עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › משמרות כהונה חלק א

משמרות כהונה חלק א קיג

Mishmerot Kehunah part 1 113 · משמרות כהונה חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

מסכת סוכה דף ב' ע"א תוס' ד"ה מ"ש וכו' כיון דגדילי בפיסול וכו' עכ"ל מק' המפ' מגמ' לקמן דל"ג ע"ב דאי איירי קודם דאגדיה פשיטא ע"ש ולק"מ דמ"ש התוס' גדילי היינו אגדיה וכדאי' לשון זה לקמן דל"ז ע"א מגדלי הושענא ע"ש בפירש"י

ע"ב גמ' והיא בדרבנן לא משגחא מכאן מוכח דמדינא מחוייבת לחנכם ודלא כמ"ש המג"א סימן שמ"ג ועיין להרב אורח מישור בנזיר דכ"ט ע"א עש"ב

דף ג' ע"א תוס' ד"ה דאמר וכו' ומסקי' התם הלכה כר"י עכ"ל היינו כיון דלא עשה כלום ועשה ר"י מעשה רב או דהוו גרסי הכי כמ"ש מהר"ם וא"צ למ"ש מהרש"א בדף זה

ע"ב גמ' אלא אימא ע"ח בבית שבחצר וש"מ בחצר שבמבוי יל"ד כיון דלא הוה ק"ל אלא מח' הוה סגי דלישני ליה בבית שבחצר ואמאי הוצרך להגיה ש"מ בחצר שבמבוי וצ"ל דהגמ' הוה ק"ל נמי גבי ש"מ הא בעינן מינטר ומאי דנקט אקושיא אע"ח משום דניח' ליה לאקשויי ממתני' וע' בפירש"י בד"ה מי מינט'

שם תוס' ד"ה ואין וכו' ואי כשיש יותר וכו' שעכשיו מצטרף בית זה וכו' עכ"ל ואפי' לחייא ב"ר דקרפף אחד לשתיהן מ"מ בית שבין ב' עיירות פשיט"ל דהוו כמו ג' עיירות והו"ל בין כל ב' עיירות קרפף אחד ודלא כמהרש"א ז"ל

דף ד' ע"ב גמ' א"ד בין בזו בין בזו מחלוקת לפי צד זה רבנן ל"ל גוד אסיק מחי' כלל ואביי ורבא דלעיל אתו דלא כרבנן דהלכתא כוותייהו וצ"ל דלא מבעיא ליה אלא בדברי ר"ן מאי דעתיה אבל אביי ורבא בודאי מוקמי לה דפליגי באמצע הגג אבל במן הצד לכ"ע אמרינן גוד אסיק מחיצתא במחיצות הניכרות וניחא בזה מה שכ' הר"מ בפ"ד דדוקא באמצע הגג הוא דפסול וא"ש אף לגירסתנו וע"ש להכ"מ

להודיעך כחו דר"י וכו' והיינו משו' דכחא דהיתר' עדיף אף על גב דהלכה כרבנן ועיין למהרש"א בריש ביצה ע"ש ועיין עוד שם בגמר' דפריך וכ"ת כחא דהיתרא עדיף לפלוג בתרווייהו וי"ל

דף ה' ע"א תוס' בד"ה מסגרתו וכו' ור"א דמיקל משום דשמא מדאורייתא וכו' עכ"ל מכאן מוכח דדעת התוס' ספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן הוא אבל מדאורייתא ספיקא שריא דאי איתא דמדאורייתא אסור אמאי מיקל ר"א כיון דמדאורייתא אסור כמו למ"ד מסגרתו למטה היתה ויש לחלק בין זו דספיקא דדינא הוא למאי דאמרינן בעלמא ס' טומאה ברה"י טמא מדאורייתא ועיין להפר"ח בי"ד סי' קי"א בפרט הלזו דס"ד לחומרא במ"ש בדעת התוס' ע"ש

ע"ב גמ' אלא וכו' מאי איכא למימר וכו' ק"ק כיון דלר"י אמה של בנין בת ו' ט' ושל כלים בת ה' ט' מנ"ל דשל כרובים בת ו' ט' נימא בת ה' ט' ובבית עולמים גופיה לא הוי שליש ולא הוי כרובים אלא פחות מעשרה ומהיכן פריך בפשיטות דהוי חד סר וי"ל דפשיט"ל דאמה של כרובים בת ו' ט' מקרא דכתי' הדביר עשרים אמה דע"כ למעלה מהכרובים כמ"ש התוס' ואכתי ק"ק אמאי לא פריך הניחא לר"מ וכו' על הילפות' קמייתא דלעיל דארון וכפורת

תוס' ד"ה תפסת וכו' אלא מפנים שיכולין ליכנס וכו' עכ"ל ק"ק אמאי לא דחו פי' הי"מ מהגמ' דלעיל דפריך ונילף מכלים ומשני תפסת מרובה וכו' וי"ל

דף ו' ע"ב גמ' כי אתא הלכתא לגוד וכו' הא דלא קאמ' לשלישית אפי' טפח דבסמוך משום דאותו טפח מעמידו סמוך לג"ט למ"ד כדלקמן והוא מדין לבוד והוי בכלל לבוד דקאמר

תוס' ד"ה ד"ת וכו' א"כ קרא למאי אתא וכו' עכ"ל הו"מ לדחויי פי' הי"מ גם מזה דא"כ קרא דאת הטפל לבשרו למ"ל הא הילכתא נתקבל' בשערו ולא יתורץ בתי' התוס'

ד"ה ור"ש וכו' ובפ"ק דקידושין וכו' עכ"ל לפמ"ש מהרש"א בסה"ד דהכא הוי כלא מכחשי כיון דיש לדרוש המסורת לסוכה ע"כ סוכה לא מוכחי מדר"ש מידי דה"נ דרשי' תרווייהו והוי כההיא דקידושין דדריש תרווייהו ולפי מסקנת מהרש"א בכוונת התוס' בסה"ד יתיישב שפיר

בא"ד ולקמן בסמוך מכשיר רע"ק וכו' עכ"ל לפמ"ש רש"י שם דמאי דמייתי מר"ש דס"ל סוכה דירת קבע הוא לפום טעמא דנ"ל לר"ש מקרא דמזרם וממטר י"ל קושיא זו

בא"ד דהא רע"ק ור"ש וכו' ומחייב חתיכה א' עכ"ל מאי דמוכחי לר"ש ממתני' דכריתות אזלי בשי' רש"י שם דלר"ש מייתו נמי תרווייהו אשם תלוי ע"ש אבל לא ידעתי מהיכן פסיקא להו למימר כן ודע דהתוס' בפ"ק דסנהדרין כ' דהאי דמצות לא מכחשי די"ל מחייב בתרווייהו ע"ש ור"ל דאי לאו המק' הו"א דוקא חתיכה א' דלא אתחזק היתרא הוא דמחייב אבל ב' חתיכות דאתחזק היתרא ל"מ ואי לאו המסורת הו"א דוקא ב' חתיכות דאתחזק איסור' ול"ד לדרשא דרביעית דם דמייתי הגמ' שם ע"ש

דף ז' ע"א גמ' א"ה ליתני נמי וכו' אבל אי לא אמרינן מגו ל"מ למתני יתיר' סוכה דבעי טפח שוחק עה"ש דסגי בלחי דהא שבת אסירא מדרבנן מיהא אבל אי אמרינן מגו שרי בשבת דסוכה אפי' מדרבנן משום מצות סוכה לא גזרו כמ"ש מהרש"א בפירש"י ע"ש ובמאי דקאמר והא את הוא דאמרת וכו' ק"ק דליפרוך מימרא דהכא גופה כיון דאמרינן מגו וי"ל דהוה משני ליה דסבר לחי משום היכר אבל ממימרא דסיכך ע"ג מבוי שמעי' דס"ל לחי משום מחיצה ועיין בפ"ק דעירובין די"ב דרבא ס"ל לחי משום היכר וכ' הרא"ש דרבא גרסי' התם והכא גריס רבה בה"י ע"ש ורבי' ישעיה הנדפס בספר סם חיים כ' איפכא דהכא גרסי' רבא באלף והתם רבה בה"י ע"ש וכ"נ מגמ' בפ"ב דעירובין דכ"ה ע"א דמהדר ליה רבה אי מההיא איכא למשמע מינה ואי רבה ס"ל לחי משום מחיצה גם מההיא ליכא למשמע מינה ולשי' הרא"ש צ"ל דהתם גרסי' רבא באלף והגמ' כאן הו"מ לאקשויי מדברי רבה שם בפ"ק דעירובין ולפי מאי דמשמע מדברי רבי' ישעיה דל"ג שם וכן אמר רבה ע"ש ניחא שפיר

תוס' ד"ה שהשבת וכו' ואי גרסי' הכא וכו' א"ש עכ"ל ול"ק למ"ד כפרוץ אסור דהאי דנקט פרוץ מרובה משום רבותא דסוכה

ע"ב ואי אשמועינן תרתי וכו' צריכ' וכו' ואי אשמועי'

מימרא קמייתא דוכן לשבת וכו' הו"א דוקא