משמרות כהונה חלק א י

ידעי' דגזרו בה רבנן אלא מדמצינו דגזרו על יחוד פנויה מכלל דכבר גזרו על הפנויה לכך הביא רש"י הא דגזרו על היחוד

דף כ"ג ע"ב תוס' ד"ה דברים וכו' ולא בעי לשנויי וכו' והתפלין בראשו וכו' עכ"ל הא ודאי לאמרי לה שמא יפיח בהם לעיל אסור להשתין בהם אפילו בב"הכ עראי ולא כ' התוס' לעיל דשרי אלא למ"ד שמא יפנה אלא דהכא מקשי' דהגמ' כאן פריך לרבא ואינו הוא דאמר לעיל שמא יפנה

בא"ד דלא אשכחן בברייתא וכו' עכ"ל הא דבבית הכסא קבוע אסור אית' בבריית' לעיל בהדיא אלא אדבית הכסא עראי שרי להשתין והם בראשו הוא דקאמרי דלא אשכחן בברייתא ועמ"ש מהרש"א ז"ל

שם גמ' אסור למיצר ביה פשיטי וכו' נראה דמעו' של הקדש שרי לצור כיון דהאי קדש והאי קדש וכ"הג אמרינן בפ"ק דשבת די"ד דמעיקרא היו מצניעין ככר של תרומה עם ס"ת אמרי האי קדש והאי קדש ומשמע דהיו מצניעין בארון של ס"ת עם הס"ת ובחולין היו נזהרין וכו' אבל בתרומה היו מצניעין ולא מיחו בידם אלא משום עכברים גזרו על הספר שמטמא את התרומה וה"ן דכוותה

דף כ"ד ע"ב תוס' ד"ה וממשמע וכו' שהרי היא הפסקה אם מתעטף וכו' עכ"ל עיין להתוס' לעיל די"ד ע"ב בד"ה. ומנח וכו' דמוכח מדבריהם דהעטיפה לא חשיבא הפסקה בין גאולה לתפלה אם אינו מברך ע"ש וצריך לחלק בין תפלה עצמה לבין גאולה לתפלה

דף כ"ה ע"א גמ' אלא מהא ליכא למשמע מינה ק"ק דלא שייך למימ' הכי אלא כי קשיא דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא אבל הכא כיון דמרישא מוכח דדיוק' כל ומן שמטפיחין הוא דאסור אז ודאי דאמרי' דלא הוי נבלעו דומיא דיבשו דאינו מוכרח דהוי נבלעו דומיא דיבשו וי"ל דאי לאו דאתא לאשמועינן נבלעו דומיא דיבשו לא הוה צריך למתני כלל נבלעו בסיפ' דהא מריש' כבר שמעי' דדוק' כל זמן שמטפיחין הוא דאסו'

דף כ"ו ע"א גמ' וכ"ע עד חצות ותו לא והאמר וכו' הקשה מהרש"ל ז"ל מאי פריך מתשלומין הרי תפלת ערבית דודאי אין זמנה ביום ואפ"ה יש לה תשלומין ה"ן תפלת שחרית זמנה חצות ויש לה תשלומין ע"ש ונ"ל דהכי פריך כיון דזמנה כל היום דיש לה תשלומין מאי נ"מ במאי דתני זמנה חצות ומשני דנ"מ לשכר תפלה בזמנה והא דלא משני דנ"מ דאינו יכול להתפלל בחצי שעה שמן חצות עד זמן תפלת המנחה משום דסמך דאכתי קשה במאי דקתני תפלת הערב כל הלילה מאי נ"מ במאי דקתני כל הלילה כיון דיש לה תשלומין ביום ורישא דמתני' נקט בקושיתו וה"א דפריך גם אערבית ולהסוברי' דיכול להתפלל תפלת המנחה אחר חצות ממש כמ"ש המח"ב בסי' רל"ג א"ש טפי ומהרש"ל תי' דהכי פריך דמדברי ר"י משמע דזמנה עד תפלת המנחה ור"ל דאפילו בחצי שעה שמן חצות עד תפלת המנחה זמן תפלת שחרית הוא והיינו מדלא קאמר ר"י טעה ולא התפלל שחרית ימתין עד זמן המנחה ויתפלל ב' משמע דזמן תפלת שחרית נמשך עד זמן המנחה ומשני הגמ' דיכול להתפלל באותו חצי שעה שמן חצות עד זמן המנחה אלא דאינו נוטל שכר תפלה בזמנה וצ"ל לפ"ד דס"ל דאינו יכול להתפלל תפלת המנחה אחר חצות ממש וכהסכמת המח"ב שם

שם ע"ב תוס' ד"ה טעה וכו' ומיהו ברב אלפס לא משמע כן וכו' עכ"ל מהגמ' גופה לא מוכח מידי די"ל לא עלתה לו ולא מהדר כיון דלא ירויח כלום ומאי דקאמר הגמ' כמאן דלא צלי ומהדרי ליה היינו בעלמא בשבח הבדלה ולא בעינן תשלומין א"נ י"ל דבגמ' גופה יש לפרש שניה עלתה לו לתשלומין וראשונה לא עלתה לו לחובתו אלא מהדר לצלויי לשם חובה ומבדיל ולא לשם תשלומין דאע"ג דלכתחילה צריך שנייה לתשלומין מ"מ בדיעבד אי עביד איפכא ש"ד אבל רב אלפס קאמר בעי לצלויי זימנא אחריתי לשם תשלומין ועיין מ"ש מהרש"א ז"ל

שם בד"ה איבעיא להו וכו' חוץ מכגריס וכו' עכ"ל אע"ג דטעמא דגריס משום דמידי דרבנן ותפלה דרבנן מ"מ הכא תפלה תליא בתמיד ותמיד מידי דאורייתא הוא

דף כ"ז ע"א בד"ה ת"ש וכו' וי"ל משום דלא ס"ל כוותיה וכו' עכ"ל יל"ד אמאי לא הוכיח הגמ' דהלכה כר"י משום דר' ס"ל דממה שהביא ר' דברי ר"י אין להוכיח דס"ל כוותיה הלכה כר"י די"ל דס"ל דעבד כמר עבד כמו תפלת המנחה

שם גמ' השתא דלא איתמר הילכתא דעבד כמר עבד כו' יל"ד כיון דלא איתמ' הדרי' לכללין דהלכ' כרבי' י"ל משו' דר' ס"ל כר"י כמ"ש התו' בד"ה ת"ש

שם ע"ב גמ' ונכנס למרחץ קשה מכאן לסב' ר' יואל במרדכי והובא בב"י ובש"ע סימן רצ"ג דמי שקיבל שבת בעוד היום גדול דינו כמו ביה"ש דלא גזרו על השובתים ויכול לערב עירובי חצירות ע"ש א"כ מה הוכיח הגמ' מהאי עובדא דלא בדיל דילמא שאני מרחץ דאיסור דרבנן הוא וי"ל דמרחץ חמיר ול"ד לע"ח דדבר קל הוא ועיין להמח"ב סי' רס"א אות ה'

שם תוס' ד"ה והנותן וכו' א"נ ההוא לכתחילה וכו' עכ"ל עיין למהרש"א ז"ל דנראה דלא ראה הגמ' שם דקאמר בהדיא שלום עליך רבי גם פי' בכוונת דבריהם אינו מחוור

שם גמ' א"ל ר"י לאו וכו' לא הוציא שקר מפיו ח"ו אלא דאמר מילתא דמשתמע לתרי אנפי דמשמע נמי לאו כדקאמרת דחובה היא אלא דרשות היא

דף כ"ט ע"א טעה שאני ק"ק המק' דלא ס"ד טעה שאני אמאי לא פריך אמימר' קמייתא דבמ"ש אינו אומר הביננו משום דצ"ל הבדלה והא יכול להבדיל על הכוס וי"ל דדוקא ביכול לאומר' בש"ת שהוא בתפלה עצמה הוא דלא ס"ד טעה שאני

דף ל"א ע"א תוס' ד"ה המקיז וכו' היינו לאחר זריקה וכו' עכ"ל אפי' קודם זריקה אין מועלין כדמוכח במעילה די"ב ע"א דדוקא מקיז דלא בא הדם ע"י שחיטה ע"ש ונראה דהתוס' כאן אזלי כלשון א' שכ' רש"י במעילה די"א ע"א דגריס מ"ט דמ"ד אין מועלין דלפום אותה גי' ע"כ לר"מ דס"ל מועלין בדמים מדאורי' הוא ודוקא לאחר זריקה הוא דאין מועלין כיון דנעשית מצותו ונקטו לאחר זריקה לישב הך משנ' דנמכרין לגננין גם לר"מ וכמ"ש בתו' בד"יב ע"ש

דף ל"ד ע"ב ד"ה אמר פסיקא וכו' אך לשון הגמ' ל"מ כפי' וכו' עכ"ל נראה דהתוס' גרסי הא דאמר פסוקא ברישא דאי גרסי הא דאמר מילתא וכו' ברישא הו"ל לקבוע דבריהם שם ברישא דשינויא דגמ' וכיון דגרסי הא דאמר פסוקא ברישא קאמר שפיר דלישנא דגמ' לא משמע כפי' דאי מתני ור"ז