משמרת אלעזר צ

ישראל רק נתינת טעם למה תזכה דייקא לשכר בני' כשרים: סא) ד' בפסוק וזאת לפני' בישראל על הגאולה ועל התמורה עיין בחלק תשועה בישראל אות פ': סב) בפסוק ויאמרו כל העם והזקני' אשר בשער יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל. ודקדקו המפרשים ביתור תיבת "שתיהם" ובפסוק שלאחריו כתיב ויתן ה' לה הריון יל"ד למה לא כתיב בקיצור ותהר. י"ל הזקני' רצו לשמח לב בועז לבל יתעצב אל לבו על לקורת רות לאשה כי אולי ע"י שהיא באה ממואב יתערבו כוחות ומידות רעות ממואב בזרעו לזה ברכו אותו במה שידוע מחכז"ל יבמות ס"ד שכל אמותינו הקדושות הי' עקרות כדי להפסיק כח אבותיה' ואח"כ נתן ה' להם הריון בדרך נס באופן שלא נתערב כח זר בישראל וזו שברכו אותו שגם רות תהי' כמו רחל ולאה אשר בנו "שתיהם" היינו הם בעצמם, מבלי כח שהי' להם מאבותיהם כי נעשו עקרות, את בית ישראל כן תהי' גם רות וכן הי' באמת שנעשית עקרה עד שהוצרך ה' ליתן לה הריון בדרך נס ולכך כתיב שנתקיי' ברכת הזקני' והוצרך לומר ויתן ה' לה הריון כי לפי דרך הטבע לא היתה הרה כי נעשית עקרה כדי להפסיק כח אבותי': סג) בפסוק שיר א' הביאני המלך חדריו איתא בשיר השירים רבה רבי ינאי אמר מפני מה גלה הקב"ה לישראל מה ביום ראשון ומה ביום שני בזכות שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע מיד גלה להם. וי"ל בשנדקדק דלמה אמרו כל אשר דבר ה' הול"ל בלשון עתיד אשר ידבר ה' כי אז עדיין לא אמר להם רק איזה מצות. וי"ל דהנה כבר הקשה רש"י בראש ספרו עה"ת דלא הי' להתורה להתחיל אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שצוה השי"ת את ישראל. אמנם ידוע שמכל דיבור ודיבור יש ללמוד הרבה דברים וכמו שדרשו חכז"ל במד"ר עה"פ נעשה אדם שמזה יש ללמד מידת עניוות וכדומה ולכן בחכמה השיבו ישראל לא לבד המצות שיצוה אותנו ה' אנו רוצים לשמור ולקיי' כי אם אנו חפצים לידע מנהגי ודרכי השם מיום בריאת עולם כדי שמעצמינו נלמוד לילך בדרכיו ולדבקה בו ולזה בקשו שהם תאבים לשמוע כל אשר דבר ה' מיום בריאת העולם וגם זה ישתדלו לעשות. ולכך אמרו בלשון עבר שכל אשר דבר ה' מיום ברא העולם הם רוצים לשמוע ולעשות וכיון שראה הקב"ה חפצם ותשוקת לבם מיד שאמרו "כל אשר דבר הי'" גילה להם הקב"ה כל מעשי בראשית ומילא משאלותם: סד) שופטים ט' כשהמליכו את אבימלך אמר יותם הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלכה עלינו ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלקי' ואנשים והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו, ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו העצים לגפן לכי את מלכי עלינו, ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלקי' ואנשי' והלכתי לנוע על העצי'. ויאמרו כל העצי' אל האטד לך אתה מלך עלינו. ויאמר האטד אל העצי' אם באמת אתם משחים אותי למלך עליכם באו חסו בצילי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון והמשל תמוהא. וי"ל שכיוון יותם למוסר השכל למה שאמרו חכז"ל סנהדרן ז' כל המעמיד דיין שאינו הגון אצל ת"ח כאלו נוטע אשירה אצל מזבח. כי זה גורם הריסות התורה כי יותם רצה להוכיח את ישראל על שהמליכו את אבימלך ולא המליכו גדולי' ועובי' ממנו. ולזה רצה להודיעם מעלת מנהיג ישראל כי צריך שיתאחדו אצלו שלשה דברי' האחד שיהי' ירא שמים אמיתי והשני שיהי' לו כח להמשיך לבבות ישראל לאביהם שבשמים ע"י שחננו ה' בלשון למודים שיכול להסביר היטב כל ענין וענין לשומעיו שיהי' יכול להטעים ולהנעים דברי תוה"ק להשומעים והשלישי כי בכל זה אין די רק שצריך להיות ת"ח מופלג בתורה. והנה השמן הוא כינוי ליראת שמים כדכתיב בכל עת יהי' בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר קהלת ט'. וגם כי עיקר יראת שמי' צריך להיות בסתר ואמרו חכז"ל בילקוט ירמי' כ"ג עה"פ אם יסתר איש מי שהוא ירא שמי' בסתר הקב"ה מפרסמו ברבי' וכן הוא מידת השמן הטוב אעפ"י שהוא במקו' נעלם ונסתר מעיני בני אדם אעפי"כ מרגישין בו ע"י ריחו הטוב שנודף. והדבש הוא כינוי לנעימות ומתיקות שבכחו להמתיק דבר לשומעיו ומקרא מלא הוא משלי ט"ז צוף דבש אמרי נעם. והיין הוא כינוי לת"ח מפלג כי אמרו חכז"ל שבת קנ"ב זקני ת"ח כל זמן שמזקינין דעתן נתוספת עליהן וכן הוא מידת היין שכל זמן שנתישן טעמו משובח וזו שרצה יותם להמשיל שמקודם צריך לבקש מנהיג שהי' בו מידת זית תאנה וגפן. וסיפר שלא מצאו אז הלכו אל האטד שאין בו אחד ממעלות הללו ובקשו אותו שיהי' מלך עליהם הגם שאין לו אחת ממידות הצריכות למנהיג עכ"פ יש לו צל ויוכלו לחסות בצלו ע"ד הכתוב ישעי' ג' שמלה לכה קצין תהי' לנו