משמרות כהונה חלק א קו

בקטן וכו' עכ"ל כצ"ל ומ"מ קשיא מברייתא זו קושית הגמ' מברייתא מדלא קתני מכשיר באשה אלא דהתוס' מק' דלא הו"ל לאקשויי אלא מברייתא זו דממתני' ל"ק שהרי מצינו דפליג בברייתא ולא תנן ליה במתני'

דף מ"ד ע"א ד"ה בשילה וכו' וי"ל בההיא דעירובין שמא איכא שום פסוק וכו' עכ"ל ומ"מ אי לאו דאשכחן מקדש דאקרי משכן לא הוה מוקמינן אותו פסוק לרבויי מקדש דכיון דכתיב משכן הוי כמו מיעוטא דמיעט מקדש ולכך הוצרך הגמ' שם למי' אשכחן מקדש דאקרי משכן ולא ממעטי' מקדש ובסוף הדבור שכ' דממעטי' מקדש מדכתיב אהל מועד משום דקרא יתירא הוא האי קרא דשמעתין

דף מ"ה ע"א גמ' וכי תעלה על דעתך וכו' אלא ללמד וכו' ק"ק נימא דאתא קרא לכלי שרת וי"ל כיון דכל שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם הו"ל זר ואינו קרב אצל מזבח

ע"ב תוס' ד"ה הו"א וכו' כתיב לפני ה' למעוטי בחוץ וכו' עכ"ל ק' למ"ל למעוטי חוץ הא כבר הזהירה תורה על שחוטי חוץ ובההיא פרשה דש"ח כתיב שלמים בהדיא וכן צ"ל לתי' ר"י הבחור דלפני ה' פ"א הא כתיב בשחי' דחוץ מקראי דש"ח נפקא וכ"הג ק' במ"ש התוס' ד"ט ע"א ועמ"ש שם בחידושי'

דף מ"ו ע"א ד"ה אבל וכו' אלא ה"ק אבל כשרין לא אצט' וכו' עכ"ל וצ"ל לפ"ז לישנא בתרא ה"ק אפי' כשרין אצט' בר קפרא לאשמועינן דאפי' בשבת עושין מערכ' וזהו עיקר חידושו ולאו תרי מילי אשמועינן כמו לל"ק ואפי' בשבת דקאמר הגיא הם תשלום דברי לישנא בתרא כצ"ל לפ"ד אע"פי שאין פשטות הגמ' כן

ד"ה תחילתו וכו' א"ד את הטומאה לעשות להם מערכה בפ"ע וכו' עכ"ל הוכרחו לזה דאי א"ד כלל קאמר ר"ח וע"כ במשלה מיירי מדאמר דוחין שבת א"כ היכי פליג רבא ואמר א"ד שבת הא במשלה כ"ע דוחין שבת ולהכי כ' דלענין מערכה בפ"ע פליגי מיהו ק"ק לפירש"י מדתנן ה' דברים באין בטומא' נימא דלענין מערכה בפ"ע מיירי בשמעתין ויש ליישב

ע"ב גמ' בראשו של מזבח כ"ע ל"פ דחייב וכו' כל סוגיא זו אזלא דלא כשינויא קמא בזבחים דצ"א ע"ב דס"ל דל"מ עד שיכבה כל הגחלים שע"ג המערכה אלא ס"ל כאבע"א דהתם

דף מ"ז ע"ב תוס' ד"ה הדר וכו' ונ"מ אי טיבלא וכו' לא בטיל וכו' עכ"ל וצ"ל לפ"ז דבבעיא דמלא חפניו דבסמוך הבעיא היא אי קדיש בקדושת מלא חפניו או לאו דהתם לא שייך ביטול דאיסור ניכר הוא ועיין במהרש"א במ"ש דכיון דלא נטיל משום דמעורב בו קומץ ל"ב ע"ש ול"ק דגם בטבל לא נטיל ותרומה עולה בק"א

דף מ"ח ע"א רש"י ד"ה והכא וכו' דהנהו תרווייהו בעי הו"ל בחד טעמא וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דלשי' התוס' לעיל דבעיא דבין הביניים משום ולקח ולא משום בקומצו י"ל דלא פריך היינו הך אלא אינם בקומץ בעיא היא ע"ש ודבריו סתראי למ"ש ה' גופיה לעיל דבבעיא דבין הביניי' דלשי' התוס' הא דלא בעי מבורץ גופיה במלא חפניו משום דהיינו הך ולפ"ד שכ' כאן ק' אמאי לא בעי לעיל מבורץ במלא חפניו

גמ' מדפסיל ט"י וכו' הקשו בת"י אמאי ל"מ מתני' דמעילה דתנן פיגול אין בהם מטעמא דאין לו מתירין ע"ש ולפמ"ש התוס' בד"ה מי יליף דדוקא בחפינה הוא דמבע"ל אבל בהקטרה פשיט"ל ניחא שפיר

ע"ב תוס' ד"ה מדפסיל וכו' ש"מ דצריך לכלי הוא וכו' עיין במ"ש מהרש"א ועיין להתוס' לעיל דמ"ו ע"ב בד"ה כי פליגי ע"ש

בא"ד תדע דלא קאי אקטורת וכו' מיד שנתנה במכתשת וכו' עכ"ל הא ודאי דבנתנה דבמכתשת לא פסיל אלא מדרבנן דאי מדאוריי' נפסלת בלינה והרי היו משהין אותה כל השנה וכמבו' בראש הדיבור אלא דהכי מוכחי' מדקתני קידשו בכלי הוכשרו ליפסל בט"י משמע דקודם קדושת כלי לא פסיל אפילו מדרבנן

בא"ד כ"ש דק' טפי וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים וכבר עמד ע"ד מהרש"א ז"ל וי"ל דבלינה אי איתא דקודם קידוש כלי פסלה הו"ל למתני קודם קידוש כלי פסלה ודוקא בט"י הוא דכתבו דלא תני קודם קידוש כלי פסלה משום הנך דמתנו בהדה משום דגבי ט"י א"ש קצת לישנא דקדשו בכלי דע"י קידוש כלי מוסיף דפסלה מדאורייתא ואע"ג דלישנא דמתני' משמע דקודם קידוש כלי לא פסלה אפי' מדרבנן כמו שכתבתי בדיבור הקודם מ"מ תני הכי משום הנך דמתני בהדה אבל בלינה אי איתא דפסלה קודם לא שייך לישנא דמתני' דקתני קרשה בכלי וכו'

דף נ' ע"א רש"י ד"ה דלא וכו' שאם הורו ב"ד של כהנים וכו' עכ"ל ק' דלא ס"ל שבט שעשה בהוראת בית דינו חייב אלא ר"י בפ"ק דהוריות דף ה' אבל ר"מ ור"ש ס"ל דא"ח אלא הוראת ב"ד של כל ישראל והכא אליבא דר"ש קיימ' ולא הו"ל לפ' אלא דכהנים לא איקרו קהל ואין מביאין פר על הוראת ב"ד של כל ישראל כמו שאר השבטים

תוס' ד"ה חטאת וכו' דההיא רעיא מדרבנן וכו' עכ"ל עיין בפ"ק דהוריות ד"ו ע"א דאקרא דהבאים משבי הגולה הקריבו וקאמר דטעמא משום דאין חטאת ציבור מתה אלא קרבה וס"ד שם בגמ' דמתו כולן ולפ"ד התוס' צ"ל דבזמן ההוא עדיין לא גזרו רבנן רעייה אלא אח"כ

ד"ה ונ"מ וכו' ורבא דהכא ס"ל התם טומאה הותרה וכו' עכ"ל עיין להתוס' שם לעיל שכ' בתי' קמא דזאת אומרת קאמר וליה לא ס"ל אלא דחויה והתוס' כאן אזלי בשי' תי' בתרא שכ' שם

ע"ב ד"ה חומר וכו' א"נ לא קחשיב אלא מילי וכו' עכ"ל עיין בגמ' בנדרים דט"ו ע"ב אמתני' דחומר בנדרים מבשבועות מה שהק' מהרש"א הא ר"י בר"י הוא דס"ל הכי ורבנן פליגי עליה עיין להר"מ בפי' המשנ' שם שכ' שאין חולק על ר"י בר"י ע"ש

ד"ה חמורת וכו' ול"מ לשנויי ר"ש היא וכו' עכ"ל אע"ג דלר"ש כיון דס"ל פר יו"הכ דשותפין הוא אינו עושה תמורה וברייתא קתני דעושה תמורה מ"מ י"ל דתנא דברייתא ס"ל דשותפין אינה מתה כר"ש מיהו ס"ל דעושה תמורה דכיון דכ"ג מיקבעא ואינהו מקופיא הוי דיחיד ודוקא לגבי פר גופיה הוי דיחיד אבל בתמורתו כיון דמימר כל הקדושה אפי' דקופיא עלין ולא מתכפר בה לא הוא ולא הן לא עדיף איהו משאר כהנים והויא תמורה דשותפין ודמיא להניח בהמה לב' בניו דהוי דשותפין כמ"ש התוס' בד"ה אחיו

דף נ"א ע"ב ד"ה ות"ל וכו' ומבריי' משמע