משמרות כהונה חלק א קי

אם יראו שלא הלבין כיון דמועטין הן ועיין בת"י

ע"ב בד"ה אטו וכו' וכי חובה היא שיהיה בכ"ש כלל וכו' עכ"ל והא דלא פריך אלא ההקטרה ולא פריך אהא דקתני נותנה במגס משום שלא יהיו קדשי שמים מוטלין כנביל' כמ"ש התוס' בסה"ד וק"ק מאי פריך אהקטרה הא כיון דע"כ נותנה במגס משום בזיון שפיר תנן מקטירן כמו מנחה מ"ל משום קידוש מ"ל בשום בזיון וי"ל

דף ס"ח ע"א בד"ה תן לו וכו' וכן ק' בפ' נגמר הדין וכו' עכ"ל גם קושייתם זו ל"ק אלא למ"ד הימנו וד"א הוי היקש אבל למ"ד לא הוי היקש ל"ק וכן מה שהקשו אח"ז אינו אלא למ"ד הוי היקש

בא"ד וכן ק' לר"ש דגמר פרה וכו' עכ"ל י"ל בזה דכיון דאיכא היקש' דלפר זה פר יו"הכ למאי אצט' ג"ש ג"ש דהחטאת החטאת אלא כי דליהוי כמאן דכתיב בגופיה בהדיא וכה"ג כתבו התוס' לעיל דס"א ע"ב בד"ה מה חטאת

בא"ד וי"ל דפר יו"הכ וכו' ופר העלם נמי וכו' עכ"ל הקשה מהרש"א ז"ל אכתי הו"ל דבר הלמד בהיקש שאינו חוזר ומלמד בג"ש ואכתי לא מתיישב' קושיא קמייתא ע"ש ועוד ק' מה שהקשו לר"ש לא מיתבא כלל שהרי פר כהן משוח יליף מדשן בהיקש ואינו חוזר ומלמד בג"ש וכמ"ש התוס' בזבחים דק"ה ע"ב דדבר הלמד בהיקש מסופקין אי חוזר ומלמד בג"ש ע"ש דנר' מדבריהם דבעיא דלא אפשיטא היא א"כ י"ל דכיון דלמ"ד הימנו וד"א לא הוי היקש ניחא ול"ק אלא למ"ד הוי היקש הך מ"ד ס"ל דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בג"ש והתוס' לא באו לתרץ אלא כי היכי דלא ליהוי היקש מהיקש דלכ"ע דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש מיהו ק' ע"ד התוס' דזבחים דבגמ' פ' איזהו מקומן פשיט דדבר הלמד בהיקש א"ח ומלמד בג"ש מדכתיב צפון באשם עיין שם

דף ס"ט ע"א גמ' הניחא למ"ד אבנטו של כ"ג זהו אבנטו של כ"ה וכו' כצ"ל ונמחק תיבות בשאר ימות השנה דאבנטו של כ"ג בשאר ימות השנה דכלאים הוא ואי גרסי' ליה צ"ל דנמשך אאבנטו של כ"ה וכלומר זהו אבנטו של כ"ה בשאר ימות השנה

תוס' ד"ה קשין וכו' ותי' ר"ת דלבישה והעלאה גזרו בקשין וכו' עכ"ל ממ"ש גזרו בקשין משמע דאפי' לבישה והעלאה לא אסירי בקשין אלא מדרבנן וק' דבגמ' ריש ערכין איתא הכל חייבין בציצית פשיטא כהנים חצט"ל סד"א הואיל ואשתרי כלאים לגבייהו לפטרו מן הציצית דכתיב גביה גדילים תעשה לך וכו' ואי איתא לא אשתרי כלאים דאורייתא ואקרא קיימי' ועוד ממ"ש אח"ז וא"ת היכי שרי והא כיון דהוו כלאים דאוריי' וכו' הרי דקשין אסורין מדאוריי' בלבישה והעלאה וכ"כ התוס' ישנים ע"כ נראה דט"ס הוא ונמחק תיבת גזרו וכן ראיתי במקצת דפוסים וק"ק לפיר"ת אמאי לא פריך הגמ' אעובדא דשמעון הצדיק דבסמוך והא כלאים הוא ואמאי לא פריך אלא מבריית' דבמדינה אסור וי"ל דשמעון הצדיק ס"ל כמ"ד זה אבנטו של כ"ה ודוקא מתני' דתמיד הוא דאתיא להגמ' דאתיא ככ"ע כמ"ש התוס' לעיל

בא"ד והא כיון דהוו כלאים דאורייתא וכו' ליתסרו

אפי' למוכרו לנכרי וכו' עכ"ל נר' מדבריהם להדיא דאי לא אסירי אלא מדבריהם לא אסירי למוכרו לנכרי כיון דהאיסור למכור לנכרי הוא משום דחיישי' שמא יחזור וימכרנו לישראל הו"ל ספיק' דרבנן דלא כה' תה"ד סי' קע"ח ע"ש: דף ע' ע"א גמ' אבל פר העולה וכו' עיין להת"י במ"ש בשם ר"ח דל"ג אבל ואפי' אילו ואיל העם עם תמיד של בין הערבים לר"א ועפי"ד ניחא לי דברי רש"י לעיל דס"ז ע"ב בד"ה ה"ג והקטירן וכו' דהסדר שכ' לא אתיא לא כר"א ולא כרע"ק לפי גירסת הספרים ואולם לגי' ר"ח א"ש אליבא דר"א וס"ל דלר"א כף ומחתה מפסיק בין אילו ואיל העם ובין אימורי ציבור

ע"ב תוס' בד"ה ואח"כ וכו' ומשמע דמיד ביציאה א' וכו' עכ"ל לא ידענא מהיכא משמע להו דמיד ביציאה א' מיירי קרא אינו מוכרח דמיד עושה אילו ואיל העם אלא בתחלה שעיר הנעש' בחוץ ואח"כ ביציא' זו גופם אילו ואיל העם: דף ע"א ע"ב ד"ה ויליף וכו' אמאי אצט' שש יתירא למעיל וכו' עכ"ל לפ"ז ניחא מה שהק' הת"י לילף מכתונת ע"ש דאי ילפינן מכתונת דחוטין כפול שש אמאי אצט' שש יתירא למעל הא רמוני גופייהו שש

דף ע"ב ע"א גמ' המקרע בגדי כהונה לוקה וכו' ק"ל אמאי לא פריך הגמ' בפ' הלוקין דכ"ב דיש חורש תלם א' ליחשוב המקרע בגדי כהונה כדפריך ממזיח חשן ומסיר בדי ארון ועיין להתוס' בפ' אלו עוברין דמ"ז ע"א בד"ה מוקדשין

תוס' ד"ה כתיב וכו' עי"ל דוהבאת לאי קאי אלא אהנך בדים הקבועים וכו' עכ"ל וצ"ל לפ"ז מאי דכתיב לשאת את הארון אין פי' כדי לשאת בהם את הארון אלא כדי להיות נשואים עם הארון ומעיקרא לא הוק"ל לפי' קמא מקרא דלשאת אלא משום דלההוא פי' קרא דוהבאת אכולהו בדים קאי וכיון דהנך שאין קבועים הם לשאת בהם את השלחן גם הקבועים כן הוא דמשמעות לשאת אינו סובל ב' משמעות כאחד אבל להאי פי' דלא קאי אלא אקבועים ניחא להו שפיר

ע"ב רש"י ד"ה יכול וכו' דברייתא הכי תניא לה בת"כ גבי עשירית האיפה וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל למ"ל קרא דתחתיו מבניו למעוטי משוח מלחמה מעשירית האיפה ת"ל דאחת אמ"ר ולא ב' כדפירש"י לקמן גבי משיח שעבר דאינו מביא עשירית האיפה מהאי טעמא ע"ש ולק"מ דתרי גווני עשירית האיפה איכא דכ"ג ביום שנתמנה כ"ג מביא עשירית האיפה וכשנתחנך לעבודה מביא עשירית האיפה ומשם ואילך מביא כל יום עשירית האיפה ואפילו כהן הדיוט ביום שנתחנך לעבודה מביא וכ"ג שלא עבד מימיו מביא שלשה עשירית האיפה וכדאיתא במנחות דע"ח ע"א ע"ש ולקמן דפירש"י משום א' ולא ב' אעשירי' שמביא כ"ג בכל יום קאי אבל הכא אצט' מיעוט' למשוח מלחמה ביום שנמשח למלחמ' דסד"א דמביא על משיחתו כמו כ"ג קמ"ל דלא ממעט א' ולא ב' אלא אעשירית האיפה דכל יום אבל על משיחתו ענין א' הוא

דף ע"ג ע"א ד"ה ואמאי לא הדר במיתת משוח שעבר וכו' עכ"ל תמהני דבגמ' שם בפ' הגולין בעי בגמר' במיתת כולן חוזר או במיתת א' מהם ובעי למפשטא מדתנן ההורג כ"ג וכו' ודחי בדליכא ואיך נעלם מהם גמ' ערוכה וגם