משמרת אלעזר סו

לארץ הקדושה וא"כ לפי השמוע' כבר הי' מספר ימי חיי מרע"ה ספורים לכך מיהר יתרו לבא לבקרו עם בניו ואשתו וזו שאמר וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים למשה דהיינו ששמע ממלחמת עמלק שהקב"ה גזר עליו שימות במדבר וזה אומרו ויבא אל "משה אל המדבר" לפי שמועתו נעשה המדבר דירת קבע למרע"ה כי לא יצא ממנה זה היתה סיבת ביאתו אליו וכדי שלא יקשה האיך נתן יתרו אוזן לשמועה זו הלא מבואר בדברי חכז"ל נדרים ס"ה ב' ושמות רבה פ"ד עה"פ וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים שמרע"ה נשבע ליתרו שלא יצא ממדין כי אם ברשותו ע"כ הוצרך ליטול רשות ממנו וא"כ ידע יתרו שהקב"ה שלחו להוציא אח בני ישראל ממצרים וא"כ הלא מחוייב הוא גם להכניסם כי המתחיל במצוה אומרי' לו גמור. לזה אמר הפסוק אשר הוא חנה שם הר האלקים דהיינו שנתנה תורה עליו לכך האמין להשמועה כי אפשר שתכלית יציאת מצרים הי' בשביל מתן תורה וכבר נגמרה המצוה ולפי"ז מובן שהקב"ה רמז למשה אם הי' איזה חשש עליך שלא היית שלוחי כי איך אפשר שאני שלחתיך הלא אז היית גם המכניס כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור לזה אמר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בזה יתישב מה שיקשה על שליחותך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה וידעו ששליחותך אמת ורק תכלית יצי"מ הי' מתן תורה וזה כבר נגמר: יח) באופן אחר פרשתי בהקדם לבאר מה דאיתא בשה"ש רבה שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים שהאומות מבקשי' את ישראל שיתדבקו בהן והן משיבין אם תוכלו להעמיד לנו מחנה ישראל ארבע דגלים מול מחנה כמו שהי' במעמד הר סיני מחנה ישראל מול מחנה מלאכי' אז נשמע לכם. ונראה דידוע שאוה"ע אומרים אמת שהקב"ה דיבר עם מרע"ה וצוה לו כל התורה אבל אח"כ לאחר אלפים שנת דיבר עם איש אחר וצוה לו לשנות איזה דברים מהתורה. וספרו שראו אותות ומופתי' ורצו להסית את ישראל לעזוב דתם ולהתדבק עמהם אמנם כבר ביאר הרמב"ם בהל' יסודי התורה ובמורה נבוכים שאמונתינו בנבואת משה לא היתה מחמת אות ומופת רק כל ישראל ראו עין בעין ושמעו שדיבר ה' עם משה לעיניה' והי' ששים רבוא עדים בדבר כי דיבר ה' עם משה והי' לזה תכלית גדול כמו שאמר השי"ת למשה בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם כי רצה הקב"ה לחזק האמונה בלב ישראל שלא יהי' אפשר להטעותם עד עולם כי אם הי' נבואת משה נאמנת להם מצד עשיית אותות ומופתי' יכול גם אחר לעשות אתות ומופתי' ויאמר שגם עמו דבר ה'. אבל עתה אפי' יעמדו אלף נביאי' וירצו לשנות אות אחת מתוה"ק לא ישמעו ישראל אליהם כי יאמרו אליהם אפי' אם תעשו כל האותות והמופתים שבעולם לא נאמין להם עד שנראה ונשמע שידבר ה' עמכם כאשר דבר ה' עם משה במעמד כולנו וזה יסוד גדול לכלל האמונה ולקיום התורה להשמר מפח יוקשים וכן ראינו שאפי' נביאי האמת לא הי' רשאים לחדש דבר שלא נאמר בתורת משה וכמו דאיתא תענית י"ז ב' מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה כי רצה השי"ת לקבוע בלבינו שכל מה שעלה ברצונו הטוב לצוות לישראל גילה למרע"ה ולא הניח עוד בשמי' דבר אחד מכל התורה וכמו שמבואר ברז"ל תמורה ט"ז כשביקש יהושע שילמדו הקב"ה שלש אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה השיבו הקב"ה משה עבדי מת וע"י איש אחר לא יתן עוד תורה עד שהחזירן עתניאל בן קנז בפלפולו ומעתה אי אפשר בשום אופן שבעולם להטעות את ישראל כי היינו כולם במעמד הר סיני עדים שתורת משה אמת ואין עוד תורה אחרי' וזו שמשיבי' ישראל להאומות אם תרצו שנתחבר עליכם להאמין כי גם עמכם דיבר ה' דעו כי על מופתי' אין אנו מאמינים רק תעמידו לנו מחנה מול מחנה כמו שהי' בשעת מ"ת ואם לעינינו ולאזנינו ידבר ה' עמכם אז נתחבר עמכם וזה שאמר הקב"ה למרע"ה דע שכל האותות והמופתים אשר צויתי לך לעשות הוא רק לפני פרעה ועבדיו אבל ישראל לא יאמינו בך בשביל אותות ומופתים רק זה יהי' להם האות שהם בעצמם ישמעו במעמד הר סיני שאני מדבר עמך וזו שהקדים לו וזה לך האות האמתי כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרי' תעבדון את האלקי' על ההר הזה אז יהי' האות בעבור ישראל אבל כל אלה האותות שאני מצוך לעשות הוא רק לפני פרעה אבל ישראל לא יאמינו מכח אותות ומופתים בך רק שהם יהי' עדים בדבר יט) בפסוק ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי וגו' והייתם לי סגלה מכל העמים וצריך ביאור מה הכוונה באמרו ואשא אתכם על כנפי נשרים. ב' מה רבותא שיהי' ישראל סגלה מכל העמים מאחר שכל העמים אינן שומרים חקי התורה רק ישראל. ג' מה תהי' סגלה זו.