משמרת אלעזר עט

אף משפטיך בסתר כיצד כיון שחרבה ירושלים בט' באב חרבה ובעת שהראה לו ליחזקאל הראה לו בעשרים לחודש למה כדי שלא לפרסם אימתי חרבה אבל כשהוא בא לגדל את ישראל הוא מפרסם באיזה יום באיזה חודש באיזה שנה באיזה מקום באיזה אפטיא, באיזה יום באחד לחודש באיזה חודש לחודש השני באיזה שנה בשנה השנית באיזה מקום במדבר סיני לאיזה אפטיא לצאתם מארץ מצרים מה אמר להם שאו את ראש כל עדת בני ישראל וצ"ב מה הוא הגדולה לישראל בזה שצוה אותם למנותם י"ל עפ"י שמפרשים שמזה שנתרבו ישראל שלא כדרך הטבע הי' ראי' גמורה לישראל שלא חטאו והי' כולם כשרים דאיתא במס' ע"ז נ"ד הבא על אשת איש ראוי הי' שלא תתעבר רק עולם כמנהגו נוהג ואין הקב"ה משנה עולמו מפני השוטים וכל זה ניחא אם נולד בטבע וכמנהג העולם אין הקב"ה משנה עולמו אבל אם פרים ורבים בדרך נס שלא כדרך הטבע זו ראי' ברורה שלא נכשלו באיסור דהא לא יעלה על הדעת שהקב"ה יעשה נס שיולד דרך איסור כי אז תהדר קושית הגמרא בע"ז לדוכתי' דראוי' הי' שלא תתעבר לפי"ז מבואר המדרש ויתילדו על משפחתם לבית אבותם שהי' כולם כשרים ואמר בשעה שקבלו בני ישראל את התורה אמרו מה ראו אלו "להתקרב" יותר מכל שאר אומה ולשון פירוש השאלה הי' ני' שקבלו את התורה אבל האיך זכו להתקרב אל הקב"ה שלא נתן לנו התורה ע"י מלאך ושליח רק בכבודו ובעצמו וזו שאמרו להתקרב וע"ז השיב הביאו לי ספר יחוסיכם שמזה מוכח שישראל עמדו בקדושתן וא"כ הם במדריגה גדולה יותר מן המלאכים וכפי' היע"ד ואמר לכך מנאם בראש הספר פירוש מה שמבואר בראש הספר שהמנין הי' גדולה לישראל הוא מזה הטעם כי ע"י המנין נודע לכל שפרו ורבו שלא כדרך הטבע ונתגלה שאם שישבו רד"ו שנה במצרים שהי' שטופי זימה הם נשארו בכשרותן לכך זכו להתקרב אל ה': מה) או יאמר על המדרש מפני מה זכו ישראל להתקרב. ב' וגם לפרש איזה גדולה היא במה שצוה השי"ת למנותן ג' איתא ברבה עה"פ שאו את ראש בני ישראל הה"ד לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום ותמוהא. ד' איתא ברבה אמר הקב"ה לישראל לא חיבבתי אומה יותר מכם לכך נתתי לכם תלוי ראש שאני יש לי תלוי ראש על כל באי עולם שנאמר לך ה' הגדולה הגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים וארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל ראש לפיכך נתתי לכם תלוי ראש שנאמר שאו את ראש לקיים מה שנאמר תהלים קמ"ח וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו וכן הוא אומר ונתנך ה' אלקיך עליון על כל גויי הארץ. ה' בפ' כי תשא בפסוק כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אתם ולא יהי' בהם נגף בפקד אתם זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל ויל"ד דתיבת ראש כמיותר דהול"ל כי תשא את בני ישראל. ו' קשה דעכ"פ הי' לו לומר ראשי בני ישראל ולא ראש. ז' קשה למה יהי' זה במונין את ישראל יהי' בהם ח"ו חשש נגף הלא מעשים בכל יום שאוה"ע מונים חיילותיהם ולא ראינו ולא שמענו שיהי' בהם נגף ומדוע ישתנו ישראל בזה. ח' לו יהי' שהמנין גורם נגף ח"ו צריך להבין מה התיקון ע"ז כשיתנו מחצית השקל שעי"ז לא יחול בו הנגף. ט' לפרש הגמרא ב"ב ט' שאל משה להקב"ה במה תרומם קרן ישראל א"ל בכי תשא וצריך להבין מה התרוממות בזה. י' איתא במדרש אמר משה רבש"ע לשאר אומות אין אתה מצוה למנות אלא לישראל א"ל לפי שהם חביבין עלי מכל האומות והם סגולתי ובהם חשקתי ובהם בחרתי שנאמר ובך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה. י"א הקשו על מה שאנו מברכים אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו האיך שייך לומר אשר בחר בנו הלא רצה ליתנה לכל האומות והם לא רצו לקבלה: י"ל דבס' יע"ד פירש הגמרא בשבת פ"ח ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם עפ"י שדרשו עה"פ זרח משעיר למו הופיע מהר פארן דרצה הקב"ה ליתן את התורה לעשו אמר מה כתיב בה לא תרצח זה לא אוכל לקבל והלך אצל ישמעאל ואמר מה כתוב בה לא תנאף זה לא אוכל לקבל וצריך להבין מדוע בחר כל אחד ענין אחר שמטעם זה לא יכול לקבל את התורה ופירש עפ"י מה דאיתא שבת קנ"ו מאן דנולד במזל מאדים יהי' גזלן או טבח ולכך כל אומה ואומה ידעה תחת איזה שר ומזל היא עומדת לכך קשה לה לקיים זה הדבר שהוא נגד המזל ההיא ולכך כל אחת ואחת אמרה זה הדבר שידעה שהיא נגד המזל שלה וזה גרם שכל האומות לא יכלו לקבל את התורה לפי שהם תחת המזל משא"כ ישראל שהם למעלה מן המזל והקב"ה בעצמו משגיח עליהם כדכתיב כי חלק ה' עמו