משמרות כהונה חלק א קלב

מסכת מגילה

דף ב' ע"א רש"י ד"ה זמנן וכו' הוה משמע זמן אחד לשניהם אי בעו וכו' עכ"ל משמע דאפי' בעיירות הוה אמינא אי בעו ליקרו בט"ו וק' דזמן דעיירות כתיב בהדיא דבי"ד הוא וכדפריך לקמן אימא פרזים בי"ד מוקפין אי בעו וכו' וצ"ל דלשונו ל"ד ואמוקפין קאי

ע"ב גמ' השתא דכתיב את יום וכו' הק' הט"א דבמקלל אביו ואמו כתיב את אביו ואת אמו ואפ"ה בעי קרא לחלק בפ' ד"מ ע"ש וי"ל דש"ה דכתיב בקרא אחרינא ומקלל אביו ואמו מות יומת דמשמע תרוייהו בהדדי

גמ' כיון דא"ל פרזי פרזי מדינה ומדינה ל"ל להסוברי' דמוקפים חומה דוקא שבא"י אבל בח"ל אפילו מוקפין חומה מימות יב"נ קורין בי"ד הביא דבריהם הט"א ק' נימא דמדינה ומדינה לח"ל וי"ל כיון דילפינן פרזי פרזי דוקא בא"י דכתיב פרזי והוי כמו דגלי קרא דדוקא בא"י

דף ג' ע"א גמ' ולא הוו ידעי הי באמצ' תיבה וכו' אע"ג דכתיב בלוחות סתומה בסוף תיבה ופתוחה באמצע תיבה מ"מ הוו סברי דאין קפידא בדבר אי עביד איפכא דתרוייהו מיכתבן באמצע ובסוף וצופים חידשו דעיכוב יש בדבר ועיין להט"א

תוס' ד"ה מבטלין וכו' וי"ל דכיון דמשהאיר היום וכו' עכ"ל ק' לפ"ז מאי קאמר מכאן סמכו של בית ר' וכו' הא גבי ת"ת ביטול ממש אבל עבודה לאו ביטול אלא קדימה וי"ל כיון דהכא יש שהות למגילה כמ"ש אח"ז וגלי קרא דמקרא מגילה עדיף מעבודה לקדימה ילפי' מינה דאי ליכא שהות לשניהם נמי מקרא מגילה עדיף ושפיר יליף מינה לת"ת

ע"ב גמ' בעי רבא וכו' מקרא מגילה עדיף וכו' וק' תיפשוט מדאצט' קרא דמשפחה ומשפח' דאי מקרא מגילה עדיף ממת מצוה כ"ש דעדיף מעבודה דקילא ממ"מ ולמ"ל קרא דמשפחה ומשפחה וי"ל דאצט' קרא לאקדומי ויש שהות לשניהם כמ"ש התו' לעיל דהו"א הא דמקרא מגילה עדיף ה"ד לענין ביטול אבל לקדימה עבודה עדיפא שהיא דאורייתא כיון דמ"מ אינו מבטל מגילה א"נ י"ל דאצט' קרא אפילו עבודה דרבים דמלאחותו לא שמעינן אלא בפסח שהוא מקרי קרבן יחיד לגבי תמידין ומוספין

תוס' ד"ה מ"מ וכו' הקשה הר"א למ"ל קרא וכו'

עכ"ל לפי' הקל וחומר שכ' אפי' בשאר

מתים מבטלין עבודה ול"ד מת מצוה שהרי ת"ת מבטלין אפי' בשאר מתים כמ"ש בדיבור הקודם והא דקתני בבריי' דלאחותו דאינו מטמא אלא למת מצוה היינו משום דנזיר הוא דבנזיר מיירי כמ"ש התוס' במ"א וכ"מ מפי' רש"י בשמעתין

ד"ה כרך וכו' דאי יש שם עשרה בטלנים אמאי גרע וכ וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דהתוספות בדיבור הקודם הו"מ לאוכוחי מהכא דכרך לא בעי י' בטלנים ע"ש וי"ל דלא בעו לאוכוחי מכאן משום דלשיטת רש"י האי מימרא דישב ולבסוף הוקף לענין בתי ערי חומה מתניא ואפי' נאמר דגם לשי' רש"י אע"ג דעיקר המימר' לענין בתי ערי חומה מ"מ הגמ' מייתי לה הכא משום דמינה יש ללמוד לענין מגילה והתוס' לא הוק"ל אלא דהו"ל להגמר' למתנייה גם בערכין מ"מ כיון דעיקר המימרא היא בבתי ערי חומה י"ל דלמגילה ילפי' מינה דאינו נידון ככרך ואה"נ דנידון כעיירות וקורין בי"ד

דף ד' ע"א רש"י ד"ה עוד וכו' ולפי שחומותיהן נראין חדשים וכו' עכ"ל ר"ל והו"א דהני אחריני נינהו ולא הנהו דמתני' וקמ"ל ריב"ל דהני הנהו גופייהו דמתני'

תוס' ד"ה נשים וכו' וי"ל דס"ד דלא יועיל קריאתן אפי' להוציא הנשים וכו' עכ"ל והא דלא ניחא להו לפ' דלהוציא אנשים קאמר ובקריאה דלילה דמדרבנן היא ואתי דרבנן ומפיק דרבנן משום דנשים בלילה הוי תרי דרבנן ולא מפקי חד דרבנן כמ"ש התוס' לקמן ועיין להט"א מה שנסתפק באלם

ד"ה שאף וכו' דס"ד למפטריה מג"ש דט"ו ט"ו וכו' עכ"ל אין להקשות א"כ למ"ל האזרח לפטור הנשים מסוכה הא מדאצטרי' היקישא שמעינן דפטירי מסוכה די"ל היקישא אצט' לכמה דרשות כדאיתא בפ' בפ' כ"ש דכ"ח ודל"ח ע"א ע"ש

ע"ב ד"ה ור"י וכו' משום דאיכא נפקותא וכו' עכ"ל לפמ"ש הט"א בשמעתין דלטעמ' דעיניהם נשואות מאנשי כנה"ג תיקנו כך י"ל הנפקותא דנשים א"מ אנשים בלילה דהו"ל תרי דרבנן א"מ חד דרבנן אבל לטעמא דשמא יעבירנו הו"ל נשים בלילה ג' דרבנן ומפקי אנשים בלילה שהם תרי דרבנן

דף ה' ע"א גמ' ט"ב אקדומי פורענות לא ' מקדמי' וכו' הומ"ל דטעמא דט"ב משום דאר"י אי הואי התם הוה קבעי' ליה בעשירי כמ"ש הט"א אלא דנקט כך טעמא משום שאר צומות דגם בהו מאחרינן כפירש"י במתני'

ע"ב גמ' לר' פשיטא ליה וכו' לפ"ז י"ל דרבי בר ארביסר הוה ונטע בחמיסר ופשיט' ליה דאינה מוקפת ובהכי ניחא דחזקיה לא יפלוג על רבי אלא דמספק"ל במעשה דר"י אי נטע בי"ד והוא בר ט"ו או נטע בט"ו והוא בר י"ד וק"ק בפירש"י בד"ה וכי וכו' שכ' שהיה מבני חמיסר וכו' מהיכא משמע ליה כן הא י"ל שהיה מבני ארביסר ונטע בט"ו וע' להרשב"א בחי'

דף ו' ע"ב גמ' סדר פרשיות איכא בינייהו כ' מהרש"א ז"ל דהומ"ל מתנות לאביונים א"כ לפום ס"ד דהשתא ע"ש וי"ל דמדקאמר רשב"ג כל מצות א"נ בראשון משמע דאפי' סדר פרשיות א"נ בראשון והגמ' אפי' סדר פרשיות א"כ קאמר דאפי' סדר פרשיות דלא. שייכי במגילה ס"ל לרשב"ג דא"נ בא' להכי לא מוקי הגמ' מתני' כרשב"ג ורשב"ג לא מוסיף אלא מתנות

שם גמ' דאין מעבירין על המצות והא דאצטריך קרא דבכל שנה ושנה משום דלא נימא לעביד בתרוייהו כדבסמוך

תוס' ד"ה מסתבר וכו' מש"ה אצט' קרא לאשמועי' יסוד עכ"ל ק' אשר פתח אהל מועד למ"ל ליכתוב יסוד מזבח לבד כיון דלא אצטריך אלא לאשמועינן יסוד וי"ל דקרא אצט' לאסור בדיעבד כמ"ש בתי' ר"י אלא דלפי תי' זה לא משמע להו לפ' כן בגמ' כיון דהגמ' אמתני' קאי ומתני' לא מיירי בדיעבד ולהכי כ' דהגמ' דאצט' לאתויי קרא משום יסוד הוא דמייתי ליה אבל דיסוד מערב א"צ קרא אבל עיקר קרא דכתיב אשר פתח אהל מועד לאסור דיעבד הוא דכתיב

דף ז' ע"א גמ' ב' מתנות לשני בני אדם עיין להפר"ח בהלכות מגילה מ"ש מדאמרינן ביומא על ב' השעירים גורלות יכול יתן