משמרות כהונה חלק א קב

וכו' עכ"ל ואפי' בעבודת יו"הכ שהם בד' בגדים ולית בהו ציץ לובש מצנפת דלא חילקה התורה בבגדי כ"ג שהרי מצנפת בעבודת דארבעה בגדים כתיבא ולכך מקשי' התוס' שפיר על פי' ריב"א

דף י"ג ע"א ד"ה הלכה וכו' שכשיעבור האונס חוזר לעבודתו לא נ"מ מדי דלכ"ע חוזר לעבודתו ועיקר התי' מנוהגין כבוד בב' דנ"מ בהא דהלכה כר"י דנוהגין כבוד לבד ולא כהראשון ממש והוי כההוא מעשה דמייתו דר"ג דורש ב' שבתות וראב"ע שבת אחד ועיין בת"י

ע"ב ד"ה ולחדא וכו' ופליג אגמ' דידן וכו' עכ"ל במאי דמשמע מגמ' דידן דארוסה לאו ביתו מקרי ל"פ הירוש' ע"ז די"ל דיעשו החופה ביו"הכ ואפי' אין חופת נדה חופה כיון דלא חזיא לביאה י"ל דחופת בתולה דלאו יחוד ממש אלא ביציאת בהינומא סגי מהניא

גמ' ואי מתה אשתו עביד עבודה ול"ג ר"י וכו' הקשה המג"א סי' תרי"א אמאי לא פריך מכל יו"הכ דכ"ג עביד עבודה ול"ג שמא יאכל ואמאי לא פריך אלא מאונן ע"ש מה שתי' ונ"ל דל"ק דמשאר יו"הכ לא פריך משום דלא אפשר בע"א ואי גזרינן שמא יאכל מעיקרא מצות הקרבה דיו"הכ אבל מאונן פריך דאפשר באחר דהא מתקנין לו כהן אחר תחתיו ועי"ל דלא גזרי' אלא אי מטריד באנינות דעביד דמשתלי ואכיל ולאו אדעתיה אגב צעריה ולכך פריך מאונן ומשני דכיון דכולי עלמא לא אכלי ל"ג שמא יאכל והא דתנן בספי"א דמנחות דבחל יו"הכ בשבת חולקים לערב את לחם הפנים ולא ביו"הכ עצמו י"ל דלאו משום יאכלו דהא ביו"הכ ל"ג כדאמרינן בשמעתין אלא טעמא משום דהוי טירחא שלא לצורך כיון דאפשר בערב ועיין להתה"ד סי' קמ"ז שכ' משם גדולים דביו"הכ כיון שהוא שרוי בתענית ואינו אוכל שום מאכל ל"ג שמא יאכל ומותר ליגע באוכלין משא"כ בנזיר דמותר בשאר אוכלין אמרינן סחור סחור וכו' ע"ש וק' דא"כ אמאי לא משני הכי בשמעתין ואמאי קאמר כיון דכ"ע לא אכלי

דף י"ד ע"א בד"ה אלא וכו' דא"כ מאי פריך וליכתוב נושא וכו' עכ"ל ק"ק נימא דהמקשה דלא ס"ד לשיעור הזאה א"כ אפי' נושא א"צ שיעור ולהכי פריך ליכתוב נושא דכיון דבלא שיעור הוא א"כ ודאי דוקא נושא ולא נוגע וי"ל דגם המק' ודאי ידע דצריך שיעור דבאין בו שיעור תנן במס' כלים דאינו מטמא במשא

דף ט"ז ע"ב ד"ה הא מני וכו' דפריך ומי מצית וכו' עכ"ל לפי גירס' זו אין מקום לפירש"י וצ"ל כפי' רבותיו של רש"י וק"ק בדברי התוס' שנרא' מדבריהם דיש מקום לב' הפירושים

דף י"ז ע"א תוס' ד"ה ומר וכו' וי"ג דהיינו דקא' מסתברא וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א נימא דלשכת הטלאים ולחם הפנים אקצויי אקצו ע"ש י"ל דא"כ לפי מה שנראית דטלאים במערבית דרומית ולחם הפנים בדרומית מזרחית ושאר לשכות במקומם עומדין נשאר קרן מערבית צפונית בלא לשכה ואנן בעינן ד' לשכות בארבעה מקצועות לכל אפי' לפי מה שנראית

דף י"ח ע"א גמ' ומאי ד' או ה' לרבנן וכו' הקשה מהרש"א ז"ל נוקמ' כולה כרבנן דלעולם בציר חדא והא דארבע בדאיכא משמר המתעכב דנוטל שתים ופשו להו עשרה ובציר חדא מפלגא והא דחמש בדליכא משמר המתעכב ע"ש ונראה דל"ק דא"כ רבי דאמר לעולם חמש משמע בין איכא משמר המתעכב בין ליכא והשתא בדליכא משמר שש מבע"ל דהא רבי מחצה לאהרן ומחצה לבניו קאמר ואי אית ליה כר"י דהנכנס נוטל שבע א"כ בדאיכא משמר המתעכב ארבעה מבע"ל ומ"ש עוד לאביי נוקמ' חמש לרבנן וד' לר"י ע"ש ל"ק ניחא ליה לאוקמה בתרי תנאי ועיין בת"י

ע"ב גמ' והאמ"ר תבעוה להנשא וכו' מכאן ילה"ר קצת למ"ש הלבוש בי"ד סי' קצ"ו דהיכא דנתחלף החתן בעי' ז"י חימוד אחרים משום החתן הב' וכן הסכימו האחרונים דאי איתא מאי פריך נימא דה"ק מאן הויא ליומא דלא בעיא חימוד כה"ג דעשתה ימי חימוד ונתפרדו זה מזה

תוס' בד"ה יחודי וכו' והאמר בפ"ק דכתובות מי שפירסה וכו' עכ"ל בת"י תירצו דשאני התם דאיסור' דאורייתא ע"ש ואע"ג דהתם גבי אבילות דרבנן נמי איתמר הכי י"ל דשאני אבילות דהתם דאקילו בה רבנן כדאיתא התם

דף י"ט ע"א ד"ה ששם וכו' קרבי קדשי' שיש פרש וכו' עכ"ל ר"ל הקרבי' שיש בהם פרש כגון כרס אבל הקרבים שהם הריאה והלב והכבד שגם הם בני מעיים מקרו ולית בהו פרש ולא מאיסי מדיחים אותם על השולחנות וניחא מ"ש מהרש"א ז"ל ע"ש

דף כ"ב ע"ב ד"ה התם וכו' מנ"ל דלא הוה וכו' עכ"ל לפמ"ש בדבור שאח"ז דמה חרב וכו' אף אוריה א"א נענש עליו ניחא קושיא זו דהא גלי קרא דלא נענש על אוריה

בא"ד דאי אתרווייהו וכו' עכ"ל ק"ק נימא איפכא דאותו פרעון בשביל אוריה לחוד ושתים לא עלתה לו היינו דהסתה ודבת שבע וי"ל דגם לתי' מה ס"ל דמדכתיב כבשה דמשמע דבשביל בת שבע אלא משום דלא נימא בשביל שניהם והדכתי' כבשה היינו לגלויי דגם בשביל בת שבע היה לזה הוכיחו מדכתיב ארבעתים

ד"ה ששה וכו' אף אוריה א"א נענש וכו' עכ"ל ר"ל דמ"ד הכא בשתים לא עלתה לו ס"ל מהך קרא דגלי דלא נענש על אוריה משום דגברא דמריה סייעיה ולא ס"ל כההיא דפ"ב דקידושין דמשום מורד במלכות קאמר ול"ק מ"ש מהרש"א ז"ל

דף כ"ג ע"ב ד"ה יש עבודה וכו' וגדולה מזו אמרינן לר"י דבין הוצאה וכו' עכ"ל עיין במס' מעילה ד"ט ע"א דאמרינן לר"י מועלין באפר שע"ג התפוח דכיון דבעי בגדי כהונה אכתי בקדושתיה קאי ולא נעשית מצותו ואי איתא דבהוצאה לאו עבודה היא ודאי דנעשית מצותו מקרי וצ"ל דת"ק דר"א ה"ט דבעי כהנים תמימים משום דס"ל דעבודה היא ולא הוצרכו התוספות בסה"ד לו' משום דמקרי זר אלא לר"ל וס"ל לת"ק כיון דבעי' ד' בגדים עבודה היא ודוקא אי סגי בב' בגדים הוא שכ' אי לובש אין בזה איסור וההיא דמעילה אליבא דרבנן דקי"ל כוותייהו ואף דיש לדחות ולחלק מ"מ כנ"ל עיקר

ד"ה ילבש וכו' וק"ל גבי הוצאה מנ"ל וכו' עכ"ל נר' דפסיקא להו דבהוצאה בעי ד' בגדים מההיא דמעילה שהבאתי בדיבור הקודם דאמרינן כיון דבעי בגדי כהונה בקדושתיה קאי ואי לא בעי אלא ב' בגדים