משמרת אלעזר ע

למה לא קבל הקב"ה את מרע"ה בתשובה ונעל לפניו שערי תפלה מליכנס לא"י ותירץ שמרע"ה לבדו הי' נביא תורה ולא הי' עוד רשות לשום נברא להוסיף או לגרוע על תוה"ק וכמו שסיימה התוה"ק ולא קם נביא עוד כמשה והי' זה צורך גדול כדי שלא יטעו ח"ו עם ה' אם ברבות הימים יקום איש אחד ויאמר שדיבר עמו השי"ת לשנות איזה דבר בתוה"ק. והנה כל זמן נתינת התורה הי' במדבר שהי' כל ישראל במקום אחד וכשהקב"ה דיבר עם משה הי' זה לעיני כל ישראל שעד שלא הוקם המשכן הי' כביכול יורד בעמוד ענן ועומד בפתח אוהל של משה ומדבר עמו והי' ששים רבוא מישראל הם ונשיהם ובניהם וטפם עדים בדבר ועמדו איש פתח אהלו מסתכלים עין בעין בשכינה העומדת בפתח משה וכאשר הוקם המשכן כבר הוקבע מקום לשכינה לדבר אל משה מאוהל מועד ולעולם כל ישראל עדים בדבר והי' מיחלים דבר ה' ומיד הי' משה מגיד להם הנדבר לו ולפעמים אמר להם עמדו ואשמעה וכל זה הי' לעיני כל ישראל אבל אם הי' מרע"ה נכנס והי' דר בבית אחד באחד מערי ישראל למחרת הי' אומרים אנשי שכונתו אתמול מסר לנו הלכה פלונית ומ"ע פלונית ואנשי המקום הי' אומרים ביום פלוני אמר לנו דבר פלוני בשם ה' וכל ישראל אשר בשאר המדינות לא ידעו להכחיש ולא להודות סוף דבר זה הי' גורם ח"ו ביטול התורה ברבות הימים ולכך לא הי' אפשר לקבל תפלת מרע"ה ומיד שנחתמה התוה"ק הגיע עתו להסתלק מן העולם עכ"ד. ומעתה מובן כוונת הפסוק שאמר הקב"ה למרע"ה עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה צפנה ותמנה ומזרחה ותראה האיך תהי' הארץ רחבת ידים וישראל דרים בה בארבע כנפות הארץ מפורדים בעיירות וכפרים ואז "וראה בעיניך" פירוש אז תראה בעצמך כי אי אפשר בעולם שתעבור את הירדן הזה כי אז ח"ו יגרום זה ביטול התורה ועכ"ח צריך אתה להסתלק מיד שנחתמה התוה"ק ויתישב למה ניתנה התורה במדבר כי רק שם שלא הי' מפוזרים בכפרים ועיירות והי' כל ישראל במעמד אחד וכולם עדים על כל דבר שנדבר למשה מה' מיד שמעו זאת כי ראו בעיניהם כי ה' צוה לו כעת איזה מצוה ולא הי' אפשר לזייף איזה תורה משא"כ בא"י שהי' כל אחד פונה לכרמו וזיתו וכל ישראל מפורדין לא הי' אפשר להנתן התורה כי אז הי' ח"ו מוסיפין וגורעין בה ולא הי' יודעין האמת וק"ל: כו) בפסוק ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם התעוררו חכז"ל בשמות רבה פ"ל דוי"ו מוסיף על ענין ראשון ואמרו במדרש דזה קאי על מה דכתיב לעיל שם שם לו חק ומשפט ופירש כאן איזה הן המשפטים והוא תמוהא דהא ודאי כבר שם במרה פירש בפרוטרוט דיני המשפטים דאין לומר דשם צוה אותם רק דרך כלל לעשות משפט דהא ע"ז לא הוצרך לצוות אותם דהא גם ב"נ מצווה על הדינין ועכ"ח צריכין לומר דב"נ מצווה רק לעשות דין כפי שיחקק חוקים עפ"י שכלו אבל לא נצטווה האיך ומה יעשה המשפט וא"כ כשצוה הקב"ה במרה על המשפט עכ"ח צוה אותם על פרטי הדינים וא"כ קשה מה הוסיף כאן באמרו ואלה המשפטים. ב' תיבת לפניהם כמיותרין ודרשו חכז"ל גטין פ"ח לפניהם ולא לפני עכו"ם. ג' בפסוק שם שם "לו" חק ומשפט יש להתעורר דתיבת לו כמיותר. ד' איתא ברבה ע"ז הפסוק תהלים פ"א כי חק לישראל משפט לאלקי יעקב וצריך ביאור מאי חידש המדרש. ה' איתא ברבה עה"פ ואלה המשפטים הה"ד תהלים קמ"ח מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל. ו' בפסוק עצמו יל"ד דלמה אצל ישראל אמר "משפטיו" ואצל אוה"ע אמר "משפטים". וי"ל דאיתא ברבה כאן לא כבו"ד מורה לאחרים והוא אינו עושה אבל הקב"ה אינו כן מה שהוא עושה אומר לישראל לשמור ולעשות וכן איתא בירושלמי ראש השנה פ"א ה"א שהקב"ה שומר תורתו ומתנהג ככל דיני התורה וא"כ ראינו החסד הגדול שעשה הקב"ה עם ישראל ועד כמה נתעלו על שאר האומות כי לשאר האומות צוה רק דרך כלל שיעשו משפט ולא צוה להם האיך יתנהגו במשפט ולישראל צוה האיך יתנהגו בכל דבר ועוד יותר חסד עשה עמהם שגם הוא עצמו מתנהג ממש באותן המשפטים שצוה את בני ישראל ושייך לומר שנתן להם משפטיו ממש המשפטים שהוא מתנהג בהן ומעתה י"ל כי במרה לא צוה אותן כלל האיך יתנהגו במשפטים דהנה רש"י פירש לעיל שנתן להם איזה פרשיות התורה כדי שלא יהי' פנוים מעסק התורה עד מתן תורה לפי"ז י"ל ששם צוה הקב"ה לאמר לישראל המשפטים שהקב"ה מתנהג בהן אבל לא צוה אותם שגם הם יתנהגו בהן עד בפ' משפטים צוה הקב"ה שגם ישראל יתנהגו באותן משפטים ולכך אמר לעיל שם שם "לו" חק ומשפט דהיינו לעצמו כביכול שם משפטים דהיינו המשפטים שהוא עצמו מתנהג בהן ולכך אמר בפרשת משפטים ואלה המשפטים אשר אמרתי לכם כבר שאני מתנהג בהם תשים גם "לפניהם" שגם ישראל יתנהגו בהן ומובן הכתוב שאמר "חקיו ומשפטיו' לישראל שהיינו חקיו ומשפטיו שהוא עצמו