משמרות כהונה חלק א קמד

ניחא דטמא אדם דכיון דמשום ס' זב הוא חיישי' דהחותכ' שמא נגע ברוק דע"ה וק"ק מאי פריך נימא דמשום חששא דע"ה נמי איכא כדאמרינן מעיקרא ועשאוה נמי כט"ש וי"ל דאי איכא חששא דע"ה לאיזה ענין עשאוה כט"ש למנו' בו א' וב' כדפירש"י הא ע"ה עושה נמי א' וב'

שם הכלי מצרף וכו' פירש"י במתני' דנגע הטמא בא' מהם בעודן בכלי משמע דאם נגע קודם שהושמו בכלי אינו טמא חבירו ע"י צירוף אח"כ הקשה הט"א אמאי לא מטמא חבירו הא הוא א' ועושה חבירו ב' ע"ש ול"ק דפירש"י כן לרבינא דס"ל בפ"ק דפסחים די"ד דאין אוכל מטמא אוכל אפי' בקדשים אלא מדרבנן ע"ש ולר' חנין דנ"ל צירוף כלי מקרא וס"ל דמתניתין מדאורייתא קאמר ואף לר"י דצירוף מדרבנן י"ל דרבנן לא גזרו כ"כ שיטמא אוכל חבירו על ידי צירוף דתרי חומרי לא עבדי

גמ' על אפר חטאת שנגע הטמא וכו' עיין להתוס' ביומא דמ"ח ע"ב שכ' ואדרבא משם יש ראיה מדנקט בסיפא ט"י וברישא טמא ע"ש והק' הט"א הא ל"מ למינקט ט"י דט"י כשר בפרה וי"ל דר"ל מדלא נקט להו בחד גוונא דהיינו גם בסיפא טמא אלא ע"כ דנקט ט"י לרבותא דאפי' ט"י דקלישא טומאתיה מטמא ע"י צירוף וזו ראיה למ"ש מקודם דיש לחלק בין ט"י לטמא לענין צירוף

תוס' ד"ה שאם וכו' דלא פסיקא ליה אי מחתה של כסף קדשה וכו' עכ"ל פי' הא דלא מוקי לה במחתה של כל יום ובשל זהב משום דכ"ש מחברן משמע כל כלי ואפי' של כסף וכל זה לא יתכן אלא אי מחתה של כסף קדושה אבל אי אינה קדושה א"כ סתם כ"ש הוא מחתה של זהב דשל כסף אינה כ"ש אלא ע"כ דס"ל מחתה של כסף קדושה או לפחות מספקא ליה אי קדושה או לא ועיין למהרש"א ז"ל

דף כ"ד ע"א גמ' דאוריית' יש לה תוך מצרף עיין להט"א שהק' אמאי הכא פשיט"ל דדוקא יש לה תוך וגבי הסל מצרף לחלה מבעיא ליה להגמ' בכלי שאין לו תוך אי מצרף ע"ש וי"ל דשאני הכא דנ"ל מדכתיב כף אחת ובעינן דומיא דכף

גמ' אמר רב שיזבי בחיבורין שנו הקשה הט"א כיון דמטמא שמא יגע ידו הטמאה בקדש והא דאין אוכלין נגובים בידים מסואבות הוא מה"ט דשמא יגע כדלקמן אמאי מני להו בתרתי ע"ש ולפמ"ש התוס' לעיל דכ"א ע"ב בד"ה דקיטרא בשם י"מ דמנגיב מעלה בפ"ע א"ש די"ל דצירוף ורביעי בקדש תרוויהו דרבנן והך דמנגיב מעלה בפ"ע והנך דיד מטמאה חברתה ואוכלין אוכלים נגובים חדא מעלה נינהו

רש"י ד"ה אינו דין וכו' ולמ"ד אמרינן דיו הני מעלות דרבנן נינהו וכו' עכ"ל והך דיליף בסוטה ג' בתרומה מק"ו דט"י שהביא רש"י לעיל ע"כ כמ"ד לא אמרינן דיו ולמ ל "ד אמרינן דיו נ"ל מדרשא אחריתי דג' בתרומה ודאי לכ"ע דאורייתא

תוס' ד"ה אלא וכו' ואי משום תרומה וכו' עכ"ל ר"ל נימא לעולם בקדש אפילו שלא בחיבורין ומאי דאמר ר' שיזבי בחיבורין שנו אתרומה קאי דבתרומה אפי' בחיבורין שרי ולא גרסי' התוס' אבל שלא בחיבורין לא אלא גרסי בחיבורין שנו לחוד

דף ב"ה ע"א גמ' אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא לפי' התוספות דבגלילה מאחרין צ"ל דוקא בגלילה שהוא מקום אחד ואזלי' בתר רובא דעלמ' אבל באפלי שהוא בכל המקומו' לא ובזה ל"ק מ"ש הט"א ע"ש

ע"ב גמ' טול אתה חטין וכו' טול אתה יין הא דקתני תרי גווני רישא דטול חטין לענין טו' כפירש"י וטול אתה יין לענין המקום ולח ויבש דקתני היינו מין לח דהיינו שמן ומין יבש חטין וכ"נ מפירש"י בד"ה שורף ול"ק כל מה שהק' הט"א

רש"י ד"ה ויניחנה וימכרנה עכ"ל לא ידענא אמאי נקט וימכרנה גם אמאי לא כ"כ גבי יניחנה לגת

ד"ה ואין בודקין וכו' כיון דאין זמן קבוע וכו' עכ"ל לפ"ז מ"ש בגמ' לא העמידו דבריהם במקום כרת לאו עיקר טעמא ועיין להתוס' בפסחים

דף ב"ו ע"א דש"י ד"ה נאמנין וכו' דכול' מתניתין אחומר בקדש מבתרומה קיימא וכו' עכ"ל לשונו ק' להולמו דאחומר בתרומה מבקדש הול"ל דהא בקדש נאמנים ובתרומה אין נאמנים ונראה דמ"ש דבקדש נאמנים לו' לא נגענו ואין נאמנים בתרומה היינו ר"ל דבקדש צריך שיאמרו לא נגענו אבל בתרומה א"צ שיאמרו דאפילו בסתמא טהורין ומאי אין נאמנים בתרומה היינו א"צ לנאמנות וכה"ג אמרינן בגמ' לקמן ומאי לא יניחנה א"צ להניחה ובהכי א"ש מאי דפריך בגמרא ממתניתין שנכנסו בתוך הבית וק' מאי פריך נימא דהא דקתני כל הבית טמא בשלא אמרו לא נגענו ועפי"ה ניחא דמתני' דהגבאין אפי' בתרומ' מיירי ומשנתנו קתני א"צ לנאמנו' דאחומר בקדש קאי ועפי"ז ניחא גם מ"ש הט"א דמאי פריך נימא דמתני' בתרומה מיירי ע"ש

דף כ"ז ע"א מתני' ואבע"א וכו' אלא משום דיליף משלחן וכו' עכ"ל כ' מהרש"א דר"ל דאמ' לעיל מפני שמגביהין אתי כרבנן דלישנא בתרא ע"ש ואכתי ק' בדבריהם במ"ש אח"ז דרבנן דס"ל בטיל הציפוי ס"ל מדאצט' לרבויי שלחן וכו' דאמאי הוערכו לזה הא אפי' ילפי משלחן ניחא דס"ל דטעמא דשלחן מפני שמגביהין

גמ' ששמלאין מצות כרמון וכו' עיין להפר"ח בריש הלכות ר"ה

תם ונשלם מסבת חגיגה וסליק סדר מועד ב ששבבררר