משמרות כהונה חלק א קכה

ע"ב גמ' אשה מהו בב"ת ה' שאגת אריה סי' הוכיח מגמרא דריש נדרים ד"ד דאשה אינה בב"ת ע"ש ואפ"ל דהתם בקרבן עוף דיולדת מיירי ובעוף לא מצינו בו בב"ת וכן י"ל קצת ממה שדחו התו' לעיל פי' הי"מ דמשום היקישא דזאת התורה דא"כ נו"ן נמי ע"ש והא בהיקישא דזאת התורה ליתיה בעוף כמ"ש התוס' במנחות דף ונימא דאצט' קרא לעוף איברא דהתוס' בחולין דכ"א כ' דהיקישא דזאת התורה איתיה אפי' בעוף ועיין להתוס' בבתרא דקס"ו ע"א בד"ה נכנס דפשיט"ל דגם עוף איתיה בב"ת ע"ש

דף ז' ע"א גמ' דכלו חדשיו וכו' המש"ל בפ"ד

מה' א"מ הוכיח מכאן דבקדשי' אפי' כלו חדשיו בעי' ח' ימים ע"ש ועמ"ש בחידושנו בחולין דכ"א ע"א ע"ש

שם גמ' מידי רוב אסיף כתיב ור"ח אע"ג דנייד מקרא קמא משום קושיא מידי רוב אביב כתיב מ"מ בהאי קרא דבאספכם כתיב בל' רבים משמע דמ"ל רוב אסיפת בני אדם קאמר

שם ואבע"א מהכא בחדש הראשון וכו' ראשון למילתיה דקדק מהרש"א ז"ל דקראי קמאי נמי נימא למעשה המן קאמר ע"ש וי"ל דאמוראי קמאי קרא יתירא קדרשי מדכתיב חשבון החדשים ושם החדשים ולא סגי ליה בחד מנייהו ש"מ להאי דרשא אבל יש לדקדק ראב"י ור"א אמאי ניידו מקרא קמא דותלקח אסתר דהוא כתיב ברישא

תוס' ד"ה שמא וכו' וקצת תימה וכו' עכ"ל לפי מה שצדד המש"ל בסברת רבה דאמר התם דפליגי בהבטה דהפקר דלכ"ע אי קני חיישי' שמא לא ימסרם יפה הו"מ התוס' לאקשויי טפי לרבה מבריי' דהכא דלא חיישינן להכי תי' יתיישב שפיר הכל

דף ט' ע"א ד"ה ולאפוקי וכו' ועוד דסתם מתני' דהכא אוקמה כרי"ש וכו' עכ"ל אע"ג דלר"א א"צ לאוקמה כרי"ש כמ"ש התוס' לעיל בד"ה בעשרה מ"מ הגמ' לא אוקמה כך ולא קאמר דלר"א ניחא נראה דניחא ליה להגמ' לאוקמ' כרי"ש לכ"ע משום דהלכתא כוותיה

ד"ה וקציר וכו' ואמאי לא אמרינן מן המותר לישראל וכו' עכ"ל ק' מנ"ל דאסור לבצור אם עבר ובצר שרי והתוס' בפ' הזהב דנ"ח ע"א הוכיחו מדקתני אבל אתה בוצר מן המופקר ומופקר אסור לבצור ע"ש ויש להבין נימא דע"י שינוי קאמר ומשומר אפי' ע"י שינוי אסור כמו שהוכיחו התוס' כאן וי"ל הא דמופקר שרי ע"י שינוי נ"ל מדכתיב לאכלה והיכי. מ"ל הא אסור לבצור וע"כ דשרי ע"י שינוי וכ"כ הק"א שם בברייתא דת"כ ע"ש וא"כ ע"כ דמשומר אסור באכילה דאי משומר מותר באכילה א"כ לאכלה דקרא קאי גם על המשומר וא"כ ע"כ ע"י שינוי שרי כמו מופקר אלא ע"כ דאסור באכילה מדאסור ע"י שינוי וא"כ משומר אסור אפי' ע"י שינוי וזהו כוונת התוס' שם דמופקר אסור לבצור וא"כ הדקתני אבל אתה בוצר הוא ע"י שינוי וא"כ משומר אסור אפי' ע"י שינוי וא"כ ע"כ דאסור באכילה ודלא כמו שדחק מהרש"א שם דקתני אבל בוצר היינו אם עבר ע"ש

ועוד י"מ דברי התוס' כאן דמקשי' לשי' ר"ת בדבור הקודם דספיחים אפי' קודם הביעור ודוקא במשומר כמ"ש מהר"ם לובלין בפ' מקום שנהגו דנ"ב ע"ב עיין שם

ד"ה ורי"ש וכו' לא הו"ל קראי גבי שביעית וכו' עכ"ל ק"ק נימא דקציר לשביעית אתא לתוספ' דמוצאי שביעית וחריש אצטריך לחרישה גופה כמ"ש בד"ה שהרי אלא מדכתיב גבי קציר ש"מ לתוספת נמי אתא ונימא מדכתיב גבי קציר לתוספת כדי שילמד על שבת ויו"ט דבכה"ג ליכא לאקשויי קשויי לא לכתביה גבי קציר ולכתוב קרא יתירא גבי שבת ויו"ט כיון דבלא"ה אצט' למכתב חריש לאסור החרישה כתביה גבי קציר ללמוד שבת ויו"ט ולא יצטרך לכתוב קרא יתירא גבי שבת ויו"ט ויש ליישב

ע"ב גמ' ויליף שנה שנה מתשרי הק' הט"א נילף שנה שנה מע"ע ושדה אחוזה ובתי ע"ח וקדשים דלמנין שלהם ולא למנין עולם כדאיתא בנדה דמ"ז ע"ש ולק"מ דשנה שנה גמירי מסיני ולא שנה משני' ובע"ע כתיב שנים שדה אחוזה וקדשים נמי שנתו כתיב ובתי ע"ח כתיב שנה תמימה ולא גמרי' שנה שאין עמה תמימה משנה שיש עמה תמימה ובהכי ניחא נמי מה שדקדק עוד אמאי מייתי הגמ' קרא דבשנה הרביעית ע"ש מה שדחה וע"פ מ"ש ניחא שפיר דלא גמירי אלא שנה שנה ולכך מייתי משנה הרביעית וכיון דשנה הד' למנין עולם ע"כ ג"ש דערלה נמי למנין עולם

שם גמ' עלתה לו שנה ומותר לקיימן עמ"ש הט"א דגמ' דילן סובר דלרבנן מקיים בכלאים אפי' איסורא ליכא ועיין במהרש"א בסוטה דמ"ג ע"ב בגמ' ע"ש

תוס' ד"ה מרכיב וכו' וצריך לדקדק וכו' משום מבריך וכו' עכ"ל הא דנקטו מבריך עיין בתשו' מהר"ם אלשיך ז"ל סי' ק"י עש"ב

דף י' ע"א גמ' בן כ"ד חדש ול"י עיין להט"א

מה שהק' מגמ' דערכין דח"י ע"ב ע"ש ואין מקום לקושיתו דאפי' בעינן שלשים יום בשנה היינו ליחשב שנה אבל השנה שעברה כבר הושלמ' משנכנס יום א' בשנה שלאחריה וכן צ"ל בגמ' גופה שם דקאמר אי מה התם יום א' אף כאן יום א' הרי דסגי ליה ביום א' אפי' דר"א ס"ל ל"י בשנה ליחשב שנה ואפי' אי ר"א לא בעי יום ל' כולו קשיא אלא ע"כ כדכתי' ומה שהק' עמ"ש הר"מ בה' מעה"ק דפר יותר מג"ש הוי זקן עיין להמש"ל בפ' מה' איסורי מזבח דין ו' ע"ש

שם תוס' עגל וכו' והכא משמע מדעגל וכו' עכ"ל הא דלא ק"ל בריי' דת"כ אמתני' דפרה בלא הא דשמעתין עיין להמש"ל בריש ה' פרה עיין שם

ד"ה שנים וכו' וצ"ל דהאי ק"ו דהכא לרבנן וכו' עכ"ל ק"ק דמאי פריך הגמ' נימא דר"מ ס"ל כרבי יוסי ואתיא מתני' כר"מ ויש ליישב

בא"ד דדחיק אזבה ביממי וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל כיון דשל ביה"ש חשבת ליה דיום א"כ תעלה לה שימור יום ב' ועיין מ"ש לזה מהרש"א גופיה בנדה דע"א ע"ש ול"ק דראיה דביה"ש נחשבת לשתים דביה"ש חציו מן היום וחציו מן הלילה וכשראתה כל ביה"ש הוי סוף היום בטומאה ותחילת יום הב' בטומאה ולא הוי שימור דאע"ג דשימור ל"מ בלילה מ"מ כי ראתה בו נחשב תחילת היום בטומא' דמקצת היום דהוי שימור היינו כל הלילה ומקצת מן היום

דף י"א ע"א ד"ה אלא וכו' ולמאי דמסקי' וכו' לא הוה צריך לשנויי וכו' עכ"ל עיין להב"ש סי' ד' סקי"ט ע"ש: