משמרת אלעזר נט

שרק זה יעשה שיראו שכינת עוזו אבל הדיבור יתיחד למרע"ה, ואז כשראו ישראל שרצון הקב"ה דוקא שישמעו מפי חכמי הדור אז חזרו ואמרו דבר אתה עמנו "ונשמעה" כבר אנו מרוצים לשמוע בקולך ובקול חכמי הדור ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות הרי גלו בדבריהם מפורש ושום שכל כי אם הי' עומדים על דעתם למאן מלקבל מחכמי הדור הי' מעותדים למיתה והי' בסכנת מיתה כי לזה אמרו פן נמות הרי יסוד נאמן לקבלת חכז"ל הקדושים שכפה עליהם ההר כגיגית והוצרך לכפותם בסכנת מיתה על קבלת תורה שבע"פ עד שאמרו "ונשמעה" ולפי שאינו מרומז רק בדברי ישראל למשה שהי' בסכנת מיתה לזה הוסיפו חכז"ל לרמז בפסוק תחתית ההר שהי' בסכנת מיתה, ולכך חזרו ואמרו נעשה ונשמע, ובדברינו יובן מה שאמר הקב"ה הטיבו כל אשר דיברו מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אתי כל הימים. דלפי מה שבארנו לדור המדבר ששמעו דברי אלקים חיים לא הי' צורך לתורה שבע"פ והי' ראוי' להנתן להם כל התורה בכתב אבל בדורות האחרונים הי' ח"ו נתמועט כל האמונה לכך אמר הטיבו כל אשר דברו דבר אתה עמנו ונשמעה כי בוודאי לדור הזה לא הי' צורך כ"כ לזה אבל מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אתי כל הימים גם בדורות האחרונים לכך הי' צורך גדול שיקבלו עליהם תורה שבע"פ: ד) בדברינו יתבאר דברי תדב"א בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע מיד אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה. ב' לפרש בשיר השירים ד' ט' לבבתני אחתי כלה לבבתני באחת מעיניך וגו' מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וגומר. ג' מאמר חכז"ל במס' שבת דף פ"ח בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע מיד ירדו ששים רבוא מלאכי השרת ועטרו לכל אחד מישראל בשתי כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע דקשה דא"כ למה לא ירדו מלאכי השרת מיד שאמרו ישראל נעשה לעטר אותם בכתר אחד וכשיוסיפו עוד נשמע יעטרו אותם בכתר שני. ד' לבאר מה שאמרו חכז"ל גטין ס' ב' לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל שצריך להבין למה דוקא על תורה שבע פ הי' הכריתות ברית. ולפי פירושי יובן כי אם לא הי' מוסיפין ישראל לומר נשמע לא הי' שום קיום גם לנעשה כי לולא נתנה לישראל תורה שבע"פ כבר הי' גם תורה שבכתב נשכח מאתנו ולכך לא כרת הקב"ה עמהם ברית עד שקבלו תורה שבע"פ כי אז הי' בטוח על שמירת התוה"ק ולכך בעת שאמרו ישראל נעשה שהיא לפי פירושינו על תורה שבכתב לא ירדו מלאכי השרת לעטרם בכתר עד שאמרו גם נשמע שהוא תורה שבע"פ ולימוד התורה להבין אותה אז עטרו אותם גם על נעשה אבל בלא נשמע לא הי' נעשה שוה כלום. והנה מ"ת נקרא ארוסין. והקמת המשכן הי' כעין כניסה לחופה ועיין בהקדמת הפלא"ה לכתובות שבארוסין יש תנאי אבל בנשואין אין תנאי ומעתה יש להפליא האיך הכניס הקב"ה את כנסת ישראל לחופה ע"י המשכן אולי בזמן מן הזמני' לא יעמדו ישראל באמונתם ויעזבו ח"ו התורה. אמנם כיון שקבלו תורה שבע"פ כבר הי' לו בטחון שיאמינו בו לעולם וכמו שפרשנו. והנה אמרו חכז"ל במס' ע"ז כ"ט ב' מאי כי טובי' דודיך מיין טובי' דברי סופרים יותר מיינה של תורה. ומעתה יומתק שידוע שכל השיר הוא מדבר הקב"ה עם כנסת ישראל לכך אמר הקב"ה כשאמרו ישראל נעשה ולא אמרו נשמע אמר הקב"ה לה לבבתני אחתי כלה "באחת" מעיניך דהיינו שאמרת רק נעשה באחד ענק מצורניך שהוא עטרה אחת מהשתי עטרות שקבלו בעד נעשה ונשמע אמנם מה טובו דודיך מיין דהיינו שחביבי' לי דברי סופרי' יותר מיינה של תורה לכך צריכין אתם לומר גם נשמע. ובזה מבואר המדרש האיך אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה לנדבת המשכן הלא זה כעין כניסה לחופה ואין תנאי בנשואין ואולי לא יעמדו באמונתם חלילה לזה אמר בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע שקבלו תורה שבע"פ הי' בטוח שכל ימות עולם ישארו נאמנים לה' ולתורתו לכך אמר ויקחו לי תרומה ה) איתא בבעה"ט ע"ז הפסוק ויקחו לי תרומה תורה שנתנה במ' יום וצריך ביאור קישור הכתוב וגם לפרש פרש"י לי לשמי. וי"ל עפ"י המשנה באבות איזהו חכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי ופירש האלשיך הקדוש שאם ישמע אדם ד"ת אפי' מפי קטן יטה אוזן קושבת לדבריו כי אין זה בושה אפי' לגדול בישראל כי אינו שומע להקטן רק לדברי תורה היוצאי' מתוך פיו ואז יזכה לחכמה אם לא יבוש לקבל תורה מכל אדם וז"ש מכל מלמדי השכלתי לא ראיתי אם המלמד קטן ממני או לא כי עדותיך שיחה לי שנראה בעיני כאלו התורה בעצמה מדברת עמי עכ"ד הרי ראינו מהמשנה שרק זה יזכה לחכמת התורה מי שלומד מכל אדם. והנה לשמוע מפי קטן שבקטני' צריך למידת עניוות ומבואר בספה"ק שיש ללמוד מדת ענוות מהבורא ב"ה שמילואי אותיות