משמרות כהונה חלק א קט

דף ס"ב ע"א מתני' אם משהגריל מת וכו' עיין בת"י במ"ש דלקיחתו אפשר ביו"הכ כדאמרינן בפ' שואל מניח טליתו אצלו ונוטל את פסחו ע"ש ולע"ד נראה דלא דמי דהתם הדיוט מהדיוט הוא שקונה וקני לטלה במשיכה מדאורייתא או מדרבנן למר כדאית ליה ולמר כדא"ל אבל הכא קונה במעות הקדש ולא תיקנו רבנן קנין משיכה בהקדש ואינו קונה אלא בכסף דכתיב ונתן הכסף וקם לו ועיין בקידו' דכ"ו ע"א

ע"ב גמ' חד למראה וכו' ק"ל אמאי אצט' ריבויא דשעיר הא כיון דאיכא לאוקומי קראי למראה ודמים וקומה לא מוקמי' לעכב וגדולה מזו הוכיחו התוס' בפ"ק דזבחים ד"ח ע"א בד"ה ועשה מסוגיא דהתם דמוקמי' לקרא באם אינו ענין ול"מ לעכב ע"ש ומהיכא תיתי לן עיכובא דאצט' קרא דשעיר לרבות וי"ל דשאני הכא דאין סברא למראה וקומה כיון דלא אשכחן כן בשאר זבחים כמ"ש התוס' כאן בד"ה חד והוה מוקמי' קרא לעכב ולכך אצט' ריבויא

גמ' א"ה גבי תמידין נמי וכו' ת"ל כבש כבש וכו' הקשו בת"י ל"ל קרא מהיכ"ת לעיכו' וכדפריך הגמ' לעיל ע"ש ולפמ"ש התוס' בשמעתין דגבי מוספין מעיכובא מדכתיב עולת שבת בשבתו י"ל דגבי תמידין נמי ס"ד דמעכבי מדכתיב וביום השבת וי"ו מוסיף על ענין א' ויליף עליון מתחתון וקרא דשנים דגבי תמידין לדרשא אחריתי ולשי' רש"י דמוספין לא מעכבי מתיישב טפי דסד"א דתרי קראי דתמידין ומוספין חד למצוה וחד לעכב דהא ילפי מהדדי בוי"ו מוסיף ובשניהם איכא עיכובא ת"ל כבש ריבה דלא מעכב וכי משני דשנים ליום כנגד היום לא נשאר כ"א קרא דמוספין למצוה ועפי"ז ניחא מה שיש להקשות למסקנא כבש כבש למ"ל והת"י כ' דאתא לדרשא אחרינא ועפי"ה אתי לדרשא זו בעצמה דהוה ס"ד דילפי תמידין ממוספין בוי"ו מוסיף למצוה ת"ל כבש כבש ריבה אפי' לכתחילה

דף ס"ג ע"ב גמ' דאצט' למכתב בע"ע וכו' בת"י כ' דלרבינא אע"ג דמחוסר זמן ל"מ אלא בבע"מ מ"מ אי לאו קרא דבע"מ הו"מ לאוקמ' לקרא דמחוסר זמן לדרשא אחריתי ע"ש וק' דא"כ מאי קאמר אי כתב מחוסר זמן ולא כתב בע"מ וכו' הא אי לא כ' בע"מ הוה מוקמינן קרא דמחוסר זמן לדרשא אחריתי ואי הכוונה דליכתוב מח"ז בהדיא הא הוי כלישתוק וליכתוב דלא אמרי' וי"ל דצריכו' דעביד הגמ' הוא לר"ש דרבינא מודה דלר"ש דס"ל דהגרלה אין מעכבת מ"ל למח"ז שפיר בלא הומם ודברי הת"י הם לרבנן ודע דבדברי הת"י בד"ה יצאו וכו' בתי' בתרא נפל ט"ס וצ"ל א"נ לא הוה ממעטי' קודם הגרלה מלה' אי לאו דאמעיט אחר הגרלה מואל פתח

תוס' ד"ה וכל אלמא פרת חטאת אע"ג דתמימה וכו' עכ"ל התוס' שם כ' די"ל דשאני קב"ה דכל הראוי למזבח אינו יוצא מדי מזבח וכו' ע"ש ומדבריהם יש להוכיח מה שנסתפק המש"ל ז"ל אי הא דכל הראו למזבח מדאורייתא או מדרבנן ע"ש ומדברי התוס' הללו יש להוכיח דמדאורייתא הוא דהא הכא אקרא קאי

ד"ה וזריקת דמו וכו' ודנתי לפניו דא"ל מקדיש

בע"מ יוכיח עכ"ל ה"ה דהומ"ל שעיר המשתלח יוכיח דפטור בש"ח וחייב בבע"מ

בא"ד א"נ י"ל דאי לא כתיב קרא וכו' עכ"ל בזה לא מיתרצא אלא קושיא ב' שהקשו לריב"י אבל קושי' א' שהקשו לרבנן לא מיתרצא דאכתי קשה דנוקמיה קרא לקבלה ולא למקדיש והא דכתיב זריקה לגלויי על המקדיש דלא תיתי מבינייא אי איתא דעדיף טפי לאוקומי בזריקה וקבלה משום דכתיב והקריבו

דף ס"ד ע"א ד"ה התם וכו' דלילה לא חזי להקרבת שום קרבן וכו' עכ"ל מכאן יש להוכיח דשמונה יום דמחוסר זמן דכתיב ומיום הח' והלאה ירצה לאו מעת לעת הם דאי איתא דבעי' ח' ימים מע"לע גבי מחוסר זמן דחוי דיום הוא דהא ביום ח' גופיה הוי מחוסר זמן עד שיעבור מע"לע ועיין להרב פרי מגדים ביו"ד סי' ט"ז ועיין להרב נודע ביהודה מ"ב חי"ד סי' שהוכיח ד"ז מדברי התוס' בערכין די"ח ע"ב ע"ש ובמ"א כתבתי בזה

דף ס"ה ע"א בד"ה הו"ל וכו' וי"ל דמתני' ל"מ כוותיה וכו' עכ"ל עמ"ש בחידושנו במס' שבועות ע"א בפירש"י ע"ש

ע"ב בד"ה משום וכו' אי עברו שנותיו פסול וכו' עכ"ל מדבריהם משמע דפסול מדאורייתא ונראה דדוקא בחטאת הוא דס"ל הכי לפום מאי דס"ד דהילכתא גמירי גם בפרים ומאי דתי' בפרים לא גמירי אה"נ דגם בחטאת לא פסיל אלא מדרבנן ועיין להמש"ל בפ"ב מהלכות איסורי מזבח שתמה ע"ד הללו מדאמרי' בסוטה דאין שנים פוסלין בקדשים ע"ש

דף ס"ו ע"א בד"ה אין מקדישין וכו' א"כ לא בטלו מע"ב לאלתר וכו' עכ"ל לתי' זה ל"ק מ"ש התוס' בדיבור שאח"ז מאי אירייא בזמן הזה וכו' דהא אשכחן דאפי' דשייך הך גזירה לא עלה ע"ד לגזור אחר זמן מיהו ק"ק לפ"ז מאי פריך הגמ' שם אהא דאמרי' גזירה משום יתום א"ה דמעיקר' נמי ע"ש הרי מצינו אע"ג דשייך הך גזירה מקודם לא עלה ע"ד לגזור אלא אח"כ ויש ליישב

ד"ה אין מחרימין וכו' וי"ל דבזמן הבית דשכיחי קדשים וכו' עכ"ל בזה ניחא מאי דק' בשמעתא דר"פ מע"ב צפת רע"ק כאן ליקדש וכו' דכיון אינו קרב אמאי קדוש ניחוש לתקלה דמה"ט ביטלו מע"ב כדמסיק שם ועפי"ד התוס' הללו ניחא שפיר דבזמן הבית דשכיחי קדשים לא חיישינן לתקלה

מתני' שהיו מתלשין בשערו וצ"ל דס"ל תולש לאו היינו גוזז ולא אסיר אלא מדרבנן ובתולש כלאחר יד לא גזרו וכה"ג איתא בגמ' בבכורות אמתני' דעושה מקום לקופיץ וכו' ע"ש

ע"ב גמ' עתי אפילו בשבת למאי הלכתא וכו' פירש"י הא תחומין דרבנן וק' אמאי לא ניחא ליה לפ' דאי לתחומין הא יו"הכ אית ביה איסור תחומין ואפ"ה שרי ואמאי אצטריך קרא לשבת ומשני להרכיבו ואין עירוב והוצאה ליו"הכ וי"ל לרש"י כמ"ש בת"י בד"ה עתי דהגמ' בכריתות אתחומין קאי ולכן דחי שאני יו"הכ דהכשרו בכך והגמר' כאן בהרכבתו מיירי ע"ש וא"כ אי איתא די"ל משום תחומין ניחא דאצטריך לשבת דמשום יו"הכ לא חיישינן משום דהכשרו בכך ולהכי פי' דפריך משום דתחומין דרבנן מיהו ק"ק מאי פריך נוקמה כרע"ק דס"ל דתחומין דאוריי' ולרבנן דתחומין דרבנן לא אצט' עתי אלא לטומאה

דף ס"ז ע"א תוס' ד"ה ר"י וכו' האחרונ' היתה עומדת בצוק וכו' עכ"ל לפ"ז צ"ל דלא חיישי' בראיית אנשי אחרונה