משמרת אלעזר מט

ונאנס ולא עשאה זה הקדים להקב"ה כי הקב"ה לא נתן לו בית והוא מתאוה לעשות מעקה, ולא נתן לו בן והוא משתוקק לקיים מצות מילה לכך לחושב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה בא שכר בדין וז"ש ויכתב ליראי ה' ולחושבי שמו שהוא שחישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה כדרשת חכז"ל בספר זכרון "לפניו" פירוש שכותבין בספר הזכרון שהם הקדימו להקב"ה שעוד טרם נתן להם בן כבר קיימו מצות מילה ברצון נפשם: צ) או יאמר דבס' אוהל יעקב מצורע כתב שאם אדם מדבר על רעהו לשה"ר וכדומה עושה לו עול גדול כי עי"ז הוא נותן כח למקטריגי' לקטרג עליו מאחר שגם למטה מדברי' עליו רעה וכן להיפוך אם מדברי' טוב איש על רעהו בזה מוסיפין כח במלמדים סנגורי' בשמים כמבואר במס' חגיגה ט"ו ב' שבשביל שאמר ר"מ רמון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק אמר אלי' ז"ל השתא קאמר ר"מ בני אומר וכו'. ועתה יבואר הפ' בשנדקדק דהי' לו לומר אז דברו איש אל רעהו למה אמר נדברו לכן נראם שהכוונה לא שמדברי' זה עם זה רק כשמדברי' זה מזה כשאחד מזכיר את חבירו הוא מזכירו לטובה ואמר שהוא ירא ה' ודנין אחד את חבירו לכף זכות אז קולן נשמע בשמים וכותבין גם בשמים עליהם שהם יראי ה' וז"כ הפסוק אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו אם איש מדבר מרעהו הוא מכנה אותו בשם ירא ה' אז ויקשב ה' וישמע ויכתב גם בספר זכרון לפניו ליראי ה' כי ע"י הלימוד זכות מוסיפין כח במלמדי זכות על ישראל בשמים: צא) שם בפסוק כי הנה היום בא בער כתנור והי' כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אתם היום בא אמר ה' צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף. הנה התרגום והמפרשים פירשו שהכוונה בן ובן הבן וקשה דזה שייך לומר בענף שהוא בן אבל בשורש איך אפשר לפרש על דורות הבאים. וגם צ"ב תיבת כל מה בא לרבות וי"ל דהפסוק בא לסתור טענת הרשעים שהזכיר הנביא לפני זה שעושי רשעה נבנו גם בחנו אלקי' וימלטו שרואים רשעי' מצליחי'. אמנם האמת כי כמה מהם זכות אבות עומדת להם וכמו שאמרו חכז"ל ברכות ז' כאן ברשע בן צדיק זו רשע וטוב לו. ועוד מצינו שלפעמי' זכות דורות הבאים ממנו עומד להם וכמו שדרשו חכז"ל שמות רבה פ"א ונח מצא חן בזכות אלה תולדות וכמו שדרשו חכז"ל שמות רבה פ"א עה"פ ויפן כה וכה וירא כי אין איש שראה ברוה"ק שאין יוצא ממנו זרע הגון ועיין מה שפרשתי בענין זה בחלק ששון ויקר אות ל"ד הפסוק כי מרדכי היהודי וגו' ובזה אמרתי לפרש מאמר המגיד שישבו ר' אליעזר ור"י ור"א בן עזרי' ורע"ק ור"ט בבני ברק והי' מספרים ביציאת מצרי' כל אותו הלילה דלכאור' אין נ"מ לנו באיזה מקום ספרו ביצי"מ כל הלילה וי"ל דפירשו המפורשי' עה"פ בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים כי באמת במצרי' היינו ערומים מן המצות כדכתיב ואת עירום וערי' והקב"ה הביט וצפה עד סוף כל הדורות שבני ישראל הקדושי' יתנו לו שבח והודאה כל ימי עולם ע"כ בזכות זה הושיע אותם וגאלם ממצרי' וז"ש בעבור זה שאני מספר ניסי יצי"מ עשה ה' לי בצאתי ממצרי'. והנה לכאור' יש להפליא על ריבוי הפלגת עושרו של המן כי זה אשר גדלו המלך מאת ה' הי' כדי להחזיר את ישראל בתשובה ע"י גזירותיו אבל שיהי' לו עושר ורוב בנים לאיזה תכלית הי' כל הנאת עוה"ז לרשע כהמן. אבל חכז"ל העידו במס' גטין דף נ"ז שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ולפי"ז י"ל שזכות דורות הבאי' ממנו עמדו לו להיות לו תענוגי עוה"ז ולפי"ז י"ל בשעה שהי' התנאים הקדושי' מסובין בבני ברק התעוררו שהקב"ה עושה טובות עם אדם בעבור דורות הבאי' וע"כ מאחר שהיינו במצרי' עירום וערי' בודאי גם אז לא גאל הקב"ה את אבותינו רק בזכות דורות הבאי' שיספרו ביציאת מצרים ועי"ז נתעוררו לספר ביציאת מצרי' כל אותו הלילה. והנה אלו שתי אופנים המגינין על הרשעי' הוא רק בעוה"ז אבל בעוה"ב כבר אמרו חכז"ל סנהדרין ק"ד יצחק לא יציל את עשו והטעם דהא באמת הקב"ה אינו מוותר על שום דבר רק בזכות האבות מאריך אף לרשעים אבל בעוה"ב ביום הפרעון אז יקבלו עונשם. וכן לא יגינו עליהם זכית דורות הבאים כי אין ב"ד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וז"ש כי הנה היום בא בער כתנור ואז והי' "כל" זדים "וכל" עשה רשעה קש וליתנו אותם היום הבא ולא ישאר רשע אחר שלא יקבל עונשו כי אז אשר לא ישאר להם שורש ולא ענף שורש היינו זכות אבות וענף היינו זכות דורות הבאים צב) שם בפסוק הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא יל"ד למה כתיב שולח בלשון הוה ולא כתיב אשלח לשון עתיד וי"ל דבס' אבן עזרא שם כתב דבר נפלא וז"ל אלי' מצאנו שהי' בימי אחזי' בן אחאב ומצאנו כתוב כי יהורם בן אחאב ויושפט שאלו אלישע הנביא וכתב שם אשר יצק מים על ידי אלי' וזה לאות כי כבר עלה בסערה השמימה כי לא אמר הכתוב אשר יוצק. ועוד כי לא נפרד אלישע מעל אלי'