משמרות כהונה חלק א קז

וכו' עכ"ל יל"ד לפ"ד המתרץ דמברייתא משמ' דמתכפרי תפשוט ליה הבעיא דר"א מברייתא הלזו וי"ל דברייתא ר"ש דס"ל לעיל דשותפין היא ור"א מבע"ל למ"ד קרבן יחיד מיהו ק' לפי' התוס' אמאי לא פריך ות"ל אלא אבעיא דר"א אמאי לא פריך אר"ש דס"ל דשותפין היא וצ"ל דאה"נ דפריך אר"ש דלא כפירש"י ומה שהק' מהרש"א לפ"ד המק' דפריך וליטעמיך הא ברייתא קתני דמתכפרין י"ל דהא דקתני דמתכפרין היינו מקופיא

דף נ"ב ע"א תוס' ד"ה כותל וכו' וה"ג ז' של שבע וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל אין זה מדוקדק דהא שנים תאים למעלה ע"ג ג' תאים וא"כ העליונים רחבים מצפון לדרום יותר משבע ע"ש וי"ל דכותל שבין התאים העליוני' עב הרבה עד שלא נשאר בתאים גופייהו אלא שבע על ז' ועשאום כן כדי שיהיו מרובעים דהיינו ז' על ז' כמו שהתחתונים מרובעים

דף נ"ג ע"א ד"ה שלא וכו' ומייתי מהך דמתני' בי ר"ח ור"א עכ"ל לשונם אינו מדוקדק דהא משנה היא בתמיד ובעיקר קושייתם י"ל דמייתי מסתברא מדסתם מתני' כוותיה שלא דהתוס' לא ניחא להו בהכי דלא הול"ל לשון מסתברא

ד"ה חד וכו' אבל קטורת דכל השנה וכו' עכ"ל ר"ל אפי' קטורת דהיכל דיו"הכ כיון דאיכא דכוות' בכל השנה לא מעכבא מקרא דחקה דלא כתיב חקה אלא אעבודות דנתוספו ביו"הכ ודלא כמהרש"א ז"ל דלפ"ד אינו מיושב שפיר מ"ש בלשונם דהשתא קאמר דתרווייהו וכו' אבל לפי מה שפי' מיושב שפיר לשון דתרווייהו דכתבו

רש"י ד"ה מיניה וכו' שאין ר"י רואהו וכו' עכ"ל ובסמוך דרבא עביד הכי קמיה דר"י אע"ג דמאור עינים הוה ואינו רואהו צ"ל דמדת חסידות הוא דעבד

ע"ב גמ' אם שחונה תהיה גשומה מק' הא כבר ידע לה אם שחונה או גשומה דאמרינן בגמ' אי ריש שתא קרירא כולה שתא קרירא ומתרצים דה"ק אם היא שחונה אומר כ"ג תהיה גשומה והאי אם שחונה דברי הגמ' הן ולאו דברי כ"ג וכה"ג פירש"י בר"פ ב' שעירי אלישנא דמתני' שם ע"ש וק' דא"כ אם היא גשומה לא היה מתפלל שהרי להאי אמורא לא היה מתפלל אלא תפלה זו לבד ומתני' משמע דבכל שנה מתפלל

דף נ"ד ע"ב תוס' ד"ה כרובים וכו' ומה שעשו בכותלי היכל וכו' י"ל ע"פ הדיבר וכו' עכ"ל ובכותלי היכל ליכא לאקשויי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה כמו שהקש' גבי כסא שלמה דבנין ב"המק י"ל שניתן מסיני אבל גבי כסא שלמה שלא היה אלא אח"כ הוצרכו לומר משום מגדר מילתא

דף נ"ה ע"א בד"ה מפני וכו' ויקריב בשביל לאה עכ"ל אע"ג דכהן אינו יורע שם בעלים כלל ומקריב לשם מי שהוא כמ"ש אח"ז מ"מ בעי' שכל הקן שהוא מקריב יהיה של אשה אחת משום דבעינן שתהיה חטאת קודם עולה ואם קן זה חציו לאחת וחציו לאחת אפשר שיהיה באחת מהן עולה קודם חטאת

ע"ב ד"ה והתנן וכו' דילמא איכא וכו' שהגיעו

לגבורות וכו' עכ"ל י"ל בזה דהוי ס"ס שמא הגיע לגבורות ושמא מתו בעליה ואפשר דזהו בכלל תי' הא' שכ' כולי האי לא שכיחא

בא"ד משום חומרא דא"א וכו' עכ"ל לכאורה לא שייך כאן ליתא דא"א דהא ממ"נ הוי אלמנה או גרושה ואי משום יבם זה לא מקרי א"א וי"ל אם יש לה יבם וקיבלה קידושין מאיש אחר דאי אמרינן בחזקת שהוא קיים הוי גט והקידושין הוו קידושין ואי אח"כ מת היבם ועמדה וקיבלה קידושין מאיש אחר אז קידושין קמאי הוו קידושין ובתראי לא הוו קידושין ותנשא לא' ואי חיישינן שמא מת אז קמאי לא הוו קידושין דאין קידושין תופסין ביבמה ובתראי הוו קידושין ואם תנשא לראשון הוי א"א

כתבו בת"י מפני וכו' דאי מתנו מתחילה דכל קן שיקריב הכהן לשם בעליו יהיה שלו הוי ברירה ע"ש והוא תימה דלא שייכא ברירה אלא בדבר שאנו צריכין לומר הוברר למפרע משעה א' אבל כאן אין אנו צריכין שיהיה שלו אלא משעה שיקריב הכהן וכמ"ש הרשב"א ח"ב סי' ובמ"א כתבתי בזה ומ"ש בת"י עוד בשם ה"ר אלחנן כוונתם היא דהבעלים יתנו מתחילה שיתחללו מעותיהן על קן שלוקח הכהן בעבורם והכהן יקנה הקינין במעות חולין משלו ואז יהיו הקינין חולין ויתחללו מעותיהן עד הקן כמו שהתנו מתחילה וכן יהיה עושה בכל קינין בשיעור המעות שיש בשופר ואחר שיכלו הקינין ממילא הוו כל המעות שבשופר חולין ויקח אותם הכהן כנגד המעות חולין שנתן משלו כ"נ בכוונתם

דף נ"ו ע"ב תוס' בד"ה מ"ש וכו' ותימה אליבא דמאן מיירי בשמעתין אי אליבא דרב וכו' עכ"ל קצת קשה היכי ס"ד דמיירי שמעתין אליבא דרב הא מייתי בשמעתין קושי' דמ"ש לכאן ולכאן וכו' ולרב ל"ק כלל כיון דמחלק בין תולה בדעת עצמו בין תולה בדעת אחרים כמ"ש התוס' בריש הדיבור ויש ליישב

דף נ"ז ע"א גמ' ואבע"א חוץ מפנים בחדא זמנא וכו' עיין להתוס' לעיל דנ"ה ע"א בד"ה אלא מה שהק' מנ"ל אחת למעלה בפר לא נגע ע"ש וקושייתם היא למ"ד הימנו וד"א הוי היקש דלמ"ד לא הוי היקש לקמ"ד ולפירש"י הכא בחוץ מפנים בחד זמנא גמיר ניחא קושי' גם אמ"ד הימנו וד"א הוי היקש וקושייתם אינה אלא לפיר"י שכתבו התוס' כאן או לפירש"י ולשינוייא קמא דמשני הגמ' כאן מקומות הוא דגמרי דלעיל לא שייך האי שינוייא

ע"ב גמ' ה"מ דדחיה בידים מפירש"י נר' דגרסי' ה"מ דלא יהיב מיניה אבל הא דיהיב מיניה לא

תוס' ד"ה נותן וכו' פירש"י וכן בהיכל וכו' והקש' דהא אמרינן לקמן וכו' עכ"ל לפירש"י שבידינו דגם לעיל בנתערבו הדמים בדמים פי' קודם שנתן בפנים כלום הי"ל להתוספות לקבוע דבריהם שם לעיל

ד"ה תניא וכו' הו"מ לאתויי ברייתא דמייתי בזבחים וכו' עכ"ל לא ידענא מאי קאמר הא פלוגתא דר"י ור' יונתן היא אפי' למאי דדחי אפי' תימא רי"ו וכו' דהא אתמר ח"א מערבין וח"א אין מערבין והיכי מצי לאתויי מברייתא דזבחים דלא כשינוייא ועיין במהרש"א: דף נ"ח ע"א בד"ה ר"י וכו' ילמד סתום מן המפורש וכו' עכ"ל לא הוצרכו לזה אלא לתי' בתרא שכ' בד"ה תניא בסה"ר אבל