משמרת אלעזר סב

למה בחפץ נפשם רצו לקבל תורה שבכתב ואעפי"כ מאנו לקבל תורה שבע"פ ולפי"ז מובן שלא הי' אונס כלל בכפיית ההר כי מי שיודע ומבין עניני תוה"ק יעיד שאי אפשר לקיים מצות התורה בשלימות בלי לימוד תורה שבע"פ. ומעתה לא הי' אונס כלל כי מאחר שישראל מרצונם הטוב קבלו על עצמם תורה שבכתב והקב"ה ידע שאין במציאות בעולם לקיים מצות תורה שבכתב בלי לימוד תורה שבע"פ ולכך הי' ההכרח רק שיקיימו מה "שקבלו על עצמם" כי אם לא יקבלו תורה שבע"פ לא יהי' אפשר להם לקיים מצות תורה שבכתב ורק ישראל לא ידעו זה לכך הוצרך לכפותם אבל לא היתה הכפי' על ענין חדש רק שיקיימו מה שקבלו עליהם. ולפי"ז מובן כי אין חפץ לד' במצות שעושים מאונס ולכך לא כפה הקב"ה את ההר כגיגית על האומות שיקבלו התורה אבל ישראל שקבלו מרצונם הטוב תורה שבכתב כפה אותם לקבלת תורה שבע"פ כי זה כבר נכלל בקבלתם תורה שבכתב ואין זה אונס רק טעות הי' לישראל שחשבו שיהי' אפשר להם לקיים מצות התורה בלי לימוד תורה שבע"פ. אמנם יצא לנו מדברינו מליצה גדולה על ישראל בעת גלותם אם אין מקיימין המצות כראוי דהא מדכפה הקב"ה את ישראל על תורה שבע"פ ולא כפה לאוה"ע מוכח מזה שאי אפשר לקיי' מצות התורה בשלימות בלי לימוד תורה שבע"פ ומאחר שאנו בגולה טרודין על המחי' והפרנסה ואין לנו לב וזמן לעסוק בתורה שבע"פ ועי"ז ממילא מתרשלים גם בעשיית המצוה שזה תלוי' בזה וכמאמרם ז"ל חגיגה ה' ב' וכתיב איכה א' הי' שרי' בגוים אין תורה וזו שאמר ר' אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא לישראל יושבי חשך וצלמות בגלות המר והנמהר אם אין מקיימין המצות כראוי' הוא משום שאי אפשר להם לעסוק בתורה שהם שיכורים ולא מיין ושמעתתא בעי צלותא מגילה כ"ח ב' ונתיישב שבאמת עבורינו אמר המודעה כי זה מליצה גדולה על ישראל בזמן הגלות ונתיישב קושית המשנה למלך כי אין הכוונה שהן פטורין ממצות התורה רק שאין בכחם לקיימם כראוי'. ונתישב קושית הרשב"א דאדרבא כל זמן היותם יושבים על אדמתה איש תחת גפנו ותחת תאנתו לא הי' להם מודעה כלל ולכך נתחייבו ונענשו. ומה שאמר רבא הדר קבלוהו בימי אחשורש אין הכוונה על מה שאמר ר' אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה רק על מה שאמר לעיל שהוצרך הקב"ה לכפות את ישראל על קבלת תורה שבע"פ כי לא הבינו אז שרק ע"י תורה שבע"פ אפשר לקיי' המצות אבל בימי אחשורש קבלוהו מרצון והבינו כי רק ע"י תורה שבע"פ יש קיום והעמדה למצות התורה וע"כ כפו ראשן וקבלו מה שתקן להם מרדכי ראש חכמי הדור מקבלי תורה שבע"פ מצות פורים ודייקו זה דהו"ל למיכתב קודם קבלו ואח"כ "קיימו" שהוא לשון גמר וחותם קיום הדבר. לזה אמרו שמקודם קימו מה שקבלו כבר בעת מתן תורה באונס עכשיו חזרו והודו שאי אפשר לתורה שבכתב בלי תורה שבע"פ ולכך קבלו עליהם מצות מגילה ממה שדרש מרדכי מקרא דכתיב זאת זכרון בספר כמבואר במגילה ו': י) בפרשת וישב ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו דקדקו המפרשים על כפילות ולא זכר וישכחהו וי"ל רמז מוסר השכל דהנה מרן מהר"ם שיק זי"ע פירש דשר המשקים רומז על הת"ח העוסק בתורה כי התורה נמשלה למשקים למים ליין ולחלב. וכתב בספר הקדוש ראשית חכמה מי שהוא פוגם במדת יסוד הוא שוכח תלמודו ועיין מה שכתבתי בזה בחלק תשועה בישראל באות כ"ב על הפסוק כי בן זקונים הוא לו. וידוע שיוסף מדתו "יסוד" ולפי"ז רמז הכתוב ולא זכר שר המשקים את יוסף אם הת"ח אינו זוכר תמיד מדת יוסף שהוא יסוד וישכחהו עונשו שהוא שוכח מה שלמד: יא) במסורה ג"פ ונשמע, נעשה ונשמע משפטים, ונשמע קולו בבאו אל הקדש תצוה, ונשמע פתגם המלך כי רבה היא אסתר א', וי"ל בשנקדים לבאר מה שאמרו חכז"ל במס' שבת פ"ח בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב"ה מי גילה רז זה לבני לשון שמה"ש משתמשין בו שנאמר תהלים ק"ג ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עשי דברו לשמוע בקול דברו בתחלה עשי דברו והדר לשמוע בקול דברו וי"ל בשנתבונן במה שסופר לנו משמחה העצומה וחשקות הנפלאה שיש למלאכים בעת עבודתם להבורא ב"ה כמו שאנו אומרים להקדיש ליוצרם בנחת רוח מאין להם זה הכח וזה הזריזות אמנם במעט העיון יוסר הספק כי הלא למשל אם מלך בו"ד יבא בעצמו לאיש אחד ויבקש ממנו שיעשה לו איזה דבר הלא ירוץ וידלג כאיל לעשות הדבר ועל אחת כמה וכמה אלף פעמים הבדלות המלאכים ששומעים מפי עליון מלך מ"ה הקב"ה הציווי האיך לא יעשו בשמחה עצומה ובכח נפלא כיון שזוכים לשמוע הפקודה מפי עליון ית' שמו ונראה שזו כוונת הכתוב דלכאור' יקשה דהול"ל תחלה לשמוע בקול דברו ואח"כ עושי דברו כי צריכים לשמוע בתחלה מה שיצוה להם הקב"ה ואח"כ עושים דברו אמנם הכתוב הורה לנו ברכו ה' מלאכיו "גבורי כח" עשי דברו שאם עושים דברו של הקב"ה הם