משמרת אלעזר צז

לחמך. ב' למה אמר על פני המים דוקא. ג' קשה הלשון ברב ימים דהול"ל לאחר רב ימים תמצאנו. ולדברינו יומתק מאחר שכתבנו שגם במחזיקי התורה יש שני מיני שכר יכול להיות שכרו באריכות ימים וגם יכול להיות שכרו בעושר וכבוד בלבד. והנה אם אחר מחזיק ביד התוה"ק לש"ש כבר כתבתי שיראה להסתיר מעשיו כל האפשרית ולכך אם ירצה להחזיק התורה כדי שלא יהנה ממצוה זו כבוד וכדומה הוא נותן עצות בנפשו לשלחו ע"י אחר כדי שלא יתודע שהוא נתנו זה בודאי עשה מצות החזקת התורה לש"ש ויזכה לאורך ימים. וז"ש "שלח לחמך" אם תשלח לחמך ע"י אחר "על פני המים" שתחזיק בזה התוה"ק שנמשלה למים תענית ז' כמו מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך כן התורה אינה מתקיימת אלא במי שמשפיל את עצמו ונתן טעם לזה למה אני מצוך שלח דייקא כי אז "ברב הימים תומצאנו" תמצא שכרך באריכות ימים משא"כ אם תתנו בעצמך אז בקל יכול להיות שיתערב בו איזה פני' בשביל כבוד וכדומה ואז לא תזכה לאריכות ימים רק בעושר וכבוד תמצא שכרך, ונתתי שמחה בלבי שמצאתי במדרש על זה הפסוק וז"ל אם בקשת לעשות צדקה עשה עם עמלי התורה כי ברב הימים תמצאנו עכ"ל ולפי דברינו יובן כוונת המדרש שהביא ראי' שהפסוק מיירי בצדקה לעמלי התורה מזה שאמר כי ברב הימים תמצאנו שהוא השכר הנאמר בעוסקי התורה לשמה וא"ש שאמר ברב הימים בבי"ת ללמד ששכרו לא יהי' בעושר וכבוד לבד אלא גם ברב הימים דהיינו אריכות ימים: פא) במשלי ד' פ"ב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו י"ל עפ"י שכתב בס' קרנים מאמר י"ג אות כ"ז שיש קליפה הנקראת זבוב שאינה מתבטלת רק בתורה עכ"ד. ולפי"ז יובן מה שאמרו חכז"ל אין "טוב" אלא תורה כי "זבוב" בגמטר' י"ז וכן טוב בגמטר' י"ז שע"י התורה מתהפך קליפת זבוב לטוב ואת זה לעומת זה עשה אלקי' וז"ש כי לקח טוב נתתי לכם שבכם לא תשלוט קליפת זבוב רק יתהפך אצלכם לטוב בתנאי שתורתי אל תעזובו כי קליפה זו אינה מתבטלת רק בתורה וכדברי הקדוש הנ"ל: פב) בתהלים י"א בפסוק כוננו חצם על יתר לירות במו אופל לישרי לב ויפלא וכי רצה הכתוב להודיענו איך מורים בחצים שאמר כוננו חצם "על יתר" י"ל עפ"י המבואר במס' חגיגה י"ג סע"ב עה"פ אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם תניא אמר ר' שמעון החסיד אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו להבראות קודם שנברא העולם ולא נבראו עמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור והן הן עזי פנים שבדור ופרש"י נגזר עליהם להבראות להיות קודם מתן תורה לקיים מה שנאמר דבר צוה לאלף דור ראוי' היתה תורה להנתן לסוף אלף דור וכשראה שאין העולם מתקיי' בלא תורה עמד וטרדן ונתנה לסוף כ"ו דורות מאדם הראשון עד משה רבינו. והנה בדברי החסיד יאיר לנו להבין מה שיש להפליא על הרשעים שבכל דור שהן עזי פנים נגד התורה אבל הוא גלה לנו מסתורין שבכל דור יש איזה אנשים מאותן שהי' ראוין להבראות קודם מ"ת וא"כ בדין הם מתרעמים כי הם הי' ראוי' עוד להבראות קודם שניתנה התורה ואז הי' יכולין לחיות כאוות נפשם כי לא הי' עליהם עול תורה ועכשיו צריכין הם להיות כפוף תחת התורה זה עושה להם צער וכאב לב וזו שאמר דוד המלך ע"ה אם תראה שאלו הרשעים כוננו חצם נגד התורה אל תתפלא ע"ז "שהטעם" על יתר בשביל שנשתיירו מהדורות שהי' ראוין להבראות קודם מתן תורה לכך הן שונאי התורה וכוננו חצם נגדם ויומתק שהם בעלי גאוה כמו דבר קטן אם הוא משנים קדמוניות משלמין עבורו הון רב ונקרא בלע"ז אנטיק כן הם העזי פנים שנתותרו מדורות ראשונים חמש אלפים ושש מאות שנים הם אנטיק ולכן הם מתגאים ועזי פנים: פנ) בתהלים ל"ו בפסוק כי עמך מקור חיים בארך נראה אור ויל"ד דתיבת אור בתרא כמיותר ויתפרש גם המדרש שאמר הקב"ה לישראל רצונכם להתוסף על אומות העולם אמרו לו בל אלחם במנעמיהם תהלים קל"ט ובמה אנו חפצים במצותך הדא דכתיב כי עמך מקור חיים בארך נראה אור, י"ל הכתוב בא להורות לנו לבל נאבד זמן היקר שבנבראים בלימוד חכמות חיצוניות ושנעסוק כל ימינו רק בתוה"ק כי ידוע שחיות כל החכמות שבעולם היא בתורה הקדושה כי בה הביט הקב"ה וברא עולמו וא"כ למה נעסוק בענפים אם לנו נתן המקור. ולהמתיק הדברים במשל י"ל דיש בכל מדינה מקומות אשר שם מעייני ישועה שבהם יתרפאו כמה מיני חולאים. והנה להיות שאין ביד כל אדם ליסע למקום המעיין ממלאים צלוחיות הרבה ממים אלו ומוכרים מזה בכל העולם. וידוע שכח יותר יש בהמים בעת שנשאבו מן המעיין מאותן הנשלחין על פני חוצות ומי שביכולתו בודאי לא ישתה מאותן הצלוחיות רק ישתה ממעיין מן המקור כי שם הם חיים וטובים ותר וזו דמיון לתוה"ק