משמרת אלעזר ס

שמו הקדוש והנורא הם מעט במספר מכל שאר אותיות א"ב. וכן כשתכפול השם שהוא בגמטרי' כ"ו שהוא במספר קטן שמונה לשתים ויהי' מספרו נ"ב יהי' מספר קטן שלו שבע וכן כל שתכפיל יותר עוד יותר תוקטן מספר קטן שלו ופירשו בזה במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. וכן אמרו חכז"ל תענית ז' למה נמשלה ד"ת למים מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקו' נמוך אף התורה כן מנחת בעלי גאוה ומצוי' אצל בעלי ענוה ועפ"י המשנה שהקדמנו יובן כי מי שאינו ענו לא ילמוד מכל אדם ומי שאינו לומד מכל אדם אינו זוכה לחכמה ולפי"ז מובן הפסוק ויקחו תורה שנתנה במ' יום אם ירצו לזכות לכתרה של תורה ויקחו לי פרש"י לשמי שילמוד ממני ומשמי הקדוש מדת ענוה וביאר הכתוב לאיזה תכלית צורך ללימוד התורה למדת ענוה כי עי"ז מאת "כל איש אשר ידבנו לבו" תקחו את תרומתי מכל אדם יקבל תורה בין קטן ובין גדול מי שינדב לבו לומר ד"ת יקבל ממנו ועי"ז יזכה לחכמה כעדות חכז"ל איזהו חכם הלומד מכל אדם ו) איתא ברבה ע"ז הפסוק ויקחו לי תרומה הה"ד תורה צוה לנו משה כדר' שמלאי תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני תרי"א ע"י משה וזו תורה צוה לנו משה ושנים מפי הגבורה שמענו אנכי ולא יהי' לך י"ל דכתב בעל עקרים כי על כל התורה אפשר לעבור לפי שעה ע"י נביא משא"כ אם יאמר נביא לעבוד ע"ז אפי' להוראת שעה אסור לשמוע אליו והטעם כי לפי ששמענו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה אין כח ביד שום נברא לבטל אפי' לשעה מה ששמענו מפי הקב"ה משא"כ שאר המצות ששמענו מפי מרע"ה יש כח ביד נביא להתיר להוראת שעה. ולכן על ע"ז מחוייבין למסור נפש ויהרג ואל יעבור כי דבר אלקינו יקום לעולם ואי אפשר לעבור אפי' אם יש סכנת מיתה. וכן מצאתי במגלה עמוקות פ' נשא שכתב דמה"ט יהרג ואל יעבור בע"ז משום שאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו והוסיף שזו גם טעם שכן הדין בגילוי עריות ובשפיכת דמים לפי שלא תרצח כנגד אנכי ולא תנאף כנגד לא יהי' לך כי אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי. ולכאורה צריכין להבין למה באמת הקפיד הקב"ה לבל יעבדו ע"ז אפי' באונס מיתה הא לפניו נגלו תעלומות לב שאנוסין הם ולמה ימותו בשביל אונס. וי"ל דמבואר בתנ"ך שע"ז הוא כענין זנות כדכתיב וזנה אחרי אלקי נכר וכדומה וידוע כתובות נ"א דאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה אבל אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. ומבואר בסנהדרין ל"ט שהקב"ה מתנהג ככהן כדאמר האי מינא אלקיכם כהן הוא דכתיב ויקחו "לי" תרומה וא"כ א"ש דהוצרך להזהיר לבל לעבוד ע"ז גם באונס כי אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה ויובן כוונת המדרש דמדכתיב ויקחו לי תרומה מוכח שהקב"ה מתנהג ככהן וע"ז אמר המדרש דמזה הטעם אע"ג דתור"ה שמענו מפי משה אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו כדי שנהי' מחוייבין למסור נפש גם על ע"ז באונס כי אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. ועי"כ נשארו תמיד בישראל קדושים שלא עבדו אפי' באונס וברחו וכדומה עד שנשארו בקדושתם ועיין בענין זה עוד בחלק שערי ציון אות יו"ד ואות כ"א: ז) בדברינו יתבארו לנו מקראי קודש בפ' שופטים נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך ה' אלקיך אליו תשמעון, ככל אשר שאלת מעם ה' אלקיך בחורב לאמר לא אסף לשמע את קול ה' אלקי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות דלכאור' יפלא הלא הם עצמם אמרו היום ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי. אמנם עפ"י דברינו א"ש דהנה כתב הגאון ישמח משה בפ' ואתחנן עה"פ הטיבו כל אשר דברו מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אתי כל הימים עפ"י דברי בעל העקרים שהבאתי כי הנאמר מפי מרע"ה יש רשות ביד נביא לשנות לצורך שעה משא"כ הנאמר מפי הגבורה אי אפשר לשום נברא לשנות ולכך בע"ז אין רשות לשום נביא להתיר לצורך שעה. וידוע דמה שצריכין להתיר לצורך שעה הוא מכח קלקול הדור כמו אלי' בהר הכרמל ולכך אמר הקב"ה היטיבו כל אשר דברו שבקשו לשמוע ממך כי מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אתי אז הי' אפשר להם לשמוע מפי אבל מאחר שלא יהי כן תמיד לכך היטיבו כל אשר דברו שישמעו מפיך כדי שיהי' אפשר לנביא לשנות לצורך שעה עכ"ד והנה לפי מה שהוספתי שהסברה נותנת שאם היינו שומעין כל התורה מפי הקב"ה היינו מחוייבין להרג ואל יעבור על כל המצות ואז ברוב הגליות והגזרות הי' ח"ו ישראל נתונים למשיסה ולא הי' שארית לזרע ישראל והי' נמסרים למיתה בכל יום ויום וכל זה משום שיחטאו ויצטרכו להגלות בין העמים אבל אם הי' זוכים והי' תמיד בארץ ישראל הי' אפשר להם לשמוע הכל מפי ה' וז"ש נביא אקים להם וגו' אליו תשמעון שדרשו חכז"ל כמו אלי' בהר הכרמל וע"ז יפה אמר ככל אשר שאלת מעם ה' אלקיך בחורב לא אסף לשמע את קול ה' אלקי ולא אמות פירוש שהייתם יראים כי אם תשמעו מפי ה' ודבר אלקינו יקום לעולם אם יתחדשו גזירות עליכם תהי' תמיד מסורים למיתה בכל יום כן מזה