משמרת אלעזר צו

אי אפשר שלא ישיגנה ובזה יאיר עינינו למה ירדנו עשר מעלות אחורנית בהשגת התורה בדורותינו וחשכו עינינו ואי אפשר לתלות הסיבה בהזמן שגורם זה או שהבריות חלשים כי הלא ראינו יחידי סגולה גם בדורות האחרונים הגיעו למדריגה כמו בדורות הראשונים אמנם האמת הוא כי תוה"ק אינה תלוי' לבד בהתמדת לימודה רק גם בקדושה וטהרה וזה הוא המפתח הפותח שערי התורה לראות בנועם זיווה והראשונים הי' קדושים וטהורים ואם אין האדם חושב במחשבתו דבר איסור כל ימיו או דברים בטלים בלי ספק יזכה להשיג עם מוחו מתוה"ק מה שלא השיגו אלף אחרים ומעתה נראה שבחכמת התוה"ק גם אם יעסוק אדם בכל יום עשרים שעות בתוה"ק אם אח"כ ידבר איזה רגעים דברים בטלים וכדומה יפסיד להשיג השגה שלימה בתוה"ק משא"כ בשאר חכמות גם אם ירצה להתמיד ויעסוק עשרים שעות ביום באיזה חכמה אבל בארבעה שעות הנשארים יכול לעשות מה שלבו חפץ לא כן בתוה"ק כי אם ירצה להשיגה אסור לו לעשות רגע אחת נגד רצונה והטעם הוא כי שאר חכמות הם משכל בו"ד משא"כ חכמת התורה כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה כי זה רק מתנה מאת ה' ולכך אם ירצה לקבל מתנה זו צריך להתנהג כפי רצון הבורא בכל עניניו ואם לאו לא ישיגנה ולזו גם בדורות האחרונים אותן יחידי סגולה שפרשו מכל הבלי עוה"ז והקדישו מחשבתם ודיבורם ומעשיהם לתוה"ק באמת זכו לבא כמעט למדריגת הראשונים ולפי"ז יובן שזו כוונת הפסוק כי אם בתורת ה' חפצו אם הוא רוצה להשיג תורת ה' מאחר שאינו חכמת בו"ד אז כדי שיזכה לזה הוא הוגה יומם ולילה ביגיעה ובעמל להבין תדע שכל זה לא יועיל רק אז פריו יתן בעתו שיזכה לחדש חידושים אמיתים אם גם עלהו לא יבול שגם ברגעים שהוא פנוי מעסק התורה אסור לו לטמאות פיו בדברי בטלה רק ועלהו לא יבול גם שיחת חולין שלו צריכין להיות מלאים מרצון הבורא ב"ה וגם אחר שכבר עסק כל היום וכל הלילה אסור לו לדבר דברי' בטלי' וגם עלהו לא יבול: עח) או יאמר בשנדקדק עוד דבכל הענינים אמר בלשון עבר אשרי האיש אשר "לא הלך" "לא ישב" וכאן אמר בתורתו יהגה שהוא לשון עתיד. וגם להבין הדמיון והי' כעץ שתול על פלגי מים ונראה עפ"י שכתב ילקוט ראובני פרשת ראה בשם סודי רזא דאותן אנשים אשר החזיקו התורה בעוה"ז וכיבדו את התורה זוכין לעוה"ב לישב בישיבה של תלמידי חכמי' ולומדין עמהם תורה עכ"ד והטעם כי מאחר שהן זוכין לעוה"ב אם לא הי' מבינין התורה הי' זה צער להם לישב שם ולשמוע ד"ת ואין מבינים דבר ממנה וז"פ הפסוק אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים בעוה"ז וגו' כי אם בתורת ה' חפצו אפי' הי' עם הארץ בעוה"ז רק שהי' לו חפץ ותשוקה לתורה ובלי ספק אז כיבד אותה והחזיקה אז ובתורתו "יהגה יומם ולילה" אמר בלשון עתיד כי אז יזכה בעוה"ב לישב בישיבה של ת"ח וללמוד עמהם תורה יומם ולילה, "והי' כעץ שתול על פלגי מים" ויהי' כמו הת"ח השתול בעוה"ז על פלגי מים אין מים אלא תורה "אשר פריו יתן בעתו" כי זה בודאי יתן פריו שיעסוק בתורה בעוה"ב כמו שעסק בתורה בעוה"ז כן גם זה שהי' לו חשק ללמוד תורה בעוה"ז יזכה ללמוד עם ת"ח בעוה"ב: עט) משלי סי' ג' פסוק י"ח עץ חיים היא למחזיקי' בה ותמכי' מאושר ויל"ד מה החילוק בין מחזיקים לתומכים ומה החילוק בין עץ חיים למאושר וי"ל שדרשו חכז"ל שבת ס"ג עה"פ אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד מי שלומד לשמה יזכה לאריכות ימים ולעושר ומי שלומד שלא לשמה יזכה רק לעושר וכבוד. ונראה שודאי גם במחזיקי התורה הענין כן כי יש שכר ומחזיקי התורה כמו ללומדי התורה שמי שמחזיק בה לש"ש יזכה לאריכות ימים ומי שמחזיק בה בשביל כבוד וכדומה יזכה רק לעושר וכבוד והנה המחזיק ביד התורה לש"ש יעשנה בסתר שלא יודע לשום אדם שהוא מחזיקה אבל מי שהוא נותן רק להנאתו יפרסם הדברים. והנה אם אדם נחלש עד שאין יכול להלך ברגליו יש ב' מיני רפואות או שיתנו לו לאכול ולשתות עד שיהי' בו כח לילך אבל אז כשילך לא יכיר שום אדם שאחר עזרו להלוך כי כחו בו אבל אם אחד הולך עמו והחולה סומך ידיו עליו והוא תמכו אז נראה לכל שהחולה הזה הולך רק בשביל שזה תומך ידיו. וזו משל נמרץ למה שאמרנו כי המחזיקי' בה היינו שהם נותנים כח בתוה"ק שתהא יכולה לעמוד מעצמה ואין ידוע כלל מי המחזיקה זו משל נמרץ על המחזיק בתורה לש"ש לזו תהי' עץ חיים, שיזכו לאריכות ימים כמו העוסקי' בתורה לש"ש אבל ותומכי' היינו שהם תומכין בידי התורה שכל אדם רואה התמכין כמו מי שתומך ידי החולה מאושר יזכה לעושר וכבוד אבל לא לאריכות ימים: פ') ובדברינו יתבאר הפסוק א' בקהלת י"א שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו דיל"ד דלמה אמר שלח ולא אמר תן