משמרת אלעזר פד

כי עבור בגד משי משלמין הרבה יותר מעבור בגד צמר אבל אם אדון אחד לוקח לו חייט לביתו ומשלם לו שכר לכל השנה והוא צריך לעשות כל מלאכתו והוא נותן לו שכירות רב לכל השנה א"כ מאחר שאין לו שכירות מיוחד על הבגד והוא צריך לראות רק שאדונו ינחת ממנו שלא יגרשנו מעל פניו זה החייט ודאי יזהר אם יעשה לאדונו בגד צמר כמו אם יעשה לו בגד משי וזו כוונת חז"ל מאחר שבדין אין מגיע לנו שכר על שום מצוה כי מי הקדמני ואשלם איוב ל"ג כלום מל אדם את בנו טרם נתתי לו בן וכדומה ואם אעפי"כ הקב"ה נותן לו שכר הוא רק מתנה וא"כ למה לא יזהרו על מצוה קלה כבחמורה כי מאחר שהשכר הוא רק מתנה א"כ יכול להיות שיתן הקב"ה לו מתנה עבור מצוה קלה כמו על החמורה וז"ש הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע "מתן" שכרן של מצות "מתן" דייקא מאחר שכל השכר הוא רק מתנה ממנו יתברך וא"כ אין נ"מ בין מצוה קלה לחמורה והנה מהפסוק בסוף ואתחנן דרשו חכז"ל ע"ז ד' ב' אשר אנכי מצוך היום לעשותם ולמחר לקבל שכרן וכבר הקשו הא מצות התורה הוא ביומו תתן שכרו והתירוץ לזה כי אין מגיע לנו שכר עפ"י הדין כי כבר הקדים הקב"ה לתת לנו שכר טרם שעשינו המצוה וא"כ כיון שאינו מגיע לנו שכר בדין שפיר סמך לזה והי' עקב מצות שאדם דש בעקביו תשמעון את המשפטים האלה האי את פירושו עם פירוש עם המשפטים במדרגה אחת כי מאחר שאין מגיע לנו שכר א"כ שוה המצוה קלה כחמורה: נג) או יאמר עפ"י מה שהבטיחוני חכמינו הקדושים במשנה דאבות כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר וזו והי' עקב שתהי' שפלים ועניים כדבר שאדם דש בעקביו ואעפי"כ תשמעון את המשפטים האלה שתקיימו התורה מעוני אז וברכך והרבך ותזכו לשמור התורה מתוך עושר ונחת: נד) בפ' וזאת הברכה בפסוק ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן וגו' אף חובב עמים כל קדשיו בידיך והם תכו לרגליך ישא מדברתיך ויל"ד דמיד שאמר וזאת הברכה הי' ראוי להסמיך לו הברכות יחי ראובן ואל ימות ולמה הפסיק ביניהם בדברים אחרים בעניני מתן תורה עוד דקדקו המפרשים דמקודם הי' לו לומר וזרח משעיר למו ואח"כ ה' מסיני בא דהא קודם שנתן התורה בסיני הלך אצל האומות ולא רצו לקבלה וי"ל דאיתא בילקוט תולדות סי' קי"א בשם פרקי ר"א שיעקב ועשו חלקו שתי עולמות יעקב נטל לחלקו עוה"ב ועשו נטל לחלקו עוה"ז וא"כ לפי"ז לא הי' ליעקב חלק כלל בעוה"ז והי' ראוי' לפי חלוקה זו שזרע יעקב יהי' תמיד עבדים אצל עשו והם יאכלו בלחמו כי ליעקב אין חלק בעוה"ז אמנם זה אי אפשר דמאחר שישראל קבלו את התורה וזרע עשו לא רצו לקבל את התורה א"כ איך יהי' זרע יעקב עבדים אצל עשו הלא אסור להם לחלל שבתות ולאכול טריפות וכדומה ועל כן כיון שלא קבלו האומות התורה הי' מוכרחין לוותר מחלקם בעוה"ז לזרע יעקב ובזה מובן מה דאיתא במדרש ובזוהר שבשעת מ"ת נתנו כל האומות מתנות לישראל ולפי דברינו יובן כי הי' מוכרחין ליתן להם מתנות מחלקם מאחר שזרע יעקב קבלו את התורה ולהם אין חלק בעוה"ז ועכ"ח צריכין להיות משרתים אצל עשו ואם עשו לא ישמור התורה האיך יכול יעקב לשרת אותו ולפי שהאומות לא רצו לקבל את התורה אמרו שיוותרו מחלקם בעוה"ז רק שלא יצטרכו לקבל התורה ובזה מובן מה דאיתא במדרש עה"פ בא אחיך "במרמה" בחכמת התורה בא וכעין זה תרגם אונקלוס ולפי דברינו יובן שטען טענה יפה מאחר שעשו אינו שומר התורה עכ"ח צריך ליתן לו ברכת עוה"ז כי לא יכול לקבל שפעו מעשו מאחר שעשו אינו שומר התורה ולפי"ז יובן מה שאמר יצחק והי' כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך שדרשו חכז"ל ילקוט תולדות סי' קט"ו שאם זרע יעקב לא ישמרו התורה אזי יהי' עבדים לעשו ולפי דברינו א"ש כי אז בטלה טענתם כי מאחר שגם אתם אין משמרים את התורה א"כ תוכלו להיות עבדים לעשו וכן הוא בעוה"ר כי כן מבואר בזוה"ק שבגולה אין לנו שפע רק מתמצית שיורי העכו"ם בא לנו ומעתם יובן היטב כי מאחר שמרע"ה רצה לברך את ישראל גם בברכת עוה"ז וכדי שלא יקשה ה יעקב ועשו חלקו העולמות וא"כ אין ליעקב בדין חלק בעוה"ז לזה הקדים ה' מסיני בא בשעה שקבלו ישראל את התורה והאומות לא רצו לקבלה "וזרח משעיר למו" הוצרך ליתן מחלק שעיר לישראל "הופיע מהר פארן" הופיע מחלק ישמעאל לישראל וביאר הטעם אף חובב עמים ליתן להם עוה"ז אעפי"כ כל קדשיו בידך ולא תחת יד האומות והטעם לזה "והם" היינו ישראל תכו לרגליך ישא מדברתיך מאחר שהם צריכים לחיות כפי דבריך אי אפשר להם להיות תחת יד האומות מאחר שאין שומרים התורה: נה) במגילת רות ויהי בימי שפוט השופטים