משמרות כהונה חלק א קלה

דמדקתני אבל אתה משתחוה על אבנים של בית המקדש משמע דבמחוברין מיירי דומיא דאבני בהמ"ק ומפני זה הביא הא דעולא

גמ' אלא א"כ נענה כיהושע וכו' לפירש"י כאן אא"כ נענה ומייתי ראיה מיהושע דאמר ליה למה אתה נופל וה"ק אא"כ נענה כמו שמצינו ביהושע

תוס' ד"ה ואבע"א וכו' וק' וכי לא היה יודע וכו' עכ"ל דהשתא לא ס"ד מדרבנן א"כ ע"כ דלא אסרה תורה אלא בפשוט ידים ורגלים דאל"ה קשיא מבתי כנסיות שלנו וכמ"ש אח"ז דכיון דמדאוריי' אסור אפילו באצלויי היה אסור מיהא מדרבנן ותי' דמדרבנן דהשתא ניחא ב"כ שלנו דמצלו אצלויי וכמו שכתבו אחר זה

דף כ"ג ע"א ד"ה חד וכו' ולכך אנו נוהגין בתעניות וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל דתקשה למ"ד אינו עולה מדתניא לעיל קורין ג' וא' מפטיר ע"ש וי"ל דלמ"ד אינו עולה מפ' ג' קורין ורביעי מפטיר דאפי' לת"ק הכי הוא דהשתא ליתא להסברא שכ' התוס' לעיל בד"ה ולר"א וכו' כיון דהרביעי אינו מן המנין אלא משום ההפטרה והגמ' לעיל דפריך לר"א מברייתא ס"ל כמ"ד עולה וא"כ מן המנין הוא ואין סברא להחמיר בו יותר מב' וה' וכמ"ש התו' לעיל

ע"ב רש"י ד"ה אין פורסין וכו' מנין הבא לבה"כ וכו' עכ"ל מפי' משמע שיהיו העשרה כולן לא יצאו י"ח ולכך כ' מנין הבא וכו' ולא יחיד הבא לבה"כ ודלא כהתוס' ופלוגתא דאמוראי היא בברכות דכ"א ע"ב דחד אמר יחיד אינו אומר קדוש' וחד אמר יחיד אומר קדושה ולכ"ע צריך עשרה אלא דפלוגתייהו אי בשביל יחיד שלא יי"ח אומר קדושה או לא ומאי דקאמר התם וכן אמר ר"י וכו' היינו כיון דנ"ל מקרא דונקדשתי מסתברא דכולהו בעי' לא יי"ח והרי"ף שם ל"ג וכן ועיין להרשב"א בחי' שם ובזה ל"ק מ"ש הט"א למ"ד יחיד אומר קדושה ממשנתנו דקתני בעשרה דהא ודאי בעי עשרה אלא דסגי באחד שלא יי"ח ואף על פי דבזימון בעי עשרה שאכלו התם משום דלא מצו למימר שאכלנו משלו אלא א"כ אכלו

תוס' ד"ה ואדם וכו' גזיר' שמא ישמעו וכו' עכ"ל עיין להט"א שהוכיח מסוגיא דפרק הנחנקין דמדאוריית' בדיעבד ל"מ בפחות מעשרה וא"כ ע"כ דלא ס"ל להגמ' כהירוש' דכיון דמדאורייתא ל"מ איך רבנן מקילין בזה ע"ש ואין מוכרח שהרי כ' הרמב"ן בנדרים דפ"ז הביאו הר"ן שם דתכ"ד כדיבור דמי מדרבנן הוא ורבנן הקילו על דין תורה בנודר ע"ש וה"נ דכוות'

דף כ"ד ע"ב רש"י ד"ה ה"ז וכו' דבעי' לך לאות ולא לאחרים וכו' עכ"ל דכיון דנתנה על אונקלי אף על פי דמקום זה מקום תפלין ולך לאות הוי מ"מ על האונקלי לא מקום תפלין דמקום זה גם לאחרים לאות הוא ול"ק מ"ש הט"א

דף כ"ו ע"א גמ' הא בתי כנסיות וכו' אמאי הא דכרכין הוא וכו' הקש' הט"א מדאמרינן בפ"ק דיומא דבה"כ שיש בו דירה מטמאין אם כן מאי פריך נימא דהדיוק הוא הא בתי כנסיות שיש בהן בית דירה מטמאין ע"ש ול"ק דר"י קאמ' אלא מקום מקדש ומקום מקדש אין בו בית דירה דאין ישיבה בעזרה ושומרי בהמ"ק בעליות ומקומות דלא נתקדשו הם ודייקי' דכוותה בתי כנסיות שאין בהם בית דירה מטמאין

תוס' ד"ה ואמאי וכו' טעה בתרתי חדא דאין חילוק וכו' וגם טעה וכו' עכ"ל הקשה מהרש"א למ"ל למימר דטעה בתרתי נימא דפריך הכי משום דר"י ס"ל התם אין מטמאין ע"ש ולק"מ דהגמ' פריך אר"ש בר נחמני דאמר של כרכין ל"מ לזבוני ואי איתא לא הו"ל למיפרך אלא מברייתא זו דדייקי' מינה הא דכרכין מטמאין אבריית' דהתם דר"י ס"ל אין מטמאין ולא אר"ש בר נחמני

ע"ב גמ' ואפי' למ"ד הזמנה מילתא היא וכו' הק' ה' טורי אבן הא בכה"ג לכ"ע הזמנה מילתא היא דהתם אמרי' דטעמא דמ"ד הזמנה לאו מילתא היא דיליף מע"א והא דלא יליף מע"ע דמתסר' בהזמנה לפירש"י שם משום דמשמשין ממשמ' עדיף ליה וא"כ כה"ג דהיא גופה קדושה ולא משמשין יליף מע"ע דהזמנה מילתא היא ע"ש ועיין שם בגמ' בסוף הסוגיא דמסיק תנאי דפליגי בחיפה על תפילין עור בהמה טהור' אי בעי' עיבוד לשמה או לא והא בתים של תפילין וכ"ש של ראש הלכה למשה מסיני הוא והוי קדו' עצמה ואפ"ה פליגי תנאי ואיכא למ"ד הזמנה לאו מילת' היא וע"פ דלפי' המסקנא דמייתי תנאי היא דלא יליף מע"ע משום דקסבר אין נאסרת אלא לאחר עריפה דגם ד"ז פלוגתא דתנאי היא בכריתות אלא דהגמ' מעיקר' בעי לאוקומי אפי' אי ס"ל ירידתה לנחל איתן אוסרתה

גמ' מאן דאסר במאי תיפקע קדושתה וכו' ודאי דל"פ בסברא דאי לאו דהו"ל הנאה. וכו' אלא דס"ל דלא אלימא הך הנאה לאפקועי קדושת' ומאן דשרי סבר דלענין אפקועי קדושתה אהניא לך הך סברא דאי לאו דהו"ל הנאה וכו' ואין ללמוד מפלוגתייהו לדעלמא ול"ק מ"ש הט"א מגמ' דפ"ק דמציעא ע"ש

דף כ"ז ע"א גמ' א"ד כיון דליכא לעלויי וכו' משמע דמכר ספרי' פשיט' ליה דלא יקחו ספרים כיון דאיכא לעלויי דיקח בהם ס"ת וק' כי פשיט ממתני' דמכרו תורה לא יקחו ספרים הא תורה בתורה ש"ד תקשה ליה מסיפא מכרו ספרים לא יקחו מטפחות הא ספרים יקחו אע"ג דאיכא לעלויי ואין לומר דאה"נ דפשיט אפי' מאי דהוה פשיט"ל להבעיין להפך דא"כ כי דחי מתני' דיעבד ופירש"י שאם לאו מה יקחו וכו' אכתי תפשוט מספרים לא יקחו מטפחות דל"ל ביה שאם לאו מה יקחו וצ"ל דאה"נ ספרים לא יקחו ספרים והא דקתני מטפחות אגב רישא

גמ' אלא מיהא ליכא למשמע מינה הא דלא אמרינן נעשה משום דקתני אבל א"נ למפשט בעיא לא אמרינן נעשה די"ל התנא גופיה מספק"ל כמ"ש הפמ"א מיהו התוס' לא ס"ל הכי כמ"ש במ"א

גמ' דאלת"ה מכרך וכו' ר"ל תיפשוט ממכרך וכו' ואמאי הוצרך למפשט מברייתא וק"ל עמ"ש התוס' בפ"ק דבתרא די"ג ע"ב דבכרך א' ליכא גנאי לכ"ע ור"י דאין מדביק מט"א הוא כמ"ש התוס' שם א"כ מאי פשיט ממכרך הא בכרך א' שאני ועוד דהגמ' מסיק משום דלא אפשר ואמאי שרי לדבק תורה ונביאים כיון דאפשר שלא לדבק וצ"ע

גמ' כי התנו מאי הוי וכו' ק"ק נימא דהתנו קודם שקנו בשעה שגבו וי"ל דא"כ אפי' בכל הדמים ולמ"ל הותירו דברייתא הותירו קאי כדמוכחא שמעתא דברייתא אמתני' דוכן במותריהן קאי

תוס' ד"ה אבל וכו' לאשמועינן דאפילו במותר