משמרת אלעזר סד

לנו את התורה כבר היינו מחוייבין לתת שבח והודאה לבורא ב"ה על שקרבנו לפני הר סיני כי זכינו להיות כולנו באגודה אחת בלב אחד באהבה זה לזה: יד) שבת פ"ח ב' אמרו כשבא משה לקבל את התורה אמרו מלה"ש מה לילוד אשה בינינו תורה שהיא חמדה גנוזה תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם ואתה נותנה לבני אדם תנה הודך על השמים א"ל משה מה כתוב בה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים כלום למצרים ירדתם. וצריך ביאור לענין מאי הזכירו שהיתה התורה קודם שנברא העולם וגם תשובת משה צ"ב וכי שאר מצות נוהגין בהן וי"ל דידוע מה שהאריך הרמב"ם במורה וכן שאר חוקרים הצדיקים שהי' בישראל להכות על קדקוד פלוסופי אוה"ע שאמרו שאין העולם מחודש ברצון רק קדמון והי' מעולם, והעולם אצל הבורא ב"ה כצל אל הנר אמנם לבני ישראל הקדושים לא נשאר ספק זה כי מאחר שהיינו במצרים וראינו בעינינו הירוס הטבע באותות ומופתים נפלאים וקרע לנו את הים הרי ראינו בחוש שהקב"ה ברא העולם ברצון והוא מחודש כי אם הי' העולם קדמון האיך אפשר להרס הטבע בעבור ישראל הלא העולם והטבע מוכרחות אלא ודאי שראינו בחוש במצרים ע"י הרוס הטבע שהעולם וטבעה נבראה מרצון הבורא ב"ה וידוע שתוה"ק נצחי' לא נשתנית ולא תשתנה בכל הדורות ובדורינו בעוה"ר קמו תרבות אנשים החוטאים בנפשותם ורצו לגרוע כמה ענינים באמרם כי צריכים לתקן את התורה לפי רוח העת וכדומה תפח רוחם ונפשם כי התורה הקדושה נתנה מאת הבורא ב"ה עד סוף כל הדורות עוד כל ימי עולם ואפשר לקיימה תמיד ורק הרשעים הרוצים לילך אחר תאות נפשם הרעה ובושים שיהי' הם בכלל פושעי ישראל ע"כ רוצים להסית ולהדיח גם אחרים: והנה בדורות הראשונים בעת הי' ישראל במצרים הי' מתפשט דיעה זו שהעולם קדמון וזו הי' חשש המלאכי' שבקשו בלי להנתן התורה לבו"ד משום כי האנשים חושבים שהעולם קדמון וא"כ מאחר שהעולם קדמון עכ"ח גם התורה נתונה תחת הזמן וכיון שנתונה תחת הזמן תפול ג"כ למקרי הזמן כמו שאר דברים בעולם שכל שנברא לאחר שנברא העולם משתנה לפי העת וזמן וירצו לשנות גם התוה"ק כפי רצונם ובאמת מאחר שהעולם מחודש והתוה"ק נתנה עוד תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וא"כ כיון שנבראת עוד קודם שהי' זמן האיך אפשר להעלות על הדעת שתהא התורה תלוי בזמן שישתנה בזמן בין הזמנים ועכ"ח שהוא נצחי' והאיך אתה נותנה לבני אדם שהרבה מהם מאמיני הקדמות ולפי דעתם הסרוחה נבראת התורה בתוך הזמן ותוכל להשתנות וזו שאמרו המלאכיה חמדה גנוזה שהיתה תחקע"ד דורות קודם שנברא העולם וא"כ הוא נצחי' והאיך אתה נותנה לבני אדם פן ח"ו ישנו אותה בזמן מן הזמנים בחשבם כי גם התורה נתונה תחת הזמן וע"ז השיב להם מרע"ה תשובה נצחית מה כתוב בה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וקשה קושית הזוהר למה לא כתוב אשר בראתיך והתירוץ לזה כי בזה הי' אפשר לטעות אבל ע"י יציאת מצרים נתברר בחוש שהקב"ה ברא העולם ברצון ולכך הרס העולם כפי רצונו כלום למצרים ירדתם שאנו בני ישראל היינו במצרים וראינו עין בעין כי הבורא ב"ה ברא העולם מחודש ברצון וא"כ ממילא נדע שהתוה"ק אינה נתונה תחת הזמן ולא נשנה ח"ו אותה לעולם ועד כי היא נצחית: טו) בפ' ויחי בפסוק ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד והנה הפסוק מוקשה לפי פשוטו כי ויהי למס עובד משמע שהוא יהי' למס עובד אצל אחרי' ועיי' באונקלוס שתרגם ויכבש מחוזי עממיא וישיצו ית דריהון ודאשתרין בהון יהון לי' פלחין ומסגי מסין והרואה יראה שתרגם הפך המובן הפשוט. ורש"י פירש לפי שהי' יששכר עמוד התורה כדכתיב דברי הימים א' י"ז ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה בישראל ע"כ. פירש ויהי למס עבד לכל שאר ישראל לפסוק הוראות של תורה וזה פירוש נכון אלא דלפי"ז מיותר דהא כבר ברישא דקרא פרש"י ויט שכמו לסבל עול תורה וא"כ תרתי ל"ל. וי"ל בשנקדים מה שפירש הפנים יפות בפ' וירא על דרשתם ז"ל חגיגה ט"ו עה"פ מלאכי ב' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם הרב דומה למלאך ה' צבאות אז יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו כי הרב הלומד עם תלמידי' אין להרב לחשוב שיעשה הוא למדן יותר וכהנה רק העיקר צריך להיות בעיניו שילמוד עם תלמידיו ויורה להם דרכי התורה וכן צריך ללמוד דוקא אלו ענינים שהם תכלית לפי מדרגת התלמידי' הגם שהוא לעצמו הי' צריך ללמוד דבר אחר וידוע שמלאך הוא עומד תמיד במדריגה אחת כמו שנברא וז"ש אם הרב דומה למלאך שאינו חושב לעלות תמיד יותר רק מוותר על תכלית עצמו כדי שיהי' תכלית לתלמידי' אז יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו. והנה איתא בספה"ק שמה שאדם מוסר גופו על קידוש השם זה עדיין אינו המדרגה היותר גדולה רק אם