משמרת אלעזר נח

נתן התורה באופן שתתגדל תמיד ועי"ז ויאדיר תתחזק עד עולם וידוע שהמנורה מרמזת על תוה"ק וכן הארון מרמז על תוה"ק וכתבו המפורשים דלמה נתנו בכלי המשכן שתי רמזים על תוה"ק ותרצו כי הארון שבו הלוחות מרמז על תורה שבכתב והמנורה מרמז על תורה שבע"פ והי' קשה להמדרש החקירה שהערנו למעלה למה באמת נחלקה תוה"ק לשתי מחלקות וע"ז השיב הה"ד ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר וכפירושינו דרק באופן זה יש לתוה"ק קיום בכל הדורות ולולי זה ח"ו כבר אבדנו ברוב השנים ג) בפסוק בעבור ישמע העם בדברי עמך יש לדקדק דהו"ל למימר בדברי עמהם דהלא במקרא לא נאמר ששמעו רק עשרת הדברים ולא זולת. ב' לישב מה שנתקשו המפרשים דמקודם אמרו ישראל רק נעשה ואח"כ נעשה ונשמע. ג' לישב הכפל והשינוי וישב משה את דברי העם אל ה' ויגד משה את דברי העם אל ה'. ד' מה שדרשו חכז"ל שבת פ"ח בפסוק ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה הקב"ה עליהן ההר כגיגית ואמר אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם שהוא פלא איך חדשו חכז"ל הקדושים דבר גנאי כזה שהוצרך לכפותם מרמז ואסמכתא כי פשטות הקרא מורה שקיימו האזהרה לבלי לעלות בהר לכך התיצבו בתחתית ההר. וגם להבין למה הוצרך לכפותם מאחר שמרצון נפשם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה וכבר הקשו כן התוס' ותרצו בשם תנחומא דעל תורה שבע"פ הוצרך לכפותם וצ"ב למה מאנו לקבל תורה שבע"פ וגם איך מצאו חכז"ל הקדושים רמז במקרא שמאנו לקבל תורה שבע"פ. וי"ל אם נתבונן שנות דור ודור נראה כי רוח היא באנוש וטבע הוא בכל אדם להשתדל בכל מאמצי כחו להיות בן תורין וחפשי ואינו סובל להיות משעובד תחת יד אדם אחר וראינו כי בדורות הראשונים מלכו המלכים כפי רצונם ואות נפשם והאומות לא סבלו ועשו מרידות ומלחמות גדולות ודם נשפך כמים עד שהוכרחו המלכים להסכים שיחוקו חוקים בכל מדינה שעל פיהם יתנהגו המלך והמדינת ובו נחקקי' זכיות המלך וזכיות העם. ובדורות האחרונים כבר נמצאו מדינות שגם זה המעט לא סבלו ובחרו להם רק ראש לזמן מיוחד ובעבור זמן פקודתו יהי' כאחד האנשים וכל זה רק מסיבת מה שאמרנו כי טבע אנושי הוא להשתדל בכל עח להיות חפשי. והנה אצלינו עם בנ"י הקדושים אי אפשר זה כי כבר בארנו שלא הי' אפשר לתוה"ק להתקיים רק באופן זה שתהא כתובה בקיצור אמיץ ויהי' נמסר בע"פ המידות שהתורה נדרשת בהן ומאחר שכן צריך כל אדם הרוצה להשיגה לעמול כל ימיו יומם ולילה כדי שיזכה להבין דברי' ולהוציא תעלומותי' ומאחר שזה אי אפשר לכל אדם ואין כל אדם זוכה להשיג פניני' הוצרכה התוה"ק לצוות לבל נסור מדברי חכמי הדור ימין ושמאל כדכתיב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל אפי' אם יאמר לך על ימין שהוא שמאל: ומעתה מובן כי יותר הי' בוחרין ישראל לקבל מהקב"ה אלף מצות או יותר משיכופו ערפם להיות כפוף תחת חכמי הדור ולשמוע להם כל אשר יורו אותם, כי לשמוע בקול ה' אין זה נגד הטבע ואין זה נגד הכבוד אבל להיות איש כפוף תחת יד חבירו בו"ד זה קשה ומתנגד אל טבע האדם ולכך רצו ישראל שיהי' כל התורה בכתב מפורש כדי שלא יצטרכו לחכמי דור ודור ויהיה כל איש חפשי ואינו משעובד רק לאלקיו ולזה אמרו ישראל כל אשר דבר ה' "נעשה" פירושו שאמרו שיצוה לנו הקב"ה מצות הרבה כמה שירצה הכל נעשה בפועל רק דבר אחד אל יעשה לנו שנצטרך "לשמוע" דהיינו להבין בתיה"ק מלשון שמע ישראל ונהי' מוכרחין עי"ז לשמוע בקול חכמי הדור ואנו אין רוצים רק לעשות כל אשר דבר ה' ולא אשר יצוה לנו משה וכדומה, והנה משה הבין רמיזתם היטב ולפי שלא רצה להלשין על ישראל לא באר תוכן כוונתם רק "וישב" משה את דברי העם אל ה:' פירוש שאמר הדברים כצורתן וכהויתן כמו שאמרו ישראל כל אשר דיבר ה' נעשה ואז ענהו הקב"ה שהוא אינו מסכים לזה אדרבה רצונו שיקבלו התורה תמיד מפי חכמי הדור ואליהם ישמעו וכדי להראות להם שרצונו בכך יעשה שיתראה לפניהם וישמעו את קולו ואעפי"כ לא ידבר אליהם רק בלשון יחיד כאלו למשה ידבר ומיד ירגישו שגם הם שומעים את הדיבור ולמה לא נתיחד הדיבור אליהם אין זה רק כי רצון השם הוא שהוא ידבר אל משה והם יקבלו ממנו וזו שאמר בעבור "ישמע העם בדברי עמך" ואמר הטעם לזה כי ע"י שמקבלים תורה שבע"פ מפי חכמי הדור עי"ז יתקיים התורה בידיהם וזו שאמר וגם בך יאמינו לעולם וכמו שדרשו חכז"ל גם בנביאים הבאים אחריך, ואז כשראה משה רועה נאמן שהקב"ה רוצה שיקבלו דוקא ע"י חכמי הדור והוא בצדקתו רצה להשתדל שימלא הקב"ה משאלותם ע"כ "ויגד" משה את דברי העם אמר פנימית ותוכן דבריהם שרצונם לשמוע הכל רק מאת ה' רצונינו לראות מלכינו ואין אנו רוצים שליח וע"ז השיבו הקב"ה כי ביום השלישי ירד לעיני העם פירות