משמרת אלעזר סט

וא"כ מיושב מה דכתיב אשר עשה שהפירוש שהבן הבקר בראו אברהם אבל לבשלו ולתקנו נתנו לנער כדכתיב בפסוק ראשון וראיתי בערוך שפירש על מעשה דסנהדרין דאיברא להו עיגלא תילתא ז"ל רך וטוב והוא ממש הלשון שנאמר בבן הבקר של אברהם אבינו ומעתה מיושב שלא הוזכר בקרא כלל ששחטו כמו שהוזכר ביוסף דבאמת זה הבן בקר לא הוצרך לשחיטה כמו שהבאתי לעיל בשם השל"ה וכן מיושב האיך האכילם חלב שהוא אבמה"ח דהא לפי דברי השל"ה לא שייך בזה משום איסור אבמה"ח ומיושב המסורה דהמסורה באה ליישב קושיית הפמ"ג על ויקח חמאה וחלב האיך הי' רשאי להאכילם חלב הא אסור לב"נ משום אבמה"ח לזה תירץ "בלא מחיר יין וחלב" כי זה החלב הי' מבהמה שלא נתן מעולם מחיר בעדה כי הי' בהמה שבראה אברהם ובזה ל"ש משו' אבמה"ח. ואם תשאל במה בראו אברהם אבינו לזה בא הכתוב השלישי דבש וחלב תחת לשונך דאיתא בחגיגה י"ג רב יוסף תני מעשה מרכבה וסבי דפומבדיתא תני מעשה בראשית אמרו לי' לגמרן מר מעשה מרכבה אמר להו אגמירו לי מעשה בראשית אגמרוה לבתר דאגמרי אמרו לי' אגמרינן מעשה מרכבה ח"ל תנינא דבש וחלב תחת לשונך דברים שהם מתוקים מדבש וחלב יהי' תחת לשונך לזה תירץ הכתוב השלישי שברא את הבהמה מדברים שהם דבש וחלב תחת לשונך. ומעתה אני אומר כי בבהמה כזו ל"ש גם בשר וחלב דהא מדכתבה התוה"ק לא תבשל גדי בחלב אמו ממועט בשר בהמה זו שאין לה חלב אם וכמו שדרשו כן על בשר עוף ולפי"ז שפיר עשה אברהם שהאכילם כי אין בזו משו' בשר וחלב ולמלאכים ג"כ יפה השיבו שהם לא ידעו מזה ואכלו בב"ח מה שאסרה תורה. והנה ודאי בעת שאכלו המלאכים הרגישו האיך נעשה זה הבן בקר בקדושה יתירה עד להפליא והביטו כי אברהם גדול מהם בקדושה וכמו שאמרו חכז"ל סנהדרין צ"ג גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת וז"ש עד שלא אכלו כתוב שלשה אנשים נצבים עליו שחשבו שתם במדריגה גבוה מאברהם אבל לאחר שאכלו כתיב והוא עמד עליהם אז ראו והבינו כי הם למטה ממדריגת אברהם וזו שאמר הקב"ה אין אתם מתביישים לקטרג עליו שלא יתלו לו התורה רק לכם לא זו "שירדתם" ואכלתם אללו כי בעת שאכלתם אצלו ראיתם שאתם ירדתם במדריגה נגד קדושת אברהם אבינו והאיך לא תבושו מלקטרג עליו והנה מבואר שע"י עיגלא תילתא שעשה אברהם אבינו נשבת קטרוג המלאכי וקבלנו התוה"ק לכך לזכר זה אמר רב יוסף בכל עצרת שיעשו לו עיגלא תילתא דאי לאו האי יומא דקא גרים פירוש שהעיגלא תילתא גרם יום מתן תורתינו כמה יוסף איכא בשוקי. ומצאתי הפירוש ובן הבקר אשר עשה שאברהם בראו. בספר עמודי' שבעה עמוד הראשון אות ה' ושם כתב ג"כ דלא שייך בזה בב"ח משום שאין שם בשר ע"ז אבל לדרכינו יומתק יותר שנתמעט מחלב אמו. ומלקט אחד הביא בילקוטו מש"כ בענין זה בס' ברית אברהם ויד יוסף ומלבי"ם, וסיים שכל זה נעלם ממשמרת אלעזר אור עולם אות כ"ג ולשון מדברת גדולות דתיבת כל שאמר שכל זה נעלם, בו הראה שכל המרבה דברים מביא חטא, ואינו חכם הלומד מכל אדם ובילקוטו שם מערכת ע' אות ד' הביא שכתבו לו בדבר אחד קדמו בס' שערי צדק וכן ראוין לכתוב ולא ונעלם, וכי לא יכתוב דבר אגדה עד שקרא כל הספרים שבעולם וגם הראה שילקוטו בלי הבנה והרואה במשמרת אלעזר ימצא חדשות מה שלא הובא באחד מספרים שזכר רק דקדוק אחד בתיבות אשר עשה וגם זה הבאתי משל"ה הקדוש' והוא משיג שנאמר כן במלבי"ם: כד) בדברינו יתפרש לנו משנה י"ד בפ"ג מפרקי אבות חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם והוא תמוהא דלמה חלקם לשתי מחלקות ולמה בראשונה אמר רק חביבין ואח"כ אמר חיבה יתירה הלא היא היא הכלי חמדה התוה"ק ולדברינו יתפרש שפיר דהנה ראינו שיש חלק נסתר בתוה"ק שהזוכים אלי' בכחם לברא ברואים כמו שברא הקב"ה בששת ימי בראשית ואין זה חידוש כי כבר אמרו חכז"ל בב"ר הביט בתורתו וברא עולמו כן גם הצדיקים יש בכחם לברא כל הברואיה בכח השגת תורתם וכן מצינו בתנאים הקדושים שנבראו להם משמשים וכן בדורות האחרונים הי' גדולים שבראו להם משמשים ומעתה זו שאמרה המשנה חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה אבל עוד חיבה יתירה נודעת להם שגילה להם סתרי תורה שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם ובזה מסר גם להם הכח הזה לברא ברואים כצרכם וזו ודאי חיבה יתירה וברוך נותן התורה: כה) רבים התפלאו למה ניתנה התוה"ק במדבר ולא ניתנה בא"י וי"ל בשנקדים לפרש הפסוק בפ' ואתחנן עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה ויל"ד דתיבת וראה בעיניך כמיותר וי"ל בספר אם לבינה דרוש שבעה עשר הקשה