד חטאת מחייב ליה עכ"ל נר' דלא מפרש כפירוש התוס' דמשום דלא חייל הוא דפריך אלא אחטאת דמשמע ליה דבחטאת איירי ואין להק' הא אזרו' ל"מ חטאת וכדפירש"י לעיל די"ל דע"כ שבת משום חטאת נקטיה ונ"מ בהזיד בזרות ושוגג בשבת דמחייב חטאת ומיתה דאי לא"ה מנ"מ בחיוב ב' וק"ק לפירש"י אמאי קאמרי מידי לאוי קתני אפי' לאוי קתני ניחא שפיר וי"ל דרש"י מפ' נמי הקושיא כהתוס' אלא דנקט חטאת כי היכי דאתיא הקושי' גם לבר קפרא דבב"א פליגי ולא שמיע ליה ההיא ברייתא דשרייא מליקה

תוס' בד"ה אסור וכו' מחייב באיסור כולל וכו' עכ"ל והיינו לר"ח אליבא דידיה ורב"ק אבל לבר קפרא גופיה אפשר דלר"י לית ליה כולל דהא לדידיה ניחא דידיה ודר"ח וכדקאמר הגמ' בשלמא לבר קפרא ודלא כמהרש"א לעיל דל"ב ע"ב בד"ה איסור ע"ש וכ"נ מדבריהם לקמן בד"ה לקוברו דנקטו ר"ח ואפילו להספרים דגרסי בדבריהם בר קפרא היינו ב"ק אליבא דר"ח אבל ב"ק גופיה אפשר דל"ל כולל לר"י שו"ר שדברי מהרש"א עיקר דכיון דלר"ח ע"כ דאית ליה לר"י כולל לא פליג עליה ב"ק בהא והוא ממ"ש התוס' בד"ה לקוברו דהא חשיב בע"מ ששימש וקשה נימא דבע"מ נמי לקוברו דנימא דס"ל בע"מ במיתה והוי קל על חמור דטומאה הותרה וכמ"ש התוס' בד"ה אמר דאי בע"מ במיתה הוי קל על חמור ואע"ג דכי אתניא ר' מיעקרא איסור כולל אתניא וע"כ דס"ל בע"מ באזהרה כמ"ש התוס' מ"מ נימא דכאשר שכח ב"ק וסבר דבב"א אהניא סובר דבע"מ במיתה וכן לב"ק גופיה וברייתא דשיירא מליקה לקוברו איירי ומאי פריך אלא ע"כ כיון דלר"ח ס"ל בע"מ באזהרה דהא קאמר דד' א"כ אתניח ולא מצינו שנחלק עליו ב"ק בזה מסתמא כוותיה ס"ל

דל"ה ע"ב מתני' ולא פסלה מן הכהונה כתב הריטב"א דלא חיישי' למצריכה כרוז לכהונה משום דולדה מוכח עליה ע"ש ועיין בגמ' לקמן דמ"א ע"ב ובמה שכתבתי באה"ע סי' ק"ע ע"ש

בזמן שהולד של קיימא יוציא וכו' הא דלא קתני הוא מותר בקרובותיה כדקתני ברישא עיין במה שהוכחתי באה"ע סי' ט"ו ע"ש

תוס' בד"ה ונמצאת וכו' ואור"י דנהי וכו' עכ"ל דע דמדאורייתא קרובת חלוצה שריא כדאיתא בקדושין דמ"ה ע"א ע"ש ואפ"ה מחמרי' כה"ג לאסור דרבנן בדאורייתא אע"ג דממ"נ שריא ועיין בתשו' הרא"ש כלל ב' ובדיני עגונה כתבתי בזה

בד"ה תגלי וכו' אבל התם א"צ לידע אלא מה שבאותה שעה וכו' עכ"ל וזה לר"ל אבל לר"י אמרינן אגלאי מילתא למפרע ואפילו במה שאין ראוי להתברר עכשיו וע"כ הוצרכו בגמ' שם למי' הכא אם יבא אליהו הא קטנה לאו בת אעבורי ולא סגי ליה במה שאין ראוי להתברר עכשיו דסוגיא דהתם אליבא דר"י כמבואר שם

דף ל"ו ע"א גמ' ונמצאת מצריכה כרוז לכהונה עיין מה שהק' הריטב"א ז"ל ממתני' דבולד בן קיימא לא פסלה מכהונה ולא חיישי' לכרוז ותי' דולדה מוכח אבל הכא ולד חברתה בעיר אחרת לא מוכיח ע"ש ועיין במה שכתבתי ע"ד באה"ע סי' ק"ע מסוגיא דלקמן דמ"א ע"ב ע"ש

פירש"י בד"ה אלא וכו' וקשה לי וכו' עכ"ל עדיפא מינה פריך וה"ה דק"ל נמי בקושי' התוס' ולכך הוצרך להגיה תחלוץ בתוך ט' ולא סגי ליה בחליצה דתוך ג'

דף ל"ז ע"ב תוס' בד"ה דאמר וכו' ובפ"ק דב"ק וכו' עכ"ל עיין רש"ל ומהרש"א ז"ל ונ"ל דהתוס' נחתי לישב הגמ' דקמא גם לאדמון אבל לרבנן אפי' מפקיע דינו אמרי מהדרנא וע"ש בתוס' דכתובות

דף ל"ח ע"א פירש"י בד"ה מי א"ל וכו' אי פלג' וכו' או מנתא בנכסי יבם כצ"ל ומ"ש בספרים או פלגא מנתא ט"ס

תוס' בד"ה הוי וכו' אלא הא דקרי הכא יבם ודאי וכו' עכ"ל ק"ק דאכתי לרבנן דסבור למי' קמיה רב משרשיא מתני' היא וסברי דספק הוי ודאי משום ממ"נ תקשה להו ממתני' דמציעא דזה אומר כולה שלי וכו' וי"ל דהנך רבנן ס"ל דמתני' דמציעא בדליכא עדים וכיון דלא הוי מוחזק אלא ע"פ הודאת חבירו לא הוי מוחזק והתוס' דק"ל מינה לפירש"י משום דס"ל דדוחק הוא דלמסקנא דוקא בדליכא עדים דסתמא קתני ועיין בחידושי הריטב"א ז"ל

דף ט"ל ע"א פירש"י בד"ה ה"ג וכו' : קודם שנפלו וכו' עכ"ל דאפי' עביד מאמר אח"כ הו"ל כמו נפלו לה עד שלא נתארסה ונתארסה דמוכרת וכ"כ הריטב"א ז"ל וק"ל דמפירש"י ר"פ האשה שנפלו נר' דנפלו לה עד שלא נתארסה ונשאת לא תמכור וכ"כ התוס' שם ע"ש והכא דס' נשואה היא אמאי מוכרת הכל לב"ש הול"ל יחלוקו

ע"ב פירש"י בד"ה אמר וכו' ואי ניחא לתרווייהו וכו' עכ"ל לא