משמרת אלעזר צג

ע) ישעי' נ"ה בפסוק הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא תסף ובלא מחיר יין וחלב י"ל כי כתב הרמב"ם פ"י מהל"תשובה שלקטנים ילמדו ע"מ לקבל פרס שאי אפשר לבקש מילד שאין לו עוד השגה לטעום מנועם זיו תוה"ק שילמוד תורה לשמה לכך צריכין ליתן לו מיני מתיקה וכדומה כדי שילמוד אמנם ברבות הימים אם יראה אור בהיר בתוה"ק אז ישליך כל הנאות עוה"ז מנגד עיניו וימאס בחמודי תבל וישגה באהבת התוה"ק תמיד. ואפי' אם הי' יודע בבירור שכל ימיו לא יהי' לו רק לחם צר לא יעזבנה כי היא מתוקה מדבש ונופת צופים לא יערכנה זהב. וזו כוונת הנביא שרצה לעורר את אחיו על לימוד תוה"ק וביקש אותם שאם ירצו לזכות להנאת עוה"ז לחיים ולעושר ילמדו תוה"ק כי אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד וילמדו שלא לשמה כי בטוח הוא כי מיד שיטעמו מנועם תוה"ק אז ישליך כל איש אלילי כספו וילמדו תוה"ק שלא ע"מ לקבל פרס רק באהבתם את התורה כמו שלא יבקש אדם שכר על אכילת חלב ודבש כן לא יבקש שכר על לימוד התורה כי אין ערך לה בכל הנאות עוה"ז וז"ש "הוי כל צמא" פירוש מי שצמא ומתאוה להנאת עוה"ז "לנו למים ואין מים אלא תורה" "ואשר אין לו כסף" פירוש גם מי שאין לו חשק ללמוד מלשון נכסוף נכספת עכ"פ לכו שברו ואכלו למדו תורה כדי שתזכו לעושר וכבוד שברו התוה"ק ואכלו בזכותה ובטוח אני כי סופכם ללמוד לשמה ולכו שברו שתקנו עוד התוה"ק "בלא מחיר ובלא כסף" שלא תבקשו עבור לימודה לא שכר ולא כסף יין וחלב כי תטעמו טעמה שהיא כיין וחלב וכמו שאם איש אחד יבקש אתכם שתשתו יין וחלב לא תבקשו שכר ע"ז כן על לימוד התוה"ק לא תבקשו שכר כי טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. והוסיף הנביא בתוכחתו למה אתם רודפים אחר הנאת עוה"ז שאינן משביעין כמו שאמרו חכז"ל סוכה נ"ב ב' אבר קטן יש באדם משביעו רעב תנסו נא לילך בדרכי ה' ותראו שאין כח בכל הנאות עוה"ז להשביע אתכם כמו שעה שתלמדו תוה"ק וזו שאמר למה תשקלו כסף בלא לחם ויגיעכם בלא לשבעה כי הנאות עוה"ז אינן משביעין שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם: עא) ובדברינו יבואר פסוק ט' בתהלים ל"ד טעמו וראו כי טוב ה' כי למשל אם לאחד יש לו למכור יין ישן משובח מאוד ויכול ליתנו בזול הנה אם יבא לאדם אחד וירצה למכור לו היין גם אם ישיב לו זה כי אין צורך לו עתה ליין כי יש לו כדי צורכו לא יצטרך המוכר לבקש ולהתחנן לו או לדבר הרבה עמו רק ישיב לו אם אין אתה רוצה לקנות עשה כרצונך ורק אחת אבקש שתטעום את ייני כי בטוח הוא שמיד שיטעום היין וידע מחירו אז הקונה יבקש אותו בתחנונים שימכור אותו לו כי האיך יעצור בעצמו מלקנות יין משובח כזה שריחו נודף למרחוק והוא זול מאוד וכן הענין בתוה"ק הלא כבר העיד הרמב"ם מי שלא טעם טעם התרת ספיקות לא טעם טעם מעולם וזו שאמר דוד כל בקשתי הוא רק שטעמו את התוה"ק ואז לא אצטרך לבקש אתכם כי מעצמכם תראו כי טוב ה' כי אין טוב בעולם אלא תורה ותבקשו אותה כמטמוני' כי אין בעולם תמורתה והעיקר לטעום מנועמה: עב) בישעי' סי' נ"ח פסוק ב' ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלקיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלקים יחפצון י"ל כי אנו רואים אותן שוטים הנקראים בשם "חדשים" רוצים בכל עת וזמן לשנות התוה"ק כפי רצונם וכפי שכלם המטופש באמרם כי צריכין להשוות התוה"ק עם "רוח העת" ואבר רותח יוצק לתך פיהם כי התוה"ק נצחית ולא תשתנה לעולם הבורא ב"ה ידע מה יהי' צורך לבריות עד סוף כל הדורות ונתן תורתו שיהי' בה די כל ימות עולם וכל זה בא מחמת שרוצים בשררה וע"כ הם רוצים לדמות בכל עניניהם לדתי אוה"ע כמו שידוע ממנהגיהם וממלבושיהם ומנימוסיהם וכבר כתבנו לעיל באות ל"א כי משונה דת ישראל מכל הדתות כי בדת ישראל גם המשפטים שבין אדם לחבירו הם מחלקי המצות ומאחר שכל האומות אין להם דיני משפטים בדתם והולכים בזה רק אחר שכלם גם אלו הרשעים הארורים הרוצים להדמות בעניניהם לאוה"ע מאסו בתוה"ק והולכין לערכאות של עכו"ם ועושים משפט על פי שכלם ומי שאינו מתנהג עפ"י משפטי התורה הוא גוזל את חבירו ובאמת יש להפליא כי ודאי אלו הי' נותנין לו ממון הרבה שילך ויגזול את חבירו ודאי לא הי' עושה ועתה שהוא דן עפ"י שכלו ולא עפ"י התורה הוא גוזל ממש את חבירו וזו שבושים להיות משונה משאר העמים ע"כ אין רוצים לשמוע ד"ת שהם דברי אלקי' חיים וכמו שהביא רש"י ראש פ' משפטים ואלה מוסיף על ענין ראשון מה אלו מסיני אף אלו מסיני וז"כ הפסוק ואותי יום יום ידרשון בכל יום הם שואלי' מחדש איך להתנהג ודעת דרכי יחפצון כי בכל יום הם רוצים לשנות התוה"ק כפי שיהי' אז הנימוס בין בני אדם ומראים עוד טלפם כחזיר כגוי אשר צדקה