משמרות כהונה חלק א קלו

וכו' עכ"ל דממתני' דקתני וכן במותריהן י"ל בלא תנאי כלל אבל בתנאי מהני אפי' בלא ז' טובי העיר ואשמועי' ברייתא דבעי' זט"ה

ע"ב גמ' ולא נשאתי כפי בלא ברכה ק' מאי רבותיה ועמ"ש הט"א וכה הראוני בזוה"ק ר"פ יתרו אסור לנטלא ידיה לעילא בלא ברכה ובלא צלויי כד"א הרימותי ידי וכו' וע"ש סודו וא"כ י"ל דלאו בברכת כהנים קאמ' אלא דלא נשא ידיו למרום בלא שבח והודאה והיינו דקאמר ולא נשאתי ידי בלא ברכה

תוס' ד"ה ר"י וכו' וי"ל דש"ה דלא הוי דרך הלואה וכו' עכ"ל מבואר מזה דלמאי דקי"ל צד א' בריבית אסור אפי' דרך מקח וממכר אסור בסאה בסאה ומכאן קשה למה שכתב הט"ז ביו"ד ריש סימן קס"ב דסאה בסאה דרך מקח וממכר שרי ע"ש ויש ליישב

דף כ"ח ע"א גמ' ולית הלכתא כוותיה וכו' התוס' בפ' הזרוע דקל"א ע"א בד"ה ה"ג כ' דקאי אמימרא ב' דאוכל טבלים אבל איסורא איכא במימרא א' ע"ש וק' מאי רבותיה דר' פרידא דאמר לא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה הא מדינא אסור והפר"ח בי"ד סי' ס"א דין ה' הקשה מגמ' דפ' השוחט מיחזקאל דאמר ולא בא בפי בשר פיגול שלא אכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה דמאי רבותיה ותי' דלכהן שרי ויחזקאל כהן הוה ע"ש ואכתי ק' מר' פרידא דלאו כהן הוה דקאמר מעולם לא ברכתי לפני כהן מיהו לקמן אמרינן מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע דאמר ר"י אסור להסתכל וכו' הרי אפילו דאסור מדינא קאמר מימי וכו' וע"כ דכיון דדבר דלא זהירי ביה אינשי אעפ"י דאסור קאמר שפיר מימי וכו' דנזהר במאי דלא זהירי אינשי וה"נ דכוותה וא"ש גם ההיא דפ' השוחט דיחזקאל

גמ' הא והא גרמא גרמא ליה וכו' ק' מנ"ל לר"א דמסתכל בדמות אדם רשע עיניו כהות דילמא יצחק קללה דאבימלך הוא דגרמא ליה ומנ"ל דהא והא גרמא ליה וי"ל דמקרא הוא דורש ותכהין עיניו מראות דתיבת מראות יתירא אלא לדרשא דותכהין עיניו מסיבת הראות שהיה רואה בדמות עשו הרשע: תוס' ד"ה בתי כנסיות וכו' שהרי לעת בא גואל ב"ב תפקע קדושתן וכו' עכ"ל קשה דלקמן קאמר דעתידין ב"ב שבבבל ליקבע בא"י ועיין להמג"א בה' בה"כ מ"ש בזה ע"ש

דף כ"ט ע"א ד"ה מבטלין וכו' לא היה מפני שביטל לימודו וכו' עכ"ל מה שי"ל בזה עיין למהר"ם שיף ז"ל בכתובות דף י"ז עיין שם

תוס' ד"ה לכל וכו' אפי' שאר מועדות נמי עכ"ל ק"ק תנא דמתני' גופיה מ"ט לא נקט אלא מילי

ע"ב גמ' וארבעה בר"ח נראה דארבעה דקרו בדר"ח אינו מוכרח לדלג לרב ולפסוק כשמואל כדאמרינן לעיל בכל ר"ח אלא דהכא כל אחד קורא ג' פסוקים ומשלים המנין בקרבנות המועדים דלקמיה דכולהו פ' קרבנות ושייכי בשקלים ועיין להרב טורי אבן

דף ל' ע"א גמ' וקתני בשנייה זכור קשיא לרב נמי תקשה דהא כי חל ר"ח בשבת מפסיקין בט"ו לחדש והסי' זט"ו וא"כ היכי קתני בשלישית פרה וברביעית החדש הא בשלישית מפסיקין והול"ל ברביעית פרה וב"ה החדש וקשיא גם לשינוייא דגמ' שו"ר להרשב"א בחידושיו שנרגש מזה וכ' דהומ"ל וליטעמיך ע"ש וי"ל דלרב כיון דבשנייה ניחא דשנייה לשבתות הא דקתני ג' וד' לקריאה קאמר ומ"מ דוחק הוא דליתני לקריאה אלא דאגב דתני שנייה תני ג' וד' כסדרא דמנינא אבל לשמואל דגם בשנייה לא אתיא לשבתות לא הו"ל למתני לקריאה

גמ' כיון דאיכ' מוקפין דעבדי בחמיסר עשייה וזכירה וכו' מכאן הוכיח רלב"ח בתשו' דאם חל פורים דמוקפין בשבת עושים הסעודה בשבת ולא בא' בשבת דאל"ה מה עשייה איכא בשבת ע"ש וי"ל דמשלוח מנות בשבת וסעוד' בא' בשבת דאין מערבין שמחה בשמחה

דף ל"א ע"ב גמ' תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניה וכו' אע"ג דקודם התקנה לא היה מברך אלא א' ברכה א' ואחרון ברכה אחרונה מ"מ בקללו' היה מברך לפניהם ולאחריהם אפי' קודם התקנה כדאיתא במסכת סופרים ועיין מה שכתב הט"א

תם ונשלם מסכת מגילה