משמרת אלעזר צד

עשה ומשפט אלקיי לא עזב כאלו הם יראים ושלמים ושהם רוצים לכבד התורה שלא ילעגו עלי' המה יאבדו ואתה תעמוד: עג) הושע ב' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' י"ל עפ"י שכתבתי אות י"ב הגם שחשוב מאוד בעיני הקב"ה אם שם כל עיונו בתוה"ק וחוקר אחרי טעם מצותי' וכמו שכתבו המחקרים שזה כוונת דע את אלקי אביך וכן כתב הפנים מאירות ח"א ת' ל"ט לכך אנו אומרים אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ולא אלקי אברהם יצחק ויעקב לפי שגם שיצחק האמין לאביו כי ה' הוא בורא כל העולם אעפי"כ לא נתפייס בזה רק גם הוא חקר בשכלו עד שהתבונן בשכלו מציאות אלקי וכן יעקב לכך אנו אומרים בפרטות אצל כל אחד שהי' אלקיו כי הוא מעצמו הבין והשיג שהוא אלקים לכך נקרא אלקיו אבל אעפי"כ אין להמתין לקיים מצוה עד שישיג טעמה כי אז יכול להיות שיחלופו שנים ולא יגיע לקיים המצוה כי ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים וזו הכוונה וארשתיך לי באמונה קודם צריך אתה לקיים כל המצות מכח אמונה ואח"כ וידעת את ה' תוכל להעמיק להבין עמקי סודותי' או יאמר עפ"י שפירש הח"ס זצ"ל במס' חגיגה י"ד ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי הציץ ומת בן זומא הציץ ונפגע אחר יצא לתרבות רעה רע"ק עלה בשלום וירד בשלום ודקדק דעלה בשלום כמיותר דלא הול"ל רק ירד בשלום כי בירידה הי' החילוק בינו ובין חביריו ופירש כי החקירות כולן בחזקת סכנה הן מקוצר המשיג ועומק המושג לכך בקל יכול אדם לפול ברשת הטעות וע"כ קודם שיתחיל לחקור צריך לקבוע בדעתו אני מאמין באמונה שלימה שכל דברי תוה"ק הם אמת נתנו מרעה אחד ואפי' אם יקשו לי אלפים קושיות לא יזיזו אותי ממקומי האמונה באמיתתה ורק שאני רוצה גם לחקור כי מצוה היא להכיר גדולת תוה"ק וז"כ הגמרא רע"ק ע"י שעלה בשלום כי קודם שנכנס לחקירות גבוהות הסכים בדעתו שכל החקירות וכל הספיקות לא יזיזו האמונה ממנו זה גרם שירד בשלום אבל הם נכנסו לחקור בשכלם לכך נכשלו וזו הכוונה וארשתיך לי באמונה אם ככה נחקק האמונה בלבך בכל תוקף ועוז אז וידעת את ה' תוכל לחקור כדי להכיר את בוראך אבל בלא זה הסכנה גדולה שתפול ברשת טעות: עד) במלאכי ג' ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלקים לאשר לא עבדו וצריך ביאור למה חלקן לשתי בבות צדיק ורשע עבד אלקים ואשר לא עבדו ובמדרש שוחר טוב איתא בפרשה ל"א ע"ז אמר ר' אחי בר אדא שלא יעשה אדם תורתו קורדם להשתמש בה ולא עטרה להתעטר בה ותמוהא היכי רמיז זה במקרא וי"ל עפ"י שביארתי באות מ' כי גם באותן אנשים שמקיימין תרי"ג מצות יש חילוק גדול כי מי שעובד ע"מ לקבל פרס הוא אינו עובד את הקב"ה רק את עצמו כי רוצה בקבלת הפרס דומה לעבד ויש שאינו רוצה בקבלת פרס ואינו עבד עבור זה רק לעשות נחת רוח ליוצרו זה מקרי עבד אלקים ולפי"ז מובן שר' אחי בר אדא בא לישב קושיתנו דלמה חלקן הכתוב לשתי חלקים לזה בא לישב כי בשלמא בין צדיק לרשע החילוק הוא שזה משמר מצות התורה וזה עובר עליהן אבל אח"כ בא הכתוב לומר יותר רבותא כי גם באלו אשר שמרו תרי"ג מצות יראו חילוק בין אותן שעבדו ע"מ לקבל פרס ובין אותן שעבדו לעשות נחת רוח ליוצרם וזו שאין הכוונה באמרו "אשר לא עבדו" שלא קיים התרי"ג מצות אלא במי שמקיים התרי"ג מצות כמו קרדום לחפור בה ועטרה להתגדל בה כי לא מקרי "עבדו" כי אינו עובד את הקב"ה רק עצמו: עה) באיוב פרשה י"ב פסוק י"א הלא אזן מלין תבחן ואיך אכל יטעם לו בישישים חכמה וארך ימים תבונה ויש להפליא וכי רצה הכתוב להשמיענו באיזה אבר שומעים ובאיזה אבר טועמין המאכל י"ל עפ"י שפירש כבוד זקני הגאון הצדיק מו"ה יעקב מאיר צבי שהי' אב"ד בק"ק שוראני זצוק"ל זי"ע הגמרא בשבת דף קנ"ב תניא ר' ישמעאל בן ר' יוסי אומר זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתן מתוספת שנאמר בישישים חכמה אבל עמי הארץ כל זמן שמזקינין טפשות נתוספת בהן שנאמר איוב י"ב כ' מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח ופירש כי בדורות הקודמי' הי' התורה חביבה והכל רצו לד"ת כל קהל מישראל בעת שרצו לקבל רב לעדתם חפשו בכל העולם שימצאו ת"ח גדול ואם הי' דורש ברבים הי' אומר חידושים בתוה"ק לא כן עתה בעוה"ר כי העולם שמם ולוקחין נערים מנוערים מתורה ומצות לרב ואין יוצא מפיהם איזה ד"ת כי נתנה עלי בקולה על כן שנאתי' כי שמו כל מגמתם שיהי' הדורש מדבר בלשון יפה ולא יטעה בדיבורו שלא יהי' נגד חוקי הלשון ומאחר שהיראים המקדישים עתותם לתורה אינן רוצים לבלות זמנם היקר בהבלים ואין מוצאין תלמיד חכם שיהי' יכול לדבר כלשונם וכתאוותם כי יהי' בושה גדולה להם אם הרב שלהם לא ידבר בשפה ברורה כמו השוחקים בבתי המשחקים וטיאטראות ע"כ הם מוכרחי' ליקח