משמרות כהונה חלק א קנא

ע"ב בד"ה ולא מיטמאה וכו' ולאו דוקא וכו' עכ"ל לכאורה כיון דמפרש לענין חיוב א"ש בדוקא וכמ"ש התוס' ונר' דס"ל כמ"ש הר"מ בפ"ב מה' אבל דבנות אהרן אינם מצוות ליטמא לקרובים דכל שישנו בלא יטמא ישנו ביטמא וכו' וע"ש בהשגות הראב"ד ז"ל ולהכי כ' דלאו דוקא דהא אפי' בנשואה דינא הכי דאין מצוו' ליטמ' לקרובי' והתוס' ס"ל כהראב"ד ז"ל

תוס' בד"ה אלא וכו' וי"ל דעבד מאמר ובא וכו' עכ"ל שי' מהרש"ל ז"ל בזה נכונה דגבי מתני' דהפרה בלא ביאה איירי ומ"מ מוכיח מינה בעיין דביאה דאי אירוסין עושה ופקעה זיקת יבמין לא הוה מהני המאמר להפרה וכמבואר בדברי מהרש"ל ול"ק מה שהק' מהרש"א ז"ל אלא דלא היה צריך מהרש"ל לו' דלא הדר אלא מהפרה דהומ"ל דמכולהו הדר דכולהו חד דינא אית להו דאפי' אירוסין עושה מיפר ויורשה וכו' ול"ד לאסורא דעלמא ועיין להרשב"א ז"ל ומ"ש מהרש"א ע"פ דרכו דטעמא דר"י משום דכיון דמאמר מדרבנן לא מפקיע הזיקה ע"ש ק' להולמו דא"כ מאי פשיט מר"א תיפשוט מר"י להפך דהא לשי' רש"י גם לב"ש מאמר לא הוי אלא מדרבנן וכמ"ש בד"ה השתא ואיהו כ' כדברי התוס' דבביאה איירי וא"כ הו"ל להגמ' למי' כתנאי ע"כ נר' עיקר כדברי מהרש"ל ז"ל

דף ל ע"ב בד"ה אשה וכו' ובפ"ק דחולין וכו' עכ"ל עיין למור"ם בהגה ובד"מ בי"ד סי' ן' ולהש"ך ושאר אחרוני' שם עש"ב

דף ל"א ע"א גמ' וקדושין גופייהו וכו' דילמ' בב' כתי וכו' נראה דגם לפירש"י צ"ל דפריך דילמא בב' כתי וכו' ר"ל דוקא ב' כיתי עדים אבל כת אחת מתיבמת אף דס' דאורייתא לא גזרו ועיין מהרש"א בתוס' דאי לא"ה אלא דפריך דילמא גם בב' כתי עדים מאי פריך הא מ"מ לא מצי למיתני גירושין דהו"א דאיירי אפילו בכת אחת דומיא דקדושין דאיירי בכל גופא: פירש"י בד"ה קיימי וכו' ואית דמפרשי וכו' דלעיל איהו גופיה פי' הכי עכ"ל וכיון דאיירי בב' כתי עדים מעיקרא ל"ק מאי דפריך לעיל א"ה קדושין נמי וא"צ לתירוצא דלחומרא ותתיבם ואין בכך כלום: תוס' בד"ה ב' כתי וכו' וא"ת כיון דמסקי' וכו' עכ"ל אזלי לתי' בתרא שכ' בדבור הקודם דלתי' קמא ל"ק דבבת אחת מתיבמת: ע"ב בד"ה למעוטי וכו' מספקא לר"י עכ"ל לכאורה לפמ"ש התוס' לעיל בטעמו של דבר דכתב בכתב ידו דהוי כמו שאין בו זמן אין מקום להסתפק בזה וי"ל דלא פסיקא להו דאפ' דמטעמ' אחרינ' או דגרע מאין בו זמן כיון שכתוב בו ואינו מועיל: בד"ה דחזו וכו' ואור"י דה"נ וכו' עכ"ל ומפירש"י בד"ה לינחי' שכ' אלא להכי אמרת דמהני דזמנין וכו' נר' דס"ל דאפי' מעידין שכך ראו בשטר לא מהני אלא דבכל גוונא דאמרת דע"ז תיקנו זמן בההיא לא מהני דמפיהם ולא מפי כתבם ולישנא דגמרא דחיקא טובא לפירש"י

בא"ד ועוד דהתם וכו' אלא שכותב לזכרון וכו' עכ"ל ע"ש להתוס' בכתובות שכ"כ בשם ר"י וביארו דלתי זה אפי' כתוב שלא מדעת המתחייב הוי שטר גמור ועיין להש"ך בסי' ט"ל סק"ט שכ' דלתי' זה ס"ל בס' ר' "ת דיכול לשלוח עדותו בזוכר ולכך הוי שטר גמור אפי' השתא אינו זוכר ע"ש ובעיקר ס' ר"ת ראיתי מק' מדאמרי' בפ' ד' מיתות בעדות דמגדף דא' מן העדים מעיד והב' אומר אף אני כמוהו ולדעת ר"ת אמאי התירו להעיד הא יכול לכתוב עדותו ולפמ"ש בתשו' רמ"א סי' י"ב משם המרדכי בשמעתין דדוקא בד"מ אבל בד"נ לא מהני לשלוח עדותו ע"ש א"ש אך הרואה יראה דברי המרדכי בשמעתין דלר"ת בשולח עדותו וזוכר הוי מפיהם ממ"ש ובדיני ממונות אפי' אינו זוכר דאפ' מפי כתבם מהני וכ"כ בהג"ה בפ"ב דכתובות דלר"ת בד"מ אפי' אינו זוכר ע"ש וא"כ מאי דבעי ר"ת זוכר עדותו בד"נ והדומה לו הוא

בד"ה והא עבדא וכו' ועוד דהתם לא תיקנו וכו' עכ"ל והטעם דלא תיקנו עיין בהריטב"א וי"א דהכא למ"ד משום בת אחותו איירי ולדידיה לא תיקנו רבנן אלא משום איסור ולא חשו לממון וליתא דמהגמ' בגיטין דכ"ו דפריך למ"ד משום בת אחותו אמאי לא אמר משום פרי ומשני ע"ש נראה דבעלמא חשו גם לממון

מתני' וחולץ לשניה הא דחולץ משום דשמא מאמרו של ב' מאמר והו"ל ב' יבמות הבאות מבית אחת ולכך אינה מתייבמת והא דצריך מיהא חליצ' שמא מאמרו של ב' אינו מאמר ובאות מב' בתים ועיין פירש"י לקמן בדצ"ו ע"ב בד"ה וחולץ לב' ע"ש

דף ל"ב ע"א תוס' בד"ה לא פקע וכו' וא"ת לר"ש וכו' עכ"ל ק"ק מאי קושיא הא אפי' למ"ד דבפלוגתא איירי דוקא בפלוגתא דס"ל כוותיה כמ"ש התוס' לעיל דף יו"ד רע"א והכריחו מדלא תני חייבי לאוין ע"ש ונ"ל משום דנשא מת ואח"כ נשא חי איסור כולל הוא כדאמרי' בסמוך ובמכות דכ"ב ע"א מסיק בגמרא אלא האי תנא איסור כולל ל"ל ע"ש הרי מצינו דסתם משנה ס"ל כר"ש דל"ל כולל ולכך מק' שפיר מיהו לר"ל דס"ל בפ"ג דשבועות דכ"ד ע"א דלא אמרי' כולל אלא בהבא מאליו אבל בע"י עצמו ל"ל כולל ל"ק קושיית התוס' דההיא דמכות איסור שבועה הוא דע"י עצמו הוא

ע"ב בד"ה איסור וכו' ואור"י דקסבר דא"א ונעשית חמותו וכו' עכ"ל וה"ה דהומ"ל דהכא אליבא דר' אבהו קיימי' ואיהו ע"כ דל"ל כולל לר"י ס"ל דאי ס"ל דאית ליה כולל לר"י הול"ל מודה ר"י באיסור כולל וכ"ש איסור מוסיף וכ"כ הריטב"א ז"ל ובהכי ניחא מה שהק' מהרש"א בסמוך בד"ה אלא וכו' עיין שם

בד"ה בע"מ וכו' לא הוזהרו זרים וכו' עיין מ"ש בת"כ פ' אמור פ"ד ע"ש: דף ל"ג ע"א גמ' באיסור כולל ואליבא דר"י וכו' ק"ק אמאי לא מוקי לפלוגתייהו אליבא דר"ש דלא מחייב אלא חדא ופליגי ר"ח וב"ק בלקוברו בין רשעים גמורים וכדמוקי ר"א לזר דר"ש וצ"ל דלישנא דר"ח דחייב ב' מ"ל חייב ממש וכל כמה דמצי לאוקמה בחיוב ממש לא מוקי בלקוברו וכו': תוס' בד"ה לא וכו' ולקוברו בין רשעים גמורים עכ"ל כ' מהרש"ל ז"ל דלפ"ז צ"ל דהשתא מוקי בפרו ולא כר"א ע"ש וזר שאכל מליקה בכולל לס""ד דהשתא ואע"ג דכ' התוס' לקמן בד"ה אמר דקל על חמור לא חייל בכולל זרות באכילת קדשים