משמרת אלעזר סא

הטעם יש רשות גם לנביא לשנות לצורך שעה איזה אצוה ממצות התורה ואליו תשמעון: ח) בפסוק זה היטיבו כל אשר דברו מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אתי כל הימים יש לדקדק דתיבת לבבם כמיותר דהול"ל רק מי יתן ויראו את כל הימים. וגם גוף הענין למה היטיבו את אשר דברו וגם מה שייכות לזה מי יתן והי' לבבם וגו'. וי"ל דבספר חות יאיר נתן טעם למה שאמרו חכז"ל קדושין מ' בכל עבירות שבתורה אין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה ובע"ז הוא מעניש גם על המחשבה דכתיב יחזקאל י"ד למען תפוש את בני ישראל בלבם לפי שאיסור ע"ז שמענו מפי הגבורה אנכי ולא יהי' לך לכך הוא חמור ונענשין גם על המחשבה משא"כ שאר המצות ששמענו ע"י שליח הוא קל בזה שאין מענישין טל המחשבה. ויובן מה שאמרו ישראל דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות שהקשינו הלא הם בעצמם אמרו היום ראינו כי ידבר האלקים את האדם וחי אבל לפי"ז יובן כי לפי דברי חות יאיר אם היינו שומעים כל התורה מפי ה' היינו נענשים על כל המצוה גם על מחשבה רעה ואם יהי' כן מי יעמוד זכאי בדין מי יוכל להנצל ממחשבה רעה בכל עת וע"ז אמרו ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות כי אנו חוששין שח"ו לא יהי' אפשר ליצא זכאי בדין אם יהי' מענישין על המחשבה בכל העבירות. וזה שאמר הקב"ה היטיבו כל אשר דברו שרצו לשמוע ע"י שליח כי מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אתי כל הימים כי אם גם יזהרו מלעבור בפועל איזה עבירה אבל מי יוכל בו"ד לעמוד בזה שלא יחטא לעולם גם בהרהור הלב לכך אמר והי' לבבם זה להם ליראה אתי: ט) בפסוק ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה, ואח"ז כתיב ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. וצריך ביאור למה אמרו בתחלה רק נעשה ואח"כ הוסיפו גם נשמע. ב' קושית התוס' במס' שבת דף פ"ח על מה שדרשו חכז"ל ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה הקב"ה ההר עליהם כגיגית ואמר אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"ר אחי מכאן מודעה רבה לאורייתא. אמר רבא אעפי"כ הדר קבלוה בימי אחשורש דכתיב קימו וקבלו היהודים קימו מה שקבלו כבר. דלאיזה תכלית הוצרך לכפותם מאחר שאמרו מעצמם כל אשר דבר ה' נעשה ותרצו בשם מדרש תנחומא דהכפי' הי' על תורה שבע"פ וצ"ב למה קבלו מרצון תורה שבכתב ועל תורה שבע"פ הוצרכו לכפי'. ג' קשה דאם באמת הוצרכו לכפי' א"כ מאי תועלת בהכפי' הא אונס רחמנא פטרי' וכמו שבאמת א"ר אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורי'. ד' קשה דלאיזה תכלית אמר ר' אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא הלא לנו אין נ"מ בזה כי כבר קבלוהו בימי אחשורש כדאמר רבא ומאי דהוי הוי. קושית הרשב"א דאם מודעה רבה לאורייתא רק שאח"כ קבלוהו בימי אחשורש א"כ למה נענשו ישראל בחורבן בית ראשון הלא הי' מודעה רבה לאורייתא ותירץ דכל זמן שהי' בא"י אין להם מודעה דעל תנאי זה ניתן להם הארץ שישמרו התוה"ק כדכתיב תהלים ק"ה ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו ועדיין קשה דא"כ הי' להם רק להענש בהגלות מארץ הקדושה אבל בזה אין מתורץ עדיין למה באו עליהם עונשים חמורים עד שדמם נשפך כמים. ו' קושית משנה למלך פ"י מהל' מכירה ה"א דאמאי א"ר אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא הלא קייל"ן דאגב אונסא דמיתה גמר ומקנה. ז' קשה מה שאמרו חכז"ל במס' ע"ז ג' שלעת"ל ישאלו אוה"ע למה לא כפית עלינו את ההר כגיגית כמו שכפית על ישראל. ח' קשה מה זה שאמר רבא הדר קבלוהו בימי אחשורש הלא אז לא קבלו עליהם לקיים רק מצות פורים ולא מצות התורה וי"ל בשנתבונן כי משונה דת ישראל מכל שאר דתות כי מצוה יש גם לדתי אוה"ע אבל מצות לימוד התורה זה הוא רק בדת ישראל ולאחר החקירה נראה כי יפה אמרו חכז"ל פאה פ"א מ"א ת"ת כנגד כולם כי מצוה זו יקשה על האדם יותר מכל המצות כי בכל המצות יש להם זמן ומקום וענין שחייב לקיימם אבל לאחר שעברה המצוה הוא בן חורין לעשות כרצונו וכאות נפשו אבל אנו שמחוייבין בלימוד התורה ולהשתדל בכל עוז להבין טעמי המצות א"כ איש הישראלי כעבד נרצע כל ימי חייו שמיד שהוא פנוי מעסק המצות ומצרכי גופים ההכרחים הוא מחוייב לעמול וליגע לעסוק בתורה שבע"פ כדי להבין מצות התורה וע"י מצות לימוד התורה אין לו רגע פנוי' שלא יהי' חוב עליו מצות הבורא ב"ה וזה עול קשה יותר מכל המצות ולכך בעת בא משה אל ישראל וישם לפניהם מצות הבורא ב"ה אמרו מיד בנפש חפיצה שמקבלים כל המצות ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה אבל לא רצו לאמר "נשמע" דהיינו שיטרחו להבין התוה"ק ויהי' עסוקים תמיד בלימודה זה לא רצו לקבל עד שהוצרך הקב"ה לכפותם. ולפי"ז מובן