משמרות כהונה חלק א קלח

גריד ודוקא במשנה הוא דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי

ד"ה מרביצין וכו' אבל ק"ל שמא הכא וכו' עכ"ל ר"ל מנ"ל דבהשקאה פורתא מיירי נימא השקאה גמורה דומיא דפלוגתא דראב"י ורבנן גבי מועד ודקתני הרבצה משום דגבי בית הבעל קרי הרבצה ודלא כמהרש"א ז"ל

דף ז' ע"א גמ' התם נמי לסתור ולא לבני ר"ל

אלא ע"כ דשרי לבנות וא"כ הוי סייעת' לר"ח ודחי דלא תסייעיה מהא דמימנע וכו'

תוס' ד"ה בהסגר א' היינו תחי' הסגר א' וכו' עכ"ל נראה מדבריהם דלא כגירסת הספרים בטהור כ"ע ל"פ וכו' ומ"ש דלא שייך לטהרו או לטמאו היינו ר"ל דלא שייך לטהרו דהא טהור ועומד הוא ול"ק מ"ש מהרש"א

ע"ב ד"ה ה"ג בת"כ שבעת ימים ימי ספירו וכו' עכ"ל ר"ל דדריש ז' ימים דקרא דוישב מחוץ לאהלו ז"י דשבעת ימים אלו ימי ספירו אבל בגמ' גרסי' ז"י יספרו לו נראה דהדרשא על פסוק ואחרי טהרתו ז"י יספרו לו וגי' ת"כ עיקר דמיירי בת"ה והגמ' נקט אגב וכו' ודלא כמהרש"א ז"ל

ד"ה יותם וכו' ומאחר שזה אמת צריך ליישב וכו'

עכ"ל ר"ל דהשתא דאמרינן דנתנגע כ"ה שנים צריך ליישב וכו' אבל אי לא"ה י"ל דנתנגע י"ג שנים סמוך למיתתו ומצורע חשוב כמת ולא חשיב להו ולכך קאמר ל"ח שנים ועיין עוד במאור ז"ל

דף ח' ע"א גמ' ורבי אמר אצט' וכו' ומאי דקאמר ר' א"צ היינו ר"ל א"צ לדבר מצוה דד"מ ילפינן מבתים בק"ו ואע"ג דמחידוש לא ילפינן היינו בבנין אב אבל בק"ו ילפינן ולא אצטריך קרא אלא כי היכי דנילף רשות מבתים ואין להק' הי"ל לכתוב דבר הרשות בגופיה ולמ"ל דכתיב יב ד"מ כי היכי דנילף רשות מבתים די"ל דאצט' קרא לר"מ נמי דמילתא דאתיא בקל וחומר וכו' ולא קשיא מה שכתב מהרש"א ז"ל בתוס'

תוס' ד"ה נפקא וכו' אלא דכוותיה אמרינן בפ' כ"ה וכו' עכ"ל ר"ל דהתם החידוש קולא דאיתרו ליה שרי ולא ילפינן מיניה דטעם כעיקר ה"נ דכוותה בשמעתין אפי' החידוש חומרא לא ילפינן קולא דשוין הן ול"ק כ"כ אשמעתין ועיין במהרש"א ז"ל והריטב"א בחי' בשמעתין כ' דבהא פליגי ר"י ורבי היכא דהחידוש חומרא אי ילפינן קולא ולרבי לא ילפינן קולא ע"ש ודבריו תמוהים דא"כ אמאי הוצרך הגמ' לומ' ורבי אמר אצטריך וכו' היל"ל דר' טעמיה משום דיליף קולא היכא דהחידוש חומרא ועיין בחי' במסכת חולין דף צ"ז

רש"י ד"ה לא יספידנו שאם מת לו מת בתוך ל"י וכו' עכ"ל אבל בירוש' הביאו הרא"ש ז"ל קאמר אכולא מתני' הא דתימא בישן אבל בחדש מותר לסופדו ע"ש ולפי שהירושלמי דכולא מתני' בקודם ל"י צ"ל דמתני' תרי גווני הספד קתני דבין להזכיר בין המת בין להספדו בפ"ע אסור דלא כפירש"י

דף י' ע"א תוס' ד"ה במסרגין וכו' תימא היאך מותר וכו' עכ"ל לעיל הו"ל להקשות כן למ"ד מסרגין ש"ו אלא דקבעו כאן להקשות לכ"ע

ד"ה ממתוחי וכו' נראה דמצי לאקשויי וכו' עכ"ל נראה די"ל דכולהו נכנסו תחת סוג מסרגין בין ש"ו בין שתי בלא ערב והגמ' דפריך למ"ד שתי בלא ערב ממטח משיסרג וכו' היינו משים דלמ"ד ש"ו אסור היינו משום דס"ל ש"ו לא נקרא מסרגין ולהכי פריך ממטה דמצינו דתנא מסרגין קרי ליה

ע"ב ד"ה ואין וכו' פי דלסרוקי וכו' עכ"ל ר"ל כי היכי דצ"ל ברפואה של מלאכה מיירי דבאינה מלאכה אפי' ביום טוב שרי מטעם זה נמי אין נראה פירש"י בלא סרוקי דהא אפי' ביו"ט שרי אלא ענין אחר הוא ר"ל קרוד וקרצוף דידן פסיק רישיה וכו' וכמ"ש בפסקי תוספו' ועיין להתוס' שם בביצה ובפירוש רש"י שם במשנה

ד"ה מוליא וכו' ורב אלפס גריס וכו' עכ"ל ט"ס נפל בדבריהם מהופכין דרב אלפס הוא דגריס מוליא במוליא דבי דרי וכ"ה בהרי"ף והרא"ש ולכך כ' משמע שיותר שוה צריך לחרוש מלידוש

דף י"א ע"ב ד"ה רשב"ג וכו' באין שם שיעש' כמותו וכו' עכ"ל ר"ל אף על פי שימצא אחרים מ"מ כיון שלא ימצא מי שיעשה כמותו ממש שרי ואם כן ניחא בחמרין וספנין דהתם אחרים אין עושין כמותו ממש כיון שהוא רגיל בהם אבל י"מ סוברים היכא דימצא אחרים אף על פי שאין עושין כמותו ממש אסור ולדידהו קשיא מחמרין וספנין

דף י"ב ע"א ד"ה אמר וכו' אבל במועד דהוי דאורייתא או כעין דאורייתא הקילו וכ"ש שיש להקל בשבת וכו' עכ"ל כצ"ל

בא"ד היכי קאמר כי ליכא מתא וכו' עכ"ל ר"ל

דביו"ט וחולו של מועד אינו נוהג אבילות ואי באבילות מיירי היכי קאמר וכו' ועיין בהרא"ש ז"ל

ד"ה דברי וכו' ומשמע דגף אח"כ וכו' עכ"ל ר"ל דמדקתני וגף באחרונה משמע דבחבית קאי דאי אבור קאי לא שייך גף אחרי שהוריקו דל"ל לגוף אחר שהוריקו אבל בתחלה שייך לכסותו מאי דביני ביני עד שיוריקו בחביות

ע"ב ד"ה את"ל וכו' משום דאיסורא עשה וכו' עכ"ל וכי פשיט מנטייבה אפשיטא הך דצרם דלא קנסו הפך ממ"ש את"ל וכו' דהא נטייבה איסורא עבד וכצ"ל לפירש"י שהביאו בדבור שאחר זה וכ"ה בגמ' שם

דף י"ג ע"א גמ' את"ל צרם אזן בכור קנסו וכו' הומ"ל את"ל צרם לא קנסו התם כיון דאורייתא הוא לא אתי לזלזולי ביה וכה"ג כ' התוס' לעיל בד"ה אמר שמואל ויש לחלק

דף י"ד ע"א גמ' ה"נ כדי שלא יכנסו וכו' יש להוכיח מכאן דאם חל שבת ביו"ט אחרון מותר לגלח בחש"מ מפני כבוד שבת כמו אנשי משמר דמגלחין בחמישי מפני כבוד שבת דהגמ' מדמה להו אהדדי ותימה דמדברי הפוסקים לא משמע כן ועיין לקמן די"ז ע"ב ל"צ דשלים משמרתו ברגל וע"ש בפירש"י

תוס' מנודה וכו' כשבא בחש"מ וכו' עכ"ל ר"ל שבא החכם המתיר בחש"מ שלא היה שם הראוי להתיר הנדר וא"צ למ"ש מהרש"א ז"ל

ע"ב ד"ה מהו וכו' והא ל"ק דהא נידוי וכו' עכ"ל ר"ל אע"ג דלאו עשה הוא מ"מ משום דהוא לצורך איזה דבר אלמוהו דהא דחי לאו דמקלל אע"ג דלאו עשה הוא ומסוטה גמרי לה דמשום דהוא