משמרות כהונה חלק א קכד

אלא מקרא דמעמך ע"ש א"ש הכל דלרע"ק מוקי ליה למ"ע וגם לא שמעי' מקרא דמעמך דלא מהני דהו"מ ליה למ"ע

בא"ד במלקט לצורך עניים וכו' עכ"ל רבנן דאמרי יתנה לעני הנמצא ודאי דמיירי בדאיכא עניים דאי ליכא עניים הו"מ לזכות לעצמו כמו שהוכיחו מפ' הזרוע ומגו דזכי לנפשיה זכי נמי לאותו עני דבחד מגו רבנן מודו אלא ע"כ בדאיכא עניים אבל הכא גבי ב"ת בדליכא עניים מיירי דמודו רבנן דזכה לאותם עניים ולא עבר לאלתר בכה"ג גם לא עבר משום בל תלקט לעני דהא בכה"ג הו"מ לזכות בהם אפי' הוא בעצמו וכי עבר ג"ר עבר בב"ת ובכן ל"ק מ"ש הט"א ועיין להרשב"א בחי'

גמ' ורבנן ההוא לכדר' יונה וכו' ואפ' לר"ש אית ליה הקישא דר"י כמ"ש מדברי החוס' בפ"ק דשבועו' סוף ד"ט ע"ש והו"מ הגמרא לומר קרא דבמועדיכם מבע"ל לדוחה את השבת והטומאה כדאיתא בפ' כ"צ דע"ז ע"א ע"ש ודע דכי דרשי' ההקי' דר"י כולהו מועדי' בכלל ואפי' ר"ח דהא הוקשו לר"ח הוא והשתא כי דרשי' הקישא דר"י ליכא למידרש כלל דמועדיכם קאי אלבד מנדריכם ומיעוט מועדים שנים ולענין ב"ת דהא אפי' ר"ח בכלל וע"כ דלא אתא לב"ת ובכן ל"ק מ"ש הט"א ע"ד התוס' בד"ה אלא ע"ש

שם גמ' תפסת מרובה לא תפסת הק' ה' ט"א בחגיגה די"ז למ"ש התוס' בפסחים דמ"ג ע"ב דאורחיה דקרא למדרשיה מסיפא לרישא הו"ל לאקשויי הכא חה"ש לחה"ס כאורחיה דקרא ע"ש ונ"ל דשאני הכא דאפי' דרשת הכי מ"מ חג המצות דכתיב ע"כ לאקשויי ליה חג הסוכות ללינה כדלקמן וכיון דע"כ בהאי קרא דרשי' מרישא לסיפא דרשינן כוליה מרישא לסיפא ואין קפידא בהאי קרא וכמ"ש עוד ע"ד התוס' דפסחים עמ"ש בחי' שם

דף ה' ע"א תוס' ד"ה מה וכו' וכגון דשלח שלמיו מאתמול וכו' עכ"ל ה' טורי אבן בחגיגה די"ז הקש' דהא מ"מ צריך לזבוח היום כדי שישמח בלילה דהא מה שנשחט אתמול א"כ בלילה שאחר היום ולפמ"ש מהרש"ל בר"פ לולב וערבה דלא אתרבי בהדיא אלא ליל ח' אבל שאר לילות י"ל דל"מ בשמחה ע"ש ניחא שפיר וע"ש במהרש"א ז"ל

בא"ד ואתי הקישא וכו' כל ז"י הרגל וכו' עכ"ל התוס' בחגיגה די"ז כ' דלת"ק ור"ש נ"ל לינה מופנית וכו' ע"ש ולפ"ד התוס' כאן צ"ל דת"ק ור"ש ל"ל לינה כל ז' ופליגי תנאי בהא איברא דלפמ"ש הט"א לעיל דר"ש נ"ל כסדרן מדכתיב חג המצות וחג הסוכות דל"צ דחה"מ פתח בו הכתוב וחה"ס בו דיבר הכתוב ועירב פירש"י ופיר"ח ע"ש א"ש לת"ק די"ל דגר' נ"ל מדכתיב חה"ש ופתח הכתוב בחה"מ וחה"ס שבו דיבר הכתוב ואייתרו חה"מ וחה"ס ללינה אבל ר"ש צ"ל דל"ל לינה אלא לילה אחת אבל לפירש"י ולפירשב"ם לת"ק צ"ל דנפ"ל לינה מקרא דופנית דל"ל דמאיתר חה"ס לפיר"ח וחה"מ לפירש"י דרשי' תשלומין דא"כ נימא דגם חה"ש אתא לתשלומין ולא שמעינן ג"ר לב"ת אלא שני רגלים ועפי"ז ל"ק מה שהק' הט"א בסמוך במאי דפריך ק"ק ור"ש תשלומין מנ"ל דמאי פריך לת"ק לפיר"ח נימא דאית ליה גם לת"ק דלא בעי למיכתב חה"מ שבו פתח הכתוב ודריש ליה לתשלומין ע"ש ועפי"ה ל"ק דא"כ נימא דגם חה"ש אתי לתשלומין גם מן האמור ליתא למ"ש השע"ה בדעת הרמב"ם ע"ש

ד"ה ואי וכו' מיד עובר עליו עכ"ל וכ"נ מפירש"י והט"א הקשה מההיא דטמאוהו ליוסף הכהן בע"פ משום עשה דטומאת קרובים והיכי עשה דטומא' דוחה עשה דפסח ול"ת דב"ת ע"ש ול"ק די"ל דבההוא עובדא עדיין לא אפריש או דהיה ממונה עם בני חבורה דהפסח קרב משום בני חבורה וליכא ב"ת כלל דאע"ג דמחוייב בפסח לא שייך ב"ת אלא באמר ולא הפריש או הפריש ולא אקריב וזה לא אמר ולא הפריש והפסח שהופרש קרב הוא משום שאר בני חבורה

ע"ב ד"ה אלא וכו' ולא יתכן דא"כ נו"ן וכו' עכ"ל ק"ק דאמאי לא נ"ל באמת מהאי היקיש' ואמאי אצטריך כל הני קראי

ד"ה מה וכו' מהיכ"ת לן למיפסל וכו' עכ"ל ה' ט"א הק' דנימא דהוה מוקמינן קרא דב"ת וקרא דמוצא שפתיך באפרשיה ולא אקרביה לחוד ולמיפסל והוכיח מדברי התוס' בזבחים דף ד' ע"ב בד"ה אימא דטפי אית לן למידרש לעכב מלמידרש דרשא אחריתי ע"ש וליתא דהתם דוקא משום דהדרשא היא באא"ע ועוד דנעלם ממנו דברי התוס' שם ד"ח ע"א בד"ה וזריקה שהוכיחו מהגמ' שם דכי איכא למידרש ל"מ קרא לעכב ודברי התוס' שהביא הרב צ"ל בכוונתם כמ"ש ה' עומר מן הביאו הח"ן שם וע"ש בחי'

שם גמ' בכור דלאו בר הרצאה וכו' ואיכא קרא דוהיה בך חטא לחוד הו"מ ליה בבכור לחוד ובהכי ניחא דלא משני הגמר' דאי מקרא דבכור לחוד הו"מ ליה במיעוט שנים דלא עבר בב"ת כמ"ש הט"א די"ל משום דאכתי ק' ליכתוב קרא דהכא לחוד והא דפריך מדבן עזאי נפקא ולא משני דבן עזאי ל"ל דאחרים כמ"ש התוס' ואצט' קרא דבן עזאי משום דאי מקרא דהכא הו"מ בבכור משום דאכתי ק' בקרא דבן עזאי לחוד סגי דהא לא ירצה כתיב משמע במדי דבר הרצאה מיירי ועיין להט"א מ"ש במאי דפריך מדבן עזאי נפקא

דף ו' ע"א גמ' אלו קדשי ב"ה וכו' הק' הט"א לר"ל בר"פ שילוח הקן דס"ל דבקב"ה אפי' אמר עלי ל"מ באחריות היכי מ"ל דקב"ה חייב בב"ת עש"ב ול"ק דאע"ג דא"ח באחריותה מ"מ כל זמן דאיתיה בעין מחוייב להביאו ליד גזבר ואם לא הביאו עובר בב"ת וכמו נדבה דקדשי מזבח

תוס' ד"ה תשמור וכו' וסוגיא דשמעתא משמע בגמרא דאתיא כרע"ק וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים דבגמ' שם בע"א מוקי לה ר"י גופיה כרי"ש ורי"ש ס"ל במגדף כרע"ק וא"כ מתני' לאו רע"ק היא ומ"ש בגמ' גבי אוב וידעוני מתניתין רע"ק היינו דס"ל כרע"ק במגדף

ד"ה יקריב וכו' וי"ל דלעולם בשלא עבר וכו' עכ"ל מתבאר מכאן דבחטאו' ואשמות דאין ממשכנין היינו כל זמן שלא עבר בב"ת אבל אי עבר בב"ת ממשכנין ובהכי ניחא מ"ש התוספות בר"פ אמרו לו לר"מ אמאי מחייב באמ"ל אכלת חלב והא אין ממשכנין ע"ש ועפי"ה מ"ל בעבר בב"ת ובעיקר קושיתם ותי' כאן עיין בגמ' בבכורות דף כ"ו ע"ב דקאמר כיון דעולה נמי מכפרא אעשה לא משהי לה וצ"ע ובעיקר בעיא דהתם בבכורות ק"ל תפשוט מדתנן חייבי עולות ושלמים ממשכנין אותם וי"ל דהתם בלא הפרישן עדיין אבל אי כבר הפרישם בההיא מבע"ל בבכורות אי משהי לה: