משמרות כהונה חלק א קכט

דלא כפירש"י א"נ יש לומר דגם גר יפריש לפי מה שרגילין להתייקר כמ"ש בההיא דיומא

דף ל"ב ע"ב גמ' השתא דרבנן אמרת לא הקש' הט"א נימא דקסבר כמ"ד תחומין דאורייתא ופיקוח גל במרא וחצינא והוי זו אף זו ע"ש וי"ל א"כ מאי חידש בסיפא בין בדבר שהוא לא תעשה הא כבר תני תחומין שהוא בל"ת ועוד דהול"ל חותכין בדבר שהוא בל"ת גבי תחומין ברישא גם לפמ"ש הט"א גופיה בחגיגה די"ז דביו"ט לכ"ע תחומין דרבנן ניחא שפיר ומהר"ם ב"ח בחי' כאן נסתפק בזה אי ביו"ט תחומין דאורייתא למ"ד בעלמא תחומין דאוריית' ע"ש

דף ל"ג ע"א תוס' ד"ה הא וכו' כמו קטן דמברך לאביו וכו' ע"ש בגמרא בפ' מ"ש דקאמר אתי דרבנן ומפיק דרבנן והיינו משום דמצוה לחנכו ומ"מ ס"ל להתוס' כיון דמצוה היא מוטלת על אביו לבד לחנכו אבל הקטן גופיה לאו בר חיובא הוא לא הוי אלא כמו רשות

בא"ד הא ראה וכו' ואמאי הא פוטר ר"י וכו' עכ"ל ואין לומר משום דרשות מוציא דרבנן דא"כ אפי' לא ראה נמי רשות הוא מיהו קשה אמאי בשלא ראה אינו מוציא כיון דרשות מוציא ומ"ש מקטן דמוציא אעפ"י שאינו מחוייב משום דרשות מוציא כמ"ש התוס' ויש ליישב

ע"ב ד"ה שיעור וכו' וצריך ליזהר בשברים שלא יהא מאריך וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א דלפי מ"ש התוס' אח"ז ונראה שחייב להאריך וכו' א"צ ליזהר בזה ליתא דממ"ש אחר כך בפירוש ריב"א והר"י דלפירושם אין לחוש אם מאריך נראה דלפירש"י אכתי קיימי בהך שכ' צריך ליזהר וכו'

דף ל"ד ע"א גמ' ותקעתם תרועה תקיעה בפ"ע וכו' עיין פי' רש"י ואילולי פי' היה נראה לפ' דר"ל דתקיעה ותרועה ב' מצות ולא חדא מצוה וכרבנן דס"ל הכי בסוכה דנ"ג ע"ב ונ"ל מדכתיב תתקעו ולא תריעו ואס"ד חדא מצוה אמרה תורה ליעביד פלגא מצוה ע"ש ולזה קאמר א"א תקיעה ותרועה אחת ה"ן ר"ל מצוה אחת ת"ל תתקעו ולא תריעו

גמ' אי מיוה"כ יליף נגמור לפשוטה וכו' ק' אמאי לא פריך הכי אברייתא גופה דע"כ ילפי' מהדדי בהיקיש' דבחדש השביעי דאל"ה מנ"ל להאי תנא דמדכר ג' תרועות ביוה"כ ובר"ה וא"כ ליפרוך נילף נמי בהיקיש' לפשוטה לפניה ואמאי לא פריך אלא אהא דיליף ביום ולא בלילה מיוה"כ וי"ל דבברייתא גופה י"ל דג"ש עדיפ' ליה כדקאמר לעיל השתא דאיכא ג"ש וכו' אבל השתא דיליף לביום ולא בלילה ס"ל לתלמודא דהאי מילתא לא אתיא אלא בג"ש דמהיקישא לא ילפינן אלא מנין התקיעו' ולא הזמן דכן משמעות ההיקש ולפ"ז דבברייתא גופה משום דג"ש עדיפא אין להקשות ג"ש דתרומה תרומה למה נתקבלה כיון דאיכא היקישא י"ל לדרשא דרישא דברייתא לומר שהם שתי מצות וכמו שפי' בבריית' לעיל דלא כפירש"י

ע"ב רש"י ד"ה תקיעות וכו' אם בירך ולא תקע עכ"ל נר' דגריס בבריי' ברישא תקיעות וברכות אין מעכבין זא"ז דלפי גירסתנו דגרסי' תקיעות אין מעכבין זא"ז דאפי' תקיעות עצמן אין מעכבין זא"ז ולפירש"י בסיפא בר"ה וביום הכפורים התקיעות מעכבות את הברכות והברכות מעכבות את התקיעות ואע"ג דבמתני' תנן מי שבירך ואח"כ נתמנה לו שופר וכו' ס"ל לרש"י דביש לו שופר מעכבין וכי אין לו אין מעכבין וכה"ג איתא בפ' התכלת

דף ל"ה ע"א גמ' משום דאוושי ברכות ה' א"כ בשחרית דר"ה דלא אוושי ברכות אינו מוציא וא"כ ליפלוג בר"ה גופה בין שחרית למוסף וע"ק ביוה"כ דלא אוושי ברכות מא"ל וי"ל דלא פלוג רבנן בין שחרית למוסף ובין ראש השנה ליום הכפורים

תם ונשלם מסכת ראש השנה מסכת תענית דף ב' ע"ב תוס' ד"ה אבעיא להו וכו' אבל ניסוך ס"ל דלאו ביום א' וכו' עכ"ל נראה דהוכרחו לזה משום דאי ניסוך ביום א' אמאי לא יליף מניסוך להזכיר גם מאורת' ולפ"ז בגמ' לקמן דפריך אמתני' דניסוך המים כל ז' מני אי ר"י וכו' ומשני לעולם ר"י והלכתא גמירי לה לא מצי לאוקמה כר"א והלכתא גמירי לה דע"כ ר"א ס"ל ניסוך לאו ביום א' מדיליף מלולב כדקתני בברייתא ולא יליף מניסוך להזכיר מאורתא ודלא כפירש"י שפי' דהו"מ לאוקמה כר"א מיהו י"ל דלמאי דמסיק הלכתא גמירי לה דאפי' אי ר"א ס"ל דניסוך ביום א' לא יליף מניסוך משום כיון דאין דנין מהלכה אפי' בבנין אב גם רבנן דתיקנו הזכרה לא למדו מהלכה מניסוך אלא מלולב דכעין דאורייתא תיקון

דף ג' ע"א רש"י ד"ה האמר וכו' דהיינו בשביעי והכא קתני וכו' דהיינו בשמיני עכ"ל מפי' נראה להדיא דר"י דאמר משעת הנחתו היינו דמזכיר בשביעי גופיה אחר הנחת הלולב ולא ס"ל כמ"ש התוס' לעיל דלר"י משעת הנחתו היינו לאורתא דמוצאי ז' דלדבריהם צ"ל דהא דקאמר אי ר"י דבריי' האמר משעת הנחתו דהיינו יום ח' ומהרש"א לעיל בסמוך סמך אפירש"י דלקמן ולא נרגש מדברי רש"י בדיבור זה

ע"ב גמ' וליהדריה לטל דברכה הא דלא פריך בהזכרה אמאי אינו מזכיר טל הי"ל לתקן להזכיר טל דברכה משום כיון דאיכא טל דלא מעצר לא