משמרת אלעזר עג

שאמר להם הקב"ה קודם מ"ת אם תקבלו את הדינין הרי אני נותן לכם את התורה ואם לא תקבלו את הדינין איני נותן לכם התוה"ק כי אם יקבלו הדינין אז הוא בטוח שלא יתפסו לדתות אחרות ויקיימו התוה"ק כי זה להם לסימן ולאות להבדיל בין האמת והשקר אבל אם לא יקבלו את הדינין איני נותן לכם התורה כי אז חשש שבאחרית הימי' יוכלו ח"ו להתהפך למינות וז"כ הפסוק מגיד דבריו ליעקב פירוש שלפי שנתן ליעקב את התורה חקיו ומשפטיו לישראל לכך נתן להם גם המשפטים לא עשה כן לכל גוי שלא קבלו התוה"ק ולכן גם משפטי' בל ידעום כדי שלא יהי' בכחם להטעות את ישראל: ל"ב) בדברינו יתפרש מה שדרשו חכז"ל חגיגה י"ג שאסור ללמוד תורה לעכו"ם שנאמר ומשפטי' בל ידעום ולכאורה יפלאדזה הפסוק נאמר שהקב"ה לא הודיעם המשפטי' אבל אין ראי' עוד מזה שיהי' אסור לנו ללמוד תורה עם העכו"ם ולפי דברינו יובן שבמה שאמר לא עשה כן לכל גוי גילה הכתוב הטעם מדוע לא גילה המשפטים לאוה"ע כדי שלא יהי' אפשר להם להדמות לדת שלנו ולהטעות עי"ז את ישראל וא"כ ממילא מובן מזה שגם לנו אסור ללמדם מטעם זה עצמו כי זה ח"ו הירוס לגדר התורה כי כבר ביארתי באות א' דע"י התורה שבע"פ יש ג"כ גדר שלא יוכלו אוה"ע לדמות לדת שלנו וממילא נלמד האיסור מהטע' שנתן הכתוב במשפטים בזה יבואר הפסוק יראת ה' טהורה עומדת לעד פירוש שיש לנו בטחון שיראת ה' תעמוד לעד ולעולם לא יהי אפשר להסית את ישראל מיראת ה' והטעם לזה כי משפטי ה' אמת צדקו יחדיו זה גדר גדול להכיר האמת: לג) בהושע סימן ב' וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' י"ל שבא להורות לנו הדברים שהם מחזיקין האמונה שישארו ישראל שלמים באמונתם לעולם ונראה כי יש חמשה דברים שכל איש יוכל להכיר אמיתת תוה"ק. האחד בנתינת צדקה שלפי דרך הטבע בזה שנותן צדקה מחסר ממונו והקב"ה הבטיח אותנו להיפוך מזה יהי' עשר בשביל שתתעשר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' וכבר אמר הנביא מלאכי ג' בחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארבות השמים הרי דבר שיוכל כל אדם לנסות ויראה בחוש אמיתת תוה"ק כי הוא נגד טבע העולם. והשנית משפטי ה' כמו שהארכתי באות כ"ט ובאות ל"א והשלישי הוא מה שצותה התוה"ק שבשנה השביעית כל שדותינו הפקר לעניים ועי"ז הוציאה הארץ בשנה הששית לשלש השנים וזה דבר מתמי' כמו אלף שנים בהיותינו על אדמתינו ובכל שנה השביעית הי' מקום לכל העולם לראות שתוה"ק הוא תורת אלקים חיים כי נתקיימה הבטחתה שגדל בשנה אחת על שלשה שנים וזה הוא ראי' ומופת שאין אחריו תשובה והיתכן שבמשך זמן מרובה יותר מאלף שנים שלא הי' מזכיר עכו"ם אחד שלא נתקיימה הבטחת התורה כי זה דבר הוה ורגיל בכל שבע שנים וגם העקש עכ"ח צריך להודות שתוה"ק נתנה מה'. והרביעי מה שכתבתי באות י"ח ובאות כ"ה שהי' ששים רבוא עדים בדבר בשעת מ"ת ששמעו לקולו של הקב"ה ובודאי האב לא ינחיל שקר לבנו וכן הודיעו דור המדבר לבניהם ובניה' לבניהם עד שהגיע אלינו ולכך כשאנו מאמיני' במה שהנחילנו אבותינו הוא לנו בירור גמור שהתוה"ק נתנה מאת ה' מן השמים כי הי' שם ששים רבוא עדים בדבר. והחמישי מה שביארתי באות א' ובאות ד' ובאות י"א שכל אדם יכול גם היום לשמוע ממש זה הקול ששמעו אבותינו במ"ת כי זה הקול לא פסק רק ניתן בתוה"ק ולכך כשיגע אדם בלימוד תורה שבע"פ ימצא בירור שאין אחריו בירור שתוה"ק זו אי אפשר לשום אדם בעולם שיעשה כזו והיא מעשי ידי היוצר ב"ה כמו שהוא אין לו סוף כן לתוה"ק אין לה סוף וזו שאמר וארשתיך לי לעולם אני בטוח שישארו ישראל נאמנים לי עד עולם וחזר ופירש במה הוא ההבטחה וע"ז אמר וארשתיך לי "בצדק" דהיינו צדקה ומעשר שהתירה התוה"ק לנסות בזה הקב"ה ויראה בזה היפוך הטבע ממש. והשני "במשפט" ע"י המשפטי' שחקק לנו הקב"ה בתורתו שהם צדקו יחדיו וכמו שבארנו. והשלישי "בחסד ורחמים" שעושי' ישראל בכל שנת השמטה. והרביעי וארשתיך לי "באמונה" בזה שתאמין לאביך שהוריש לך מה שקבל מאביו עד דור המדבר ששם הי' ששים רבוא עדים בדבר. וחמישי וידעת את ה' אם תיגע בתוה"ק להבין ולהשכיל עמקי סודי' ואז תדע ותכיר את ה' יהי' לך ג"כ ראי' גמורה שתורה כזו אי אפשר להיות מעשי ידי בשר ודם רק מעשי היוצר האין סוף ב"ה: לד) ברכה פ"ל איתא עה"פ וכי ימכור איש את בתו לאמה וז"ל אמר הקב"ה לישראל בת אחת היתה לי ונתתי' לכם ואין אתם מוציאין אותה אלא חבושה בארון ולפי מובן הפשוט כשיוצאים ישראל למלחמה ולוקחין עמהם הלוחות שלא יקחו הלוחות ערומים רק בארון קשה דהול"ל בלשון ציווי אל תוציאוה אלא בארון אבל ואין אתם מוציאין אותה אלא חבושה בארון משמעות הלשון