משמרות כהונה חלק א קכא

דשאני התם דבקיאין בקבועא דירחא וס' קיל הוא וכמ"ש המרדכי בפרקא קמא דביצה ועיין להפר"ח בי"ד רס"י ק"ב ע"ש

דף מ"ז ע"ב גמ' והתניא רי"א מנין לפסח שני וכו' ק"ל מאי פריך הא בפסח ב' גופיה אמרינן בפסחים דצ"ה ע"ב תרי תנאי ואליבא דר"י דאיכא תנא אליבא דר"י דס"ל פסח ב' טעון לינה ונימא דברייתא דהכא כההוא תנא דל"ל הך דרשא וי"ל דס"ל להגמ' דליכא תנא דל"ל הך דרשא וא"כ הך תנא דס"ל פ"ב טעון לינה ע"כ דס"ל דהך דרשא לאפוקי שמיני אתא דפסח ב' מתרבי מהקישא דאתקש לפסח א' וס"ל להגמ' השתא דלהך תנא דממעט פ"ב ממעט נמי שמיני דלא ס"ד הך סברא דפסח דכוותיה וכו'

שם ה"נ מסתברא דתנן וכו' משום דמשנה היא אלימא ליה להגמ' מהך ברייתא דלעיל

תוס' ד"ה הבכורים וכו' ומ"ל לשון תנופה וכו' עכ"ל ולא ניחא להו השתא בדרשא דר"י גופיה משום דא"כ מנ"ל לתנא דספרי דתנופה ב' בשעת השתחואה דילמא בשעת קריאת ארמי אובד אבי ולכך כ' דלשון והנחתו הוא תנופה וכ' עוד מדאחר וכו' וקושיתם דומיהו קשה שהק' אח"ז היא לתי' דא"נ אבל לתי' קמא ל"ק דתנא דספרי מ"ל לשון והנחתו היא תנופה דהיא בשעת קריאה מיהו ק"ק בתי' שכ' לכך נראה וכו' כיון דדחו לתי' א"נ הא בתי' קמא ניחא הכל שפיר ואמאי הוצרכו לתי' דאיתקש להנחה וי"ל

ד"ה כהן וכו' ותימה הוא מנ"ל הא וכו' עכ"ל נ"ל פירש"י דפשיט"ל דהכא גזירת הכתוב היא וגלי קרא דתנופה חד מינייהו היא עיקר ואידך טפילה היא ולא איכפת לן בה אלא דק"ל דילמא כהן עיקר ובעלים מניחים ידיהם תחת יד כהן ולזה כ' דמסתברא הוא דתנופת בעלים עיקר דעיקר תנופה בעלמא בבעלים הוא דכתיב ומ"ש דעיקר תנופה בבעלים היינו בעלמ'

דף מ"ה ע"א גמ' ול"פ הא לן וכו' הא דלא קאמר ול"פ הא בסוכה גדולה הא בסוכה קטנה משום דסוכה גדולה לא סגי בארבעה דלא מינכרא כמ"ש הר"ן ע"ש א"נ דא"כ למ"ד מדליק אמאי לא אמר פוחת דהיא עדיפא דפסיל לה

ע"ב מתני' רי"א בלוג היה מנסך כל ח' וכו' עיין להריטב"א בחי' שנראה מדבריו דר"י ל"פ אלא בלוג ומודה דליכא ניסוך אלא שבעה ובודאי דט"ס נפל בדבריו דמהגמ' לעיל דמ"ז ע"א דקאמר ולר"י חלוק בב' דברים ומהגמרא בריש תענית מוכח להדיא דר"י פליג גם בניסוך שמנה ע"ש

תוס' ד"ה שהיין וכו' שהרי הארס משלים וכו'

עכ"ל הא דלא מפרש משום ממשקה ישראל דלהדיוט אסור משום גילוי וכ"ה בירוש' כאן ע"ש י"ל דס"ל לרש"י דמהגמ' דילן במנחות ד"ו נראה דלא כהירוש' דקאמר אי ממשקה ישראל ה"מ היכא דלא הי"ל שעת הכושר ואע"ג דהתוס' שם כ' דאחר דגלי בטריפה ילפי' בב"ד דאפי' הי"ל שעה"כ ממעטינן ליה ממשקה ישראל י"ל דרש"י ס"ל כחד תי' שכ' התוס' בפ' כ"ה דף קט"ו ע"א דדוקא בטריפה הוא דגלי ע"ש ודע דמהירוש' נראה דאפי' למ"ד מהני מסננת דוקא ביין ולא במים ע"ש ומפירש"י בס"פ גבי מאי דפריך הגמרא ולעביד במסננת ע"כ אנשפכה ונתגלתה פריך למ"ל למשקל מכיור דאי אמאי דקתני שהיין וכו' לא פריך מידי דמתני' השמיענו באי עביד להו מהיין המגלה פסול ואה"נ אם היה מסננן קודם היו כשרים

דף ן' ע"א ד"ה אי מייתי וכו' והא דאמרינן בפ' כ"ש גבי לישה וכו' עכ"ל הקשה מהרש"א ז"ל דהתם קאמר בהדיא משום דבללה חוץ לחומת העזרה וכר"י ולאו משום יוצא נגעו בה ע"ש ונ"ל דכוונתם דאפי' אם הגמ' שם ס"ל כר"י מ"מ קשיא לר"ל דומיא דכריתות שם דמ"ש גבי פסח דאין לשין בפושרין וגבי מנחות לשין וע"כ דמנחות שאני דאע"ג דכשרה בזר דמ"מ במקום זריזין איתא אפי' לר"ל משום אורחא דמילתא ול"ל דהתם במנחת כהן וכיוצא דהא כל המנחות קתני כמ"ש מהרש"א ז"ל ולשי' רש"י ז"ל דקדוש' כלי פסיל ביוצא י"ל דהתם משום יוצא נגעו וס"ל להך ברייתא דמדת יבש נתקדשה דבמנחת מאפה תנור מיירי וכמ"ש התוס' שם ע"ש ור"ל דאמר כשרה משום דס"ל כמ"ד לא נתקדשה אבל אי איכא קדושת כלי גם לר"ל מיפסלא ואע"ג דמהגמ' דמנחות בפלוגתא דר"י ור"ל נראה דאפי' איכא קדושת כלי מכשיר ר"ל הא כבר הוכיחו מזה דלא כרש"י ז"ל

בא"ד וי"ל דא"כ מה יועיל שתהא מקודשת וכו' עכ"ל ק"ק דא"כ מאי פריך הגמרא וניתי במקודשת הא כיון דס"ד דאין מקדשות שלא מדעת מה יועיל במקודשת וי"ל דהתם קדשא מיהא קדושת דמים ודוקא קדושת הגוף הוא דלא מקדשא כדפירש"י אבל הכא בחוץ לא מקדשי אפי' קדושת דמים ועי"ל דע"כ מתני' דנקט שאינה מקודש' ע"כ לאפוקי מקודשת ופריך שפיר ומשני דאי' להביא במקודשת בפנים ולהכי נקט שאינה מקודשת והתוס' ס"ד דאתא נמי לאפוקי מקודשת בחוץ ותי' דכיון דבחוץ אין מקדשין שין מה יועיל וכו' ואה"נ דיכול להביא במקודשת בחן ולא נקט שאין מקודשת אלא לאפוקי מקודשת בפנים

ע"ב ד"ה ורבנן וכו' אלמא דחי שבת וכו' עכ"ל הקשה מהרש"א ז"ל מאי ס"ד הא כי היכי דהוה מוקמינן מתני' כריב"י ה"נ מוקמינן הנך משניות דעירובין וערכין ע"ש וי"מ דעיקר קושיתם מהך דערכין דסיפא דמתני' י' שם פליגי תנאי אי עבדים או לויים או ישראלים היו ומוקמינן התם דכ"ע עיקר שירה בפה ואפי' לס"ד שם הך תנא דס"ל עבדים היו ע"כ דס"ל עיקר שירה בפה ומשמע דכולהו מודו בדינא דרישא דמתני' וזהו עיקר קיש קושיתם ונדחקו לתרץ דרישא ריב"י ותנאי דסיפא פליגי ארישא למאי דמוקמינן התם דלכ"ע עיקר שירה בפה ונכון הוא מיהו זה לא יתכן אלא לפמ"ש הלח"מ בסוף ה' לולב דלר' ירמיה דלקמן ס"ל עיקר שירה בפה ודחי שבת ע"ש אבל לפי מה שנר' מדברי מהרש"א לקמן בתוס' בד"ה כתנאי דלר"י בר אבא ס"ל עיקר שירה בכלי ולכך דחי שבת ע"ש א"כ אי כוונת התוס' בקושיתם היא מכח סיפא דמתני' אפילו לר' ירמיה קשיא ואיך כ' דלר' ירמיה ניחא אבל לפמ"ש הלח"מ לר' ירמיה ניחא שפיר אבל לרב יוסף ק"ל שפיר ובגמ' גופה לקמן הקשו התוס' קושיא זו ותי' דאין שבות במקדש והכא לרב יוסף לא יתורץ בזה

דף נ"א ע"א גמ' מ"ט דמ"ד עיקר שירה בכלי וכו' לפמ"ש הלח"מ הבאתיו לעיל דלר' ירמיה ס"ל עיקר שירה בפה קשיא מי הוא המ"ד עיקר שירה בכלי הא רב יוסף איתותב וי"ל דהיינו הפלוגתא דרב וריב"י דלעיל בכלי שרת שעשאן של עץ דלחד אוקמתא פליגי בהא ולחד אוקמתא כ"ע עיקר שירה בכלי ועיין למהרש"ל ז"ל: