משמרת אלעזר סח

דר"א הלא משם אינו מוכיח רק שמחוייב למסור נפש א"כ הו"ל להביא רק קרא דואהבת את ה' בכל נפשך ולי קשה עוד וכי המקשן לא ידע מפסוק דבכל נפשך. וי"ל דהנה נראה לפי מאי דס"ל לר' ישמעאל ע"ז נ"ד דבצינעא יעבור ואל יהרג גם בע"ז א"כ הא רפואה הוא בצינעא והי' באמת מותר ועיין בע"ז נ"ד ובתוס' שם בשם הר"ש מקוצי דגם לדידן הא דס"ל דמחוייב למסור נפש גם בצינעא אתיא רק מקרא דבכל נפשך כי שאר הכתובים הם כולם בפרהסיא ולפי"ז י"ל דמקרא דבכל נפשך אין ראי' שיהי' אסור להתרפאות מעצי אשירה דדלמא התם מיירי בפרהסי' אבל בצינעא אינו מחויב למסור נפש וע"ז הביא ראי' גדולה מהא דר"א שהקשה אם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך ומאי קשיא לי' נימא דבכל מאדך מחוייב ליתן גם בצינעא וכמו שבאמת הדין שמחוייב אדם ליתן כל ממונו כדי שלא יעבור על ל"ת שבתורה וקרא דבכל נפשך אתיא בפרהסי' א"ו מדהקשה ר"א זו הקושיא מוכח דס"ל דבכל נפשך הוא גם בצינעא ושפיר מייתי ראיה לר' יוחנן דאסור להתרפאות מעצי אשירה: כב) בשבת פ"ח ב' אמרו כשבא משה לקבל את התורה אמרו מלה"ש מה לילוד אשה בינינו והשיב להם הקב"ה לקבל את התורה בא, וי"ל דכתיב איוב ט"ו הן בקדושיו לא יאמין וכבר הי' לעולמים שהי' אדם צדיק כל ימיו ולבסוף שניו נעשה צדוקי, כי מאחר שברא הקב"ה את האדם באופן שיהי' הבחירה בידו לכך אי אפשר להיות בטוח וכמו שאמרו חכז"ל אבות פ"ג אל תאמין בעצמך עד יום מותך והנה ודאי יש גדר קדושה שאם אדם הי' משיגה לא הי' אפשר בעולם עוד שירע מעשיו אבל זה הגדר קדושה אין אדם יכול להשיגה בעוה"ז והוא מעין קדושת המלאכי' כי אז יתבטל הבחירה ונאבד תכלית בריאתו. אמנם האיש המקבל התורה עבור ישראל הי' נראה שהוא מוכרח להשיג גדר קדושה זו כי אם הי' עוד אפשרית שירע מעשיו א"כ יתבטל ח"ו אמונת כל התורה אם המקבלה מיד הקב"ה אינו שומר מצותיו ולזה הי' מן הצורך שישיג משה גדר קדושה שאין שום אדם יוכל להשיגה שלא יהי' אפשר לו לעשות עבירה. והנה לפי"ז מעת קבלת התורה נתבטלה הבחירה ממרע"ה והי' ממש כמלאכי השרת וזו ששאלו מלה"ש מה לילוד אשה בינינו הלא אתה בראת בני אדם בעלי בחירה ומה לו לאדם להתנהג באופן שיבטל ממנו הבחירה להשיג גדר קדושה שאי אפשר לו עוד להרע מעשיו וזו שאמרו בינינו ממש כמונו וע"ז השיב להם הקב"ה לקבל את התורה בא ולזה הייתי מוכרח ליתן לו גדר קדושה זו כי בלא"ה יתבטל ח"ו אמונת התורה: כג) במדרש כשאמרו מלה"ש תנה הודך על השמים מה לילוד אשה בינינו מה עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של משה דומה לשל אברהם ואמר להם אי אתם מתביישים לא זה שירדתם ואכלתם אצלו ויל"ד דתיבת ירדתם כמיותר דלא הול"ל רק לא זה שאכלתם אצלו. ב"ר פמ"ח בפרשת וירא עד שלא אכלו המלאכים אצלו כתיב נצבים עליו ולאחר שאכלו מה כתיב והוא עומד עליהם בגמרא פסחים ס"ח איתא רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עיגלא תילתא, אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקי. ויל"ד דשתי תיבות דקא גרים כמיותרים. ועוד דלא פירש כלל מה גרים. וגם צריכין להבין למה עיגלא תילתא דוקא. וי"ל בשנקדים לבאר פסוקי ר"פ וירא ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו, ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו. ויל"ד דתיבות אשר עשה כמיותרין הן. ב' הלא בפסוק שלפני זה נאמר וימהר לעשות אתו ואיך אמר כאן אשר עשה. ג' יש להפליא מדוע אין רמז בכתוב כלל ששחטו כמו שנרמז ביוסף וטבח טבח והכן. ד' איתא במדרש כשקטרגו המלאכי' על נתינת תורה לישראל אמר להם הקב"ה האיך תרצו לקבל התורה הלא אתם אכלתם בשר וחלב אצל אברהם מה שהתורה אסרה באכילה. ויש להפליא א"כ גם על אברהם יקשה האיך נתן להם בשר בחלב. ה' הקשה הגאון פמ"ג בספרו תיבת גמא האיך האכיל אברהם אבינו חלב למלאכי' הלא לולי דגלתה התורה הי' חלב אסור משום אבמה"ח וא"כ מאחר שאבמה"ח אסור לב"נ האיך האכילם חלב שהוא אסור להם. וי מסורה ג"פ וחלב ויקח חמאה "וחלב", בלא מחיר יין "וחלב" ישעי' נ"ה, דבש "וחלב" תחת לשונך שיה"ש ד': וי"ל דאיתא בסנהדרין ס"ה רב חנינא ור' אושעיא הוי יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ואיברא להו עיגלא תילתא ואכלו לי' עכ"ד וכתב בשל"ה הקדוש פרשת וישב שמצא בקובץ ישן תירוץ על אחי יוסף שאכלו אבר מן החי כי אברהם אבינו עשה "ספר היצירה" ומסרו ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב לבניו וא"כ מאחר שסיפר בגמרא שע"י עסקם בספר יצירה נברא להם עיגלא תילתא א"כ מכש"כ השבטי' הקדושי' שהי' יכולין לברא עיגלא תילתא ויוסף שלא ידע זה סבר שהם אכלו אבמה"ח עכת"ד. ומעתה אני אומר אם אלו יכלו לברא עיגלא תילתא כש"כ אברהם אבינו שהוא עשה ספר יצירה