משמרות כהונה חלק א קיב

גמ' ודין הוא ומה מלאכה שנוהגת בשבתות ויו"ט אינו מוזהר וכו' הו"מ הגמ' לאקשויי אק"ו זה מה למלאכה שכן הותרה מכללה ולמסקנא נגמר עצם עצם ניחא כיון דאזהרה דעיצומו של יום גופה ממלאכ' הוא דנ"ל מנ"ל אזהרה לתוספת הא מלאכה גופה אינו מוזהר על התוספת

שם חד לעונש דליליא וכו' כ' בת"י לא ידענא אי בעי' קרא לעונש דליליא בשבתות ויו"ט ע"ש ונ"ל דדוקא ביו"הכ הוא דאצט' קרא לעונש דליליא כיון דמצינו דחלוק לילו מיומו לענין כפרה דיום הוא דמכפר אבל ליליא לא מכפר כראי' בפ"ק דשבועות ופ"ק דכריתו' אבל בשבתות וי"ט לא מצינו שום חילוק בין יום ללילה

דף פ"ב ע"א תוס' ד"ה אלא וכו' ולהשלמת דבריהם קאמרי וכו' עכ"ל והא דקתני מחנכין אותם שנה וכו' בחולה מיירי דמחנכין אותם בשנת עשר ואם יבריא אח"כ מתחיל ההשלמה דדבריהם בשנת י"א ואם לא יבריא מחנכין לשעות גם בשנת י"א וה"ק מחנכין שנה אם יבריא אח"כ ושנתים אם לא יבריא וא"צ למ"ש מהרש"א ז"ל כ' בת"י דהא דאמרינן בתו אין מצוה לחנך דוקא לנזירות אבל לשאר מצות מחנכין וכדבריהם כ' המג"א סימן שמ"ג בלשון אפשר ע"ש גם מה שמבואר מדבריהם דהאשה אינה חייבת לחנך בנה לא ידענא מנ"ל כיון דמההיא דנזיר אין ללמוד לשאר מצות ועיין להמג"א שם ומאי דמתבאר מדבריהם דהאב חייב לחנך ולא אמרינן דב"ד מצווין להפרישו עיין בגמ' בפ' כל כתבי דקכ"א ע"א בעושה ע"ד אביו וע"ש בפירש"י:

ע"ב תוס' ד"ה מה וכו' ותי' דמשכחת לה להתרפאות כי ההיא דפ' בן סורר וכו' עכ"ל ר"ל דשם אמרינן אפי' להראותה ימות ולא יראנה אבל מדאמרינן ימות ולא תבעל לא יתורץ בזה קושייתו דאכתי קשה היכי אמרינן יהרג ולא יעבור הא ברצון הוא כיון דאין קשוי אלא לדעת

דף פ"ג ע"ב גמ' הב"ע בעציץ שאינו נקוב דרבנן מר סבר וכו' משמע דגם סיפא מיירי בשבת מדקאמר אח"ז מר סבר וכו' ובזה י"ל מ"ש הפ"ד אמאי לא יתקן הטבל כדי שלא יאכל איסור הרבה כמו שאין מאכילין נבילה לחולה אלא שוחטין לו בשבת ע"ש דכיון דבשבת מיירי דאסור לתקן ומעשר דרבנן לכך אינו מתקן הטבל

דף פ"ד ע"א חש בציפרתא עבד הכי בשבתא ואתסי מפירש"י בד"ה כמאן נר' דל"ג הכי בגמ'

ע"ב ל"ש אלא להחיותו וכו' משמע דלרב אינו מפקח הגל אפי' ברוב ישראל ושמואל לפום מאי דס"ד השתא לפ' אלא ברוב ישראל אבל במחצה ע"מ אינו מפקח ומתני' קתני דמפקחין בס' גוי ס' ישראל וי"ל דשאני הכא דהוחזק דאיכ' גוי בעיר אבל במתני' ליכא חזקה דגוי כלל

דף פ"ה ע"א רש"י פי' למאי הלכתא הוי ע"א אליבא דשמואל וכו' עכ"ל משמע דאליבא דרב מיתוקמא שלא להחיותו וק' דהא אפי' במחצה ע"מ אינו מצווה להחיותו אליבא דרב דדוקא ברוב ישראל הוא דמצוה להחיותו וכמ"ש התוס' וי"ל דדעת רש"י דכי מוקמי שמואל ארישא גם רב ארישא קאי וליוחסין היינו דלא מחזקי' ליה בגוי ונ"מ לעני קידושין וכיוצא אבל התוס' ס"ל דמילתא דרב אסיפא ומ"ש מהרש"א בתו' אמאי ל"ק במחצ' ע"מ שלא להחיותו י"ל דבמע"מ דקאמר לאוק' אליבא דשמואל קאמר כמו ההיא דרוב ישראל לשי' התוס' ולשמואל אפי' ברוב גוים מפקחין כ"ש להחיותו אבל גבי רוב גוים דקא' להאכילו נבילות ס"ל דאתי אליבא דרב דלא כפירש"י

תוס' ד"ה להחזיר וכו' ואע"ג דשמואל ס"ל אין הולכין בממון אחר הרוב וכו' עכ"ל מכאן משמע דרוב עיר לא מקרי רובא דאיתיה קמן מודה שמואל כמ"ש התוספות בפ' לא יחפור דכ"ג ע"ב ודלא כה' תה"ד כמ"ש אצלי במ"א

ד"ה ל"צ וכו' אם רוב ישראל דנגחי תורא דידן וכו' עכ"ל ק"ל אליבא דשמואל מיירי ושמואל ס"ל אין הולכין בממון אחר הרוב וכי נגחי תורא דידן לתורא דידהו אין מוציאין מיד ישראל דאית ליה חזקה דממונא ועדיף מהמחזיק ברשו' דלעיל דהא הכא מוחזק במעותיו וכן בחלוקת רוב עכו"ם דקאמרי הומ"ל דנגחי תורא דידיה וכו' דמשל' נזק שלם ואמאי משלם נ"ש כיון דמוחזק במעותיו מיהו לזה י"ל דס"ל כמ"ש בש"מ במציעא דגוי ל"ל חזקה דממונא אבל קמייתא צ"ע

דף פ"ו ע"א גמ' ל"ק כאן מאהבה או מיראה וכו' הא דלא משני כאן מאהבה כאן מיראה כדמשני לעיל משום דכתיב כרחם אב על בנים רחם ה' על יראיו הרי דגם מירא' נק' בנים

דף פ"ח ע"א תוס' בד"ה אי דצלי וכו' ולפי המסקנא וכו' ניחא וכו' עכ"ל ק' דלפי המסקנא נמי קשיא דע"כ הנך תרי ברייתות ר"י בר"י הוא דאל"ה אצ"ל הא דצלי הא דלא צלי אלא דתרווייהו בדצלי ולכ"ע תפלת נעילה ביום וקשיא לרב דאמר תפלת נעילה בלילה וכמ"ש בת"י ע"ש וי"ל דרב ודאי מוקי הא דצלי הא דלת צלי ומ"ש לפי המסק' ניחא היינו דבשני הברייתו' לחודייהו יכולין לתרץ כך ודלא כרב ואפשר דס"ל דלית הלכתא כוותיה דרב

ד"ה קסברי וכו' ה"פ בשביל התפלה א"צ לטבול וכו' עכ"ל הא דלא משני הגמ' דר"י אדר"י ל"ק הא דקתני בדר"י עד המנח' היינו דבשביל התפל' א"צ לטבול אבל משום טבילה בזמנה צריך לטבול כל היום ודרבנן אדרבנן ל"ק הא דקתני בדרבנן עד המנחה היינו אם ירצה להתפלל בלילה וכמ"ש התוס' לעיל בדבור הקודם לזה משום דא"כ בברייתא בתרייתא דרבנן קאמרי כל היום אם ירצה להתפלל ביום ור"י פליג דאפי' רוצה להתפלל ביום לא יטבול בשביל התפלה כיון דאפש' להתפלל בלילה ולא מסתבר ליה שיפליגו בהא מילתא בסברא בעלמא דכיון דרבנן ס"ל כיון דרצונו להתפלל ביום יטבול אע"פי דבידו להתפלל בלילה לא מסתבר דפליג ר"י בהא ול"ל דס"ל לר"י דוקא בלילה דליכא למ"ד דס"ל דאינו יכול להתפלל נעילה ביום

הלח"מ בפ"ו מה' יסו"הת כ' בדעת הר"מ דפ' טבילה בזמנה לאו מצוה ועיקר הכרחו מדפ' כרבנן בפלוגתא דגמי ע"ש ואינו מוכרח די"ל דרבנן דגמי ס"ל מצוה כמ"ש התוס' בד"ה מכלל וכן צ"ל לעיל בפ"ק ד"ח דלא פריך דרבנן אדרבנן ודברי הנ"מ בפ' כ"כ אינן מוכרחים אלא בס' ר"י

תם ונשלם מסכת יומא