משמרת אלעזר עא

מתנהג בהן נתן לישראל לא עשה כן לכל גוי שיאמר להם משפטיו אלא אפי' "משפטים" בל ידעום שלא צוה אותם כלל האיך יתנהגו במשפט רק שיעשו דין ובא הכתוב להורות שנתעלו ישראל שתי מדריגות על אוה"ע ומעתה מובן היטב כי הי' קשה להמדר' יתור תיבת "לו" לכך אמר הה"ד כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב פירוש החק שנתן לישראל הוא עצמו ג"כ המשפט לאלקי יעקב לכך כתיב שם לו חק ומשפט כי גם הקב"ה כביכול מתנהג באותן המשפטים ומיושב גם מדרש השני שהי' קשה לו תיבת לפניהם שהוא מיותר לזה אמר הה"ד חקיו ומשפטיו לישראל דהיינו החוקים ומשפטים שהוא מתנהג בהן נתן לישראל לכך אמר תשים לפניהם אותן המשפטים שהן נוהגין לפני במרום תשים גם לפני בני ישראל: כז) ובדברינו יובן פשט המשנה חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, דזו שאמר חביבין ישראל שניתן להם התורה כדי לידע האיך להתנהג בכל דבר אמנם חיבה יתירה נודעת להם שאותן החקים שנתן להם בהם עצמם הקב"ה כביכול מתנהג זו שאמר חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שגם הקב"ה התנהג בבריאת עולמו עפ"י חקי התורה וכמו שאמרו חכז"ל בב"ר פ"א הביט בתורתו וברא עולמו והיש חסד גדול מזה: כח) בזה יובנו הפסוקים בישעי' פ' נ"ו כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתתי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת ובני הנכר הנלוים על ה' לשרתו ולאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי ויל"ד למה אמר "שבתתי" ולא אמר בקיצור "שבת" ב' צריכין להבין הלא ידוע שהקב"ה משלם שכר מידה כנגד מידה האיך הוא מכוין שכר בנים ובנות עבור שמירת שבת. ג' צריך ביאור למה התנה בתנאי כפול שמי שרוצה להתגייר צריך לקבל עליו "השבת" שכן התנה ובני הנכר הנלוים על ד' להיות לו לעבדים כל שומר שבת מחללו ולמה התנה על מצוה זו יותר מעל כל שאר מצות התורה. ד' הקשה הרד"ק למה נאמר "מחללו" בלשון זכר ולא כתיב מחללי' כמו דכתיב בתורה וי"ל בשנקדים לבאר מה שיש להפליא על מה שהובא לפסק הלכה טי"ד סי' שפ"ה שמי שמחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבריו מדוע אמרו כן לדחותו לגמרי ובשאר עבירות אמרינן סנהדר' מ"ד אעפ"י שחטא ישראל הוא והגם שרש"י פירוש בחולין ה' ששבת חמור כע"ז מפני שכופר שלא שבת הקב"ה במעשי בראשית ועדיין אין זה מספיק דהא גם מי שמחלל שבת לתיאבון שזה אינו כופר אעפי"כ הוא כגוי ועוד דטעם רש"י יספיק שלא לקבל ממנו קרבן אבל לא לעשותו גוי לכל דבריו וי"ל עפ"י שכתוב בספר פנים יפות משפטים עה"פ למען ינוח לפרש הפסוק ביחזקאל כ"ב כ"ו ומשבתותי העלימו עיניהם "ואתל" בתוכם עפ"י דברי הירושלמי שהבאתי שהקב"ה כביכול מתנהג בכל דיני התורה ומאחר דכתיב לא תעשה מלאכה אתה בנך ובתך ועבדך וא"כ לפי"ז אם ישראל מחלל את השבת נראה כאלו ח"ו הקב"ה חילל שבת שהרי הוא שומר מה דכתיב "אתה ובנך" וז"ש ומשבתותי העלימו עיניה' "ואחל" בתוכם פירוש מחללי' אותי כי על ידיה' נראה כאלו ח"ו אני מחלל שבת כי איני יכול לקיים אתה ובנך עכ"ד הנחמדי' ולפי"ז מובן שמיד שמחלל אדם את השבת דוחין אותו חוץ לכלל ישראל ודינו כעכו"ם לכל דבר כדי שלא יחלל הקב"ה כי אם ישאר בתוך אגודת ישראל לא יהי' אפשר להקב"ה לקיי' אתה ובנך ולכך דוחים אותו מיד מכלל ישראל. ולפי"ז מובן שלכך צריך קודם כל דבר הבא להתגייר ולהתדבק בעם ישראל לקבל על עצמו שמירת שבת שלא יתחלל הקב"ה כביכול על ידו וז"ש ובני הנכר הנלוי' על ה' להיות לו לעבדים כל שומר שבת "מחללו" צריך קודם כל לקבל עליו שמירת שבת ונתן טעם לזה "מחללו" דהיינו כדי שלא יחלל הקב"ה כביכול כי אם יחלל הוא השבת נראה כאלו הקב"ה ח"ו לא קיים אתה ובנך ועבדך ומיושב היטב קושית הרד"ק דלכך כתיב בלשון זכר כי קאי על הקב"ה שלא יחלל והוא כלשון שאמר יחזקאל ואחל בתוכם. ומעתה נראה כי אם איש אחד מדקדק מאוד בשמירת שבת בזהירות נפלא לפי שמכווין שרוצה שיקיים הקב"ה אתה ובנך ובתך השכל גוזר שישלם לו הקב"ה מידה כנגד מידה ויתן לו בנים ובנות שגם לו יהי' אפשר לקיי' אתה בנך ובתך וז"ש כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את "שבתתי" להכי דייק לומר שבתתי להורות שלכן הם מדקדקין מאוד בשמירת שבת לפי ששבת שלהם הוא גם שבת שלי כי שמירת שבת שלי תלוי' בשמירת שבת שלהם ח"ש אשר ישמרו את "שבתתי" שבתות שלי הם רוצים לשמור יהי' השכר ונתתי לכם בנים ובנות כדי שגם הם יזכו לקיים אתה ובנך ובתך: כט) תהלים י"ט בפסוק משפטי ה' אמת צדקו יחדיו צריך ביאור מאי זה צדקו