משמרות כהונה חלק א קלא

ר"א בן עזרא ז"ל בפי' דאחשתרנים בני הרמכים

דף כ"ד ע"א גמ' ולימא מר בין סנפיריו לחד פי' דפירש"י דיומא חד שמעיה ר"א לר"י בר אבין ע"כ ל"ג כגירסתנו

דף כ"ו ע"א בתעניות ובמעמדות משמע דבמעמדות כולן נושאין כפיהם במנחה אפי' ביום א' ובמ"ש שאין מתענין ואע"ג דביום דשייך שכרות אין נושאין כפיהם במנחה כדקאמר הגמ' לקמן מ"מ אנשי מעמד אע"ג שאין מתענין משום טעמא דקאמר במתני' מ"מ מחמירין היו שלא להתענג בהם וכ"ש שכרות

ע"ב גמ' מה נזיר אסור ביין וכו' הו"מ למילף מדאיתקש לשירות אלא כיון דקראי כולהו אצטריכו כדלקמן נקט קרא קמא דבתורה היקישא דנזיר כתוב ברישא

דף כ"ז ע"א רש"י ד"ה מאי ואומר וכ"ת מעיקרא הוו ד' לאלעזר וכו' עכ"ל ולא ניחא ליה למימר דמעיקרא י"ב לאלעזר וד' לאיתמר ולעולם י"ו הוו מעיקרא כרישא דברייתא משום דמסתמא מרע"ה חלק לשניהם שוה בשוה דהא לא אתרבו עדיין בני אלעזר מאיתמר

ע"ב ד"ה לא ידחה וכו' וששה דידעיה עושין אותם ה' וכו' עכ"ל היינו לגי' דגרסי בשמעתין חרים בכלל ד' שעלו אבל מהרש"ל גריס יהויריב במקום חרים ע"ש

גמ' א"ל קחה לי עגלה וכו' דהא קרבן בלא תשובה הוי זבח רשעים תועבה ובודאי דור המבול אלו עשו תשובה היו ניצולין וא"כ הול"ל יעשו תשובה ולמ"ל קרבן וי"ל דמתחל' בשא"ל שמא תעשה להם כדור המבול א"ל אל תבטיחו שלא יביא מבול עוד וא"צ שום דבר עוד ואח"כ שאלו שאלה אחרת במה אדע כי אירשנה ר"ל במה ימחול העון ויזכו לעוה"ב א"ל ע"י קרבן

גמ' מפני שהוא ג' ליציר' מכאן מוכח גרסי' במשנתנו הטעם כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג כגירסת ספרינו

רש"י ד"ה בראשית וכו' קורין ביום תענית וכו' צ"ע דבראשית קורין ביום ראשון ואותו יום אין בו תענית כדקתני במתני' ובברייתא דלעיל דלא היו מתענין ביום א'

ד"ה ה"ג וכו' או ליפסוק עכ"ל היינו ר"ל לדלג חצי פסוק הג' שקרא הא' דנהי דאין לדלג לכל הפסוק משום הנכנסין אבל חצי פסוק ליפסוק למ"ד פוסק אבל במס' מגילה דכ"כ רש"י עצמו שם ל"ג אלא למ"ד דולג לידלג וכו' אבל למ"ד פוסק לא ק"ל שהרי כבר קרא הא' ג' פסוקים ע"ש בתוס'

ודע דמשמעתין למדנו דהא דאין מתחילין בפרשה בפחות מג"פ סגי בב' פסוקים וחצי ולפי זה בפרשת פינחס דאיכא פסקא באמצע פסוק בג' העולה בב' ובה' ומנחת ש"ק סגי בחצי הפסוק של הפיסקא ובג' פסוקי' אחרים וא"צ לקרות ג"פ שלימים מלבד חצי הפסוק של תחילת הפיסקא

דף כ"ח ע"א גמ' אבעיא להו היכי קאמר וכו' עיין פירש"י במתני' בד"ה וקורא וכו' שכ' ובעי בגמ' מאי קאמר ע"ש ולא נמצא בגמ' וצ"ל דגירסא אחרת הי"ל לרש"י בגמ' כאן

תוס' ד"ה מה וכו' דוחה מנחה וכו' עכ"ל מדבריהם כאן ובדבור שאח"ז ובמתני' נראה דס"ל דמאי דתנן דוחה היינו על התפלה עצמה ולא על המעמד אבל רש"י פי' דעל המעמד קאמר

ד"ה אי ר"מ וכו' וקשיא אמאי לא מוקי לה אליבא דר"מ וכו' עכ"ל לא ידענא מאי ק"ל דדברי ר"י איתנהו בב' הברייתות וי"ל דמי ששנה זו לא שנה והיינו תנאי וכדפירש"י אבל ר"מ ליתיה אלא בברייתא אחת וכן רבי יהודה ומהיכ"ת לאפושי פלוגתא ולומר תנאי היא

ע"ב ד"ה אמר וכו' ולא מברכינן מהכא וכו' עכ"ל ראייתם מהכא היא דאי מברכינן הי"ל להרגיש בתחילה מה בירכו אי לקרות או לגמור ולר"ת דס"ל מברכינן אמנהגא ס"ל דאין קפידא בזה אם על הלל בדילוג לגמור או איפכא וכ"כ התוס' בערכין ד"י ובברכות די"ד ע"א

דף כ"ט ע"א ד"ה דכתיב וכו' הוי שלשים יום וכו' עכ"ל המכוון של החשבון לפ"ד התוס' הוא דיום עשרים באייר הוא ראשון לג' ימים של דרך ג"י וא"כ יום כ"ב באייר שאל והתאוו תאוה להם הבשר באותו יום בעצמו דיום כ"ב באייר הוא יום ראשון של שלשים יום של הבשר ואם כן אכלו בחדש אייר שמונה ימים הבשר וכ"ב מחדש סיון הרי ל"י נמצא דביום כ"ב סיון הושלמו ל"י של אכילת בשר תאוה ול"ק מ"ש מהרש"א ז"ל

ע"ב רש"י ד"ה ל"ש שאסור ללובשו וכו' עכ"ל ה"ה דהומ"ל דקאי על איסור כיבוש דהוזכר במתני' דל"ש שאסור לכבס וכו' דגם לענין כיבוס פליגי כדמשמע מדפריך אשמואל מבריית' דקתני לאחריו מותר וכ"כ רש"י במתני' ע"ש

דף ל' ע"א תוס' ד"ה ותרוייהו וכו' אבל היכא דחל ט"ב בה' וכו' עכ"ל ודקתני ברייתא לאחריו מותר היינו אפילו להניח אחר השבת דלא אסיר מחמת ט"ב אבל לכבוד שבת אפי' בחמישי שהוא יום ט"ב מותר ודקאמר לייט עלה אביי היינו משום לתא דשבת ולאו משום איסור ט"ב ודלא כפירש"י

תם ונשלם מסכת תענית