משמרת אלעזר צא

אז השיב להם האטד אם באמת אתם משחים אותי למלך כוונתו אם האמת כדבריכם שכבר ביקשתם זית תאנה וגפן ולא מצאתם וע"כ רצונכם להמליך אותי אז באו חסו בצלי. "ואם לא" שאין זה האמת רק שאתם רוצי' להמליך את האטד במקו' תאנה זית וגפן אז תדעו שתצא האש מן האטד הזה ותאכל את ארזי הלבנון שהם אדירי התורה כי זה גורם הריסות התורה: סה) ירמי' ב' פסוק ח' הכהני' לא אמרו אי' ה' ותפשי התורה לא ידעוני וצריך ביאור דאם הם תופשי התורה בודאי ידעו את ה' וגם צריך ביאור הלשון "תפשי התורה" דהול"ל לומדי תורה או עוסקי בתורה. וי"ל דהנה הבדל גדול בין חכמת התורה לכל החכמות שבעולם דהנה אדם שהוא בעל שכל ישר אם ברצונו ללמוד איזה חכמה ויתמיד בלימודה אי אפשר שלא ישיגנה לא כן התוה"ק אפי' אם יתמיד אדם אלף שנים בלימוד התורה אם לא יתנהג כפי חקי התורה בקדושה וטהרה לעולם לא יזכה להשיגה. ולכל חכמה יכול להכריח בכחו שישיגנה לא כן חכמת התורה אין אונס אי אפשר לאנוס אותה בעכ"ח להשיגה ורק השומר מצותי' מתגלית אליו וכבר הקשה המהרש"א על מה שאמרו חכז"ל מגילה ו' ב' יגעת ומצאת דהלא מציאה באה בהיסח הדעת ותירץ כי בלימוד תוה"ק באמת היא כי גם לאחר שיגע בה לא ישיגנה והיא רק כמציאה אם זוכה אלי' ולפי"ז יובן כי תפשי הוא לשו' אונס כדכתיב בנערה המאורסה והיא לא נתפשה וזו שהוכיח ירמי' את אנשי דורו שרצו להשיג התורה בעכ"ח ורצו להבין עמקי תוה"ק אבל לא רצו להתנהג במצותי' ורצו להכריח התורה שתתגלה אליהם אבל היא לא תצלח כי זה דבר שאי אפשר כי לעולם לא ישיגנה מי שאינו מתנהג כפי רצונה וזו שאמרו הכהנים לא אמרו אי' ה' פירוש שלא שמרו המצות "ותפשי התורה" ומי שירצה להכריח את התורה שישיגנה בעכ"ח "לא ידעוני" לעולם לא יזכו להשגת התורה אפי' אם יתמידו מאוד בלימודה כי גדולה חכמה התורה מכל החכמות: סו) בירמי' סי' ט' פ' כ"ב כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה', וי"ל הגם שראוי להסתיר מבני אדם מעשיו הטובים אמנם לפעמים תנאי' הקדושים ספרו לתלמידיהם מדותיהם הטובות והתנהגותם ועוד יותר מצינו שבקשו חבריהם שיספדו אותם אחר מותם ואם בחייהם מאסו בכבוד המדומה אף כי אחרי מותם אמנם כוונתם היתה שילמדו אחרים מעשיהם הטובים ואז לא לבד שאין איסור בדבר אדרבה עושים מצוה שיקרבו עי"ז אחרים לעבודתו ית"ש. וכן הוא בענין גבורה ועשירות בודאי מידה מגונה להתפאר בזה בפני בני אדם אבל אם כוונתו לספר חסדי ה' שידעו כל העולם כי יש ה' בישראל המשגיח עליהם לטובה והוא מספר איך נפלו עליו שודדי לילה ואיך הכה אותם עד שניצל או איך עזרהו ה' להתעשר למען ידעי השומעים כי עין ה' אל יראיו אז עושה בזה מצוה גדולה שמפרסם חסדי ה' וז"ש אל יתהלל בחכמתו בגבורתו ובעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל פירוש בזה עצמו שאל יתהלל בזה עצמו יכול להתהלל אם כוונתו "השכל וידע אותי" שהוא פועל יוצא לאחרי' שהוא רוצה להשכיל לאחרים כשידעו את שמי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה פירוש בהתהללות כזה חפצתי נאם ה' שאם יספר שלמד באיזה ימים מסכת פלונית וכדומה למען יתקנאו בו אחרים ויעשו גם הם כמותו אז אדרבה עושה בזה רצון השי"ת והוא בוחן לבות וכליות ויודע מחשבות בני אדם: סז) ישעי סי' מ"ט פי"ז מהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו וצריך ביאור מה כוונתו באמרו מהרו בניך. וגם החיבור למה שאמר אח"כ מהרסיך ומחריביך ממך יצאו וי"ל בהקדם לפרש בסוף ברכות א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבי' שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך ולכאורה קשה דהא ר"א רוצה לומר שהת"ח הם מרבים שלום בעולם היינו גם אצל שאר בני אדם שאינן ת"ח וא"כ מאי מייתי ראי' מקרא דכל בניך למודי ה' דהא מזה הפסוק אינו מוכח רק שיש שלו' בין ת"ח שאמר אם כל בניך למודי ה' אז ורב שלום בניך ואין מזה ראי' שבכחם להרבות שלום אצל שאר העולם ונראה שר"א למד פירושו מהטעם שבניך הראשון נקרא בפתח ובניך השני נקרא בקמץ דהנה בספר תורת משה יתרו כתב משם רבו בעל הפלא"ה זצ"ל שנתן טעם על הא דביחיד קורין לא תרצח בפתח ובצבור קורין לא תרצח בקמץ שהוא בא לרמז למה שדרשו חכז"ל ע"ז י"ט עה"פ משלי ז' כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגי'. כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. ועצמים כל הרגי' זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה. ולפי"ז ראינו שיש הורג ע"י שהוא פותח בד"ת והי' ראוי' לו לקמץ כי לא הגיע להוראה ויש שהורג ע"י