משמרת אלעזר צט

על שנתן לנו הלכה שהוא התורה לכך אמר מזמור לחודה הריעו לה' כל הארץ עבדו את ה' בשמחה מרומז בר"ת שהשמחה תהיה על התורה וחזר ופירש דעו כי "ה' הוא אלקי" פירוש שמתנהג הקב"ה בשני המידות, מתנהג בשם אלקים במה שנתן לנו מזונות כי הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו מאחר שהקב"ה ברא אותנו ואנחנו עם מרעיתו מחוייב לתת לנו מזונות עפ"י הדין כמו הרעה שמחוייב ליתן מזונות לצאנו באו "שעריו" בתודה אבל מה שאנו זוכין לבא לשערים המצוינין בהלכה ע"ז צריכין להודות ולשמוח וכ"ת איך נשמח הלא המשל ופחד עמו ע"ז אמר חצרותיו בתהלה דבבתי בראי עוז ושמחה במקומו: פז) בילקוט תהלים קמ"ט א"ר אחא גבורים הם ד"ת למי שאינו עמל בהן כל צרכו וכן הוא אומר הלא כתבתי לך שלשים כד"א ושלישים על כלו י"ל דחכמת התורה אינו קל לקנותה כמו שאר חכמות וגם אחר היגיעה המרובה הוא רק מתנה מאת ה' להזוכין אלי' והנה מטעם זה כל שאדם יגע יותר ומוסר נפש עלי' יותר יזכה להשיגה כי הנה אם אדם אחד עמל ויגע כל היום על הפרנסה ולערב הוא עיף ואעפי"כ הוא יושב ולומד יזכה להשגה יותר מאיש אחר הלומד ואינו עיף וכמו שדרשו חכז"ל רבה קהלת ב' עה"פ אף חכמתי עמדה לי התורה שלמדתי באף עמדה לי וכן יכולים לראות אפי' אם ילמוד אדם כל השבוע בכל יום איזה ענין לא ישיג כ"כ כמו מי שמנדד שינה בעיניו ולומד כל הלילה כי התורה אינה כשאר חכמה שצריכה זמן מיוחד וקבוע להשגתה ואין חילוק אם לומד מתוך צער או לא אבל התוה"ק שהיא מתנת ה' ע"כ כל מי שזוכה יותר ע"י שיש לו מסירת נפש יותר ישיג ג"כ יותר מחבריו וזו הכוונה למי שאינו עמל כל צרכו והגם שבכל יום לומד כמה וכמה שעות ואין לו שום עסק אחר אעפי"כ לא ישיג זה מה שאיש אחר משיג שהוא עמל ומזיע עלי' שאין ד"ת נוחין לכבוש כמו שפרשתי באות ס"ה וזו שאמר ר' אחא גבורים הם ד"ת ואין יכול לכבשן מי שאינו עמל בהן כל צורכו רק לומד בלא יגיעה איזה שעות ביום כי כתיב הלא כתבתי לך שלשים שהיא מלשון ושלישים על כלו שהם גבורים כן התורה אי אפשר לנצח רק ביגיעה גדולה ובמסירת נפש עלי' ולדקדק במצותי' קלות וחמורות אז היא מתגלית אליו: פח) במס' אבות פ"ו מ"ב תניא א"ר יהושיע בן לוי בכל יום ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להן לבריות מעלבונה של תורה ויש לדקדק על אומרו אוי להן דתיבת להן כמיותר וי"ל דאמרו חכז"ל שבת פ"ט ב' ותענית ט"ז למה נקרא שמו הר המורי' ח"א שמשם יוצאה הוראה לישראל וח"א שמשם יוצא מורא לאוה"ע ויראה דשתיהן לא פליגי ושתיהם צריכין להדדי דהנה אמרו חכז"ל שבת פ"ח למה נקרא שמה סיני שמשם ירדה שנאה לאוה"ע וצריך להבין האיך ירדה משם שנאה לאוה"ע ונראה דא"ש עפ"י מה שכתב הרמב"ם באיגר' תימן שסיבת שנאת העכו"ם עלינו הוא מפני דאע"ג דאינהו לא חזי אבל מזליהו חזי שישראל קדושי' וטהורי' ומעותדי' לנחול עוה"ב ולכך מזה הקנאי באה השנאה מהם על ישראל וכן הוא בזוה"ק וישב ולפי"ז מובן שפיר שע"י הר סיני ששם קבלו ישראל את התורה ונבחרו לעם סגולה ועלו בקדושה גדולה מזה יצאה שנאה לאוה"ע עלינו. והנה לכאור' לפי"ז אנו סובלים כל הגזירות והצרות מסיבת התורה אבל האמת אינו כן כי כבר אמרו חכז"ל מידת הקב"ה שממכה עצמה מתקן רטי' שנתן כח בתוה"ק שכל זמן שיעסקו ישראל בתורה לא יהי' כל האומות יכולי' להרע להן, וכן אמרו בילקוט תהלים כ"ט סי' ת"א שבאו האומות ושאלו את בלעם הרשע האיך אפשר להרע לישראל והשיב להם צאו וראו בבתי מדרשים שלהם אם תמצאו שהן עוסקין בתורה אז לא תוכלו להן ואם לאו אז תוכלו להן וא"כ ראינו שכל זמן שישראל עוסקין בתורה אין כל אומה ולשון יכול להרע להן ולפי"ז שני הטעמים עולים בקנה אחד כי לכך נקרא שמו הר המורי' לפי שמשם יוצאה הוראה לישראל וכיון שיצאה משם הוראה לישראל ממילא יוצא משם מורא לאוה"ע כי כל זמן שישראל יעסקו בתורה לא יוכלו להרע להם וזו שאמר ר' יהושע בן לוי אם תראה שאוי "להן" לבריות רוצה למעט בזה שאין כוונתו שיהי' להם רע לעתיד על שבטלו התורה ושיקבלו עונש רק להיפך אמר אם תראה שאוי להן לבריות שהגזירות מתחדשות עליהן דע שכל זה בא עליהן מעלבונה של תורה כי לולא זה לא הי' בכח אוה"ע להרע להן ומצאתי בס' אהבת עולם למהר"ש אלגזי דף קי"ב שפירש כוונת ריב"ל כמו שפרשתי: פט) פ"ה מי"ט מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעוה"ב שנאמר משלי ח' להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם