משמרות כהונה חלק א קלד

בת"כ אפי' כ"ה הוא מדכתיב הכהן דיתירא הוא דסגי דליכתוב המשיח דגבי הקרבה ל"ל דאצט' למעוטי מלך אבל בפר העלם דכהן המשיח שחטא אצט' הכהן למעוטי מלך ע"ש ולא זכר דברי התוס' דקידושין שכ' דמריבוייא דהי נ"ל ועיין מ"ש עוד הב"ש שם ויתיישבו דברי התוס'

דף י' ע"א רש"י ד"ה ורמינהי מסקנא דמילתא וכו' עכ"ל וכ"פ בד"ה אף על פי והיינו תנאי והכריחו לזה לישנא דהגמ' דקאמר אלא כהני תנאי והגמ' גופיה דקאמר דתנא דקדשה היינו תנאי דמייתי לעיל עיין מהרש"א בפ"ב דשבועות דף ט"ז ע"א ע"ש

תוס' ד"ה ומ"ט וכו' ועו"ק כיון דתנאי וכו' עכ"ל הא ודאי דקושיא זו לחודה די"ל דר"י לא שמיע ליה הך ברייתא דפליגי בה ר"א ור"י אלא דשיעור דבריהם דק"ל וכי ר"י לא ידע המשנה ואם נאמר דמוקי לה כתנאי יודע הך דתנאי דבסמוך קשיא א"כ אמאי הדר ביה ותי' דידע להך תנאי דבסמוך אלא דהדר ביה משום דבחזרה מסתברא ליה דבבמה כ"ע אסור ועמ"ש מהרש"א בתירוצם

דף י"ז ע"א ד"ה רבנן וכו' ועוד דקא' ורבנן סברי כמ"ד וכו' עכ"ל אף על גב דאינו מוכרח כן דהא מנ"ל דלרבנן תרתי ש"מ כדאיתא בברכות מ"מ מדהומ"ל הכי וקאמ' דס"ל כמ"ד יצא משמע דניחא ליה לאוקומי רבנן כהלכתא דהכי קי"ל דיצא כדמסקי' בברכות

ע"ב רש"י ד"ה ומה ראו וכו' כדכתיב קרא הסולח וכו' עכ"ל הוצרך לפ' הכי כדכתיב קרא משום דאל"ה נימא דתיקנו גאולה בשביעית משום דבשמינית רצו לתקן רפוא' משום דניתנ' מילה בשמינית כדמסיק וע"כ תיקנו גאולה בשביעית

דף י"ח ע"א גמ' מיתיבי קראה גפטית וכו' ק' אמאי לא משני דבריית' רבנן ורו"ש כרשב"ג כדבסמוך וי"ל דהשתא לא ס"ד דרשב"ג אמרה אפי' במגילה ובמסקנא דמסיק דרשב"ג אפי' במגילה ולא הדר ביה משינוייא קמא משום דאכתי ק' אמאי רו"ש לא מוקמי למתני' אפי' כרבנן ובגפטית לגפטים אבל אין לתרץ משום דמתני' ל"מ כרשב"ג משום דקתני הלועז ששמע אשורית יצא משמע הא שמע יונית לא יצא דהא הגמ' לא פריך מיתיבי וכו' אלא מברייתא ולא פריך ממתני' ומהרש"א הקשה כן דאמאי לא פריך ממתני' ויש מי שתירץ דממתני' י"ל דלעולם לועז ששמע יונית יצא והדקתני אשורית לא שמעינן דאפילו יוני אם שמע יונית יצא

דף י"ט ע"א גמ' ל"ש אלא שעתיד לחזור ביום י"ד וכו' הא דלא נקט רבא למילתיה ארישא דמתני' אבן עיר שהלך לכרך משום קרא דמייתי דפרוז בן יומו דמיירי בבן כרך שהלך לעיר הק' הט"א אמאי לא דרשי' היושבים דהוי שלשים יום כמו יושבי העיר ההיא דעיר הנדחת ע"ש וי"מ דא"כ היהודי' הפרזים למ"ל לא הול"ל אלא היהודים היושבים בערי הפרזות ועי"ל דיושבי העיר משמע טפי המיושבים שבעיר אבל היושבים לא משמע אלא ישיבה בעלמא ואפי' יום אחד

ע"ב רש"י ד"ה ומחו וכו' דלא הל"מ היא וכו' וכו' עכ"ל אבל הסמ"ג כ' שיור התפר הל"מ ע"ש נראה דמפ' דלעולם הל"מ אלא דנאמר הטעם כדי שלא יקרע ונ"מ דלא נפסל בכך דהל"מ לכתחילה לחוד נאמרה וכ"נ קצת מדברי התוס' דקבעו דבריהם בשיור התפר הל"מ

גמ' אמר ר"מ ר"י היא וכו' הר"מ פ' כר' יהודה בק"ש דיצא ופ' למשנתנו דלא יצא גבי מגילה בחרש בפ"א מה' מגילה וע"ש להכ"מ ולהלח"מ ע"ש וי"ל דהגמ' הומ"ל דחרש כיון דאינו ראוי לשמיעה שמיעה מעכבת בו כדאמרי' בעלמא כל הראוי לבילה בילה מעכבת בו ומתני' אתיא כר' יהודה ודריש ר"י שמע דבעי' ראוי לשמיעה

תוס' ד"ה ור"י וכו' וכן בפ' לולב הגזול וכו' עכ"ל ול"ל דהתם בלא הגיע לחינוך מיירי דהא קתני סיפא ואם היה גדול וכו' משמע דריש' בכל קטן מיירי

דף כ' ע"א גמ' א"ל אין מביאין ראיה מן הקטן הט"א הקש' הא תנן בכתובו' דבדרבנן נאמן הגדול להעיד מה שראה בקוטנו ע"ש וי"ל דרבנן דאמרו לו ס"ל ברוח הקדש נאמרה והוי דאורייתא אבל ר"י ס"ל דלא נאמרה ברוה"ק ועמ"ש ה' גופיה בתוס' בד"ה ור"י ע"ש

ע"ב גמ' דכתיב וסמך ושחט וכו' עיין להתוס' במנחות דצ"ג ע"ב בד"ה ידו דנראה מדבריהם דהיקש זה דסמיכה לשחיטה היקש גמור מדאורייתא דלא כמ"ש בחגיגה דט"ז ע"ב ע"ש ועיין לה' ט"א כאן

דף כ"א ע"א גמ' לאתויי סילוק בזיכין וסידו' בזיכין וכו' ק"ק אמאי לא אתי כרבנן וכשר כל היום לסלק ולסדר דהא אי בעי דלא מסלק להו אלא בערב סמוך לתמיד של בין הערבים וע"כ ל"פ רבנן אלא דלא מסלק בבקר ומסדר בערב וי"ל דא"כ מאי קמ"ל מתני' פשיטא דכשר כל היום דלא כ' רחמנא זמן בהם אבל אי כר"י טובא קמ"ל דכשר כל היום דאי בעי מסלק בבקר ומסדר בערב וכולהו הנך דמתני' חידוש יש בהם כמ"ש הט"א במתני' ע"ש

דף כ"ב ע"א תוס' ד"ה אין וכו' פרשת ויחל וכו' והוא לסוף ב' פסוקים וכו' עכ"ל בספרים אחר ד' פסוקים כמ"ש מהרש"א ואפשר היה לו' בספרים שלהם היו ב' פסוקים בפסוק א' והיו מחולקין משלנו בפיסוק הפסוקי' מיהו במרדכי ובאגודה מבואר דהי"ל סי' פרשה סתומה בויאמר הב' ועיין במנחת שי

ד"ה שאני וכו' שקורא הד' כל מה שקראו וכו' עכ"ל מדלא כ' שקורא הג' וכו' אלא כ' שקורא הד' משמע דמנהגם שג' הראשונים קורא כל אחד מהם בקרבנות דיום אחד דהיינו שקורין הג' קרבנות דג' ימים והד' היא שחוזר וקורא כל מה שקראו ולא כמנהגנו דאין קורין אלא קרבנות דב' ימים משום ספיקא דיומא וגם חג' חוזר וקורא מה שקרא הב'

ע"ב גמ' שאין בו ביטול מלאכה כגון ר"ח וכו' כ' הט"א דביטול מלאכה דר"ח אפי' לגברי בזמן המקדש משום קרבן מוסף וע"ש שנסתפק אם כל היום אסור או עד ז' שעות זמן הקרבת המוסף ועיין בגמ' ריש פסחים דאמרינן לא מצינו יום מקצתו אסור ומקצתו מותר ופריך מאכילת חמץ ולא פריך ממלאכה דר"ח ועיין להפר"ח סי' תס"ח

גמ' ותניא ואבן משכי' וכו' טעמ' דהביא הבריי' דלא תימא דלא אסרה תורה אלא תבן תלושה וא"כ הו"ל ליטלה משם כדי שיפול על פניו לזה הביא הבריית'