משמרת אלעזר מח

הרשע אם הוא עני הוא רחמנות גדול ולבו דוי כי נפשו תאבה להנאת עוה"ז ולהוט אחריהן ואין לו וע"כ ובטן רשעים תחסר משלי י"ג וא"כ בעת שישי' האדם לנגד עיניו צדיק עני ורשע עני אז ידע החילוק מה בין עבד אלקים לאשר לא עבדו: ומעתה אמרו רשו קאי על כל הפסוק גם על דורשי ה' וז"ש כפירי' רשו אם כפירים הם עניים ורעבו אז הם רעבים בתכלית הרעבון אבל דורשי ה' גם אם רשו לא יחסרו כל טוב אין חסר להם מאומה כי הכל טוב להם ומסתפקים במועט ואינן חפיצין בהבלי עוה"ז וז"כ הנביא בחנוני אם לא אפתח לכם ארובות השמים ואשפיע לכם שפע רב אבל דעו שאין זה עוד המדריגה הגדולה והעושר והצלחה אמיתית רק אחר שאשפיע לכם כל טוב והריקתי לכם ברכה עוד אוסיף לברך אתכם שלא יהי' לכם שום תאוה להנאת עוה"ז "עד בלי די" עד מדריגה זו שבלי יהי' די לכם שאם לא יהי' לכם מאומה לא יחסר לכם תה עוד יותר חידוש שיהי' לכם אוצרות מלאים כל טוב ואעפי"כ תספקו עצמכם במעוט. וע"ז אמר הנביא ואשרו אתכם כל הגוים כי יתמהו הגוים בראותם ישראל בשלוה מלאים כל טוב ולא יתאוו לשום ענין מהנאת עוה"ז ומסתפקים במועט כדי קיום גופם: פח) שם בפסוק אמרתם שוא עבד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני ה' צבאות. ועתה אנחנו מאשרים זדים וגם נבנו עושי רשעה גם בחנו אלקים וימלטו. אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. ויל"ד כי לא נאמר כלל בקרא מה דברו יראי ה' איש אל רעהו ועוד יל"ד מה הוסיף בקוראי שמם ולחושבי שמו וי"ל דמבואר בפסוקים אלו שהרשעים אומרי' שוא עבד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו פירוש כי לא יגיע לנו הנאת ממון בשומרנו מצות ה' כתרגום על פסוק מה בצע כי נהרג את אחינו מה ממון ניתהני לנו ואדרבה כל הצרות המגיעי' על בני אדם הוא רק מפני שמחזיקים ביראת ה' תו אומרם וכי הלכנו קדרנית אם אנו הולכי' בחשך ולא אור הוא רק מפני ה' צבאות. ורשעי ישראל מצליחי' כמו שאומרי' אנחנו מאשרים זדים וגם בחנו אלקי' למרוד נגדו וימלטו שהשעה משחקת להן ואין מגיע להם שום עונש וצער. ויראי ה' עניים ומבוזים בחסר כל. אמנם התירוץ לזה כי מה שנראה לעינינו צדיק ורע לו הוא רק דמיון בעלמא כי מאתו ית"ש לא תצא רעות והשופט כל הארץ לא יעשה משפט ומה שנראה עתה לעינינו שהוא לרעה עוד יגיע זמן ותפקחנה עינינו לראות עין בעין שכל זה הי' לטובה גדולה מאתו ית"ש ליראיו וכמו שהביא הצל"ח בפסחי' דף נ' על הא דאמרו בעוה"ז על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב ובעוה"ב כולו טוב ומטיב והביא הצל"ח בשם המוכיח הגדול מו"ה אפרים זצ"ל דלכאורה קשה הא בטובות אין חילוק דגם בעוה"ז מברכין הטוב ומטיב רק שהחילוק היא שבעוה"ז יש רעות ובעוה"ב אין רעות וא"כ הו"ל לקצר ולומר בעוה"ב אין בו רק טובות ופירש דכתיב אודך כי אנפת בי ואין דבר רע בא מהקב"ה והכל הוא לטובה ואפי' הפורעניות הוא לטובה לזכך האדם ולטהר נשמתו שיזכה לעולם שכולו טוב אלא שהאדם בעוה"ז אינו מבין הדבר לאשורו ונדמה לו כאלו הוא רעה כמו החולה שעושין לו תחבושת ויש לו יסורים השוטה צועק שיסורו ממנו התחבושת אבל החכם סובל בשמחה וזו שאמר לעוה"ב יברכו על כולם הטוב והמטיב גם על מה שהי' מברכין בעוה"ז דיין האמת שנדמה לרעה נזכה לעת"ל לראות שראוי לברך הטוב והמטיב כי הוא לטובה. ובזה יש לפרש גם מה שנאמר שם בעוה"ז לא כשאני נכתב אני נקרא שאני נכתב ביו"ד ה' ונקרא באל"ף דלי"ת אבל לעת"ל כשאני נכתב אני נקרא. וידוע ששם הוי"ה ב"ה הוא רחמים אבל בעוה"ז אין מבינים זה ע"כ קוראין באל"ף דלי"ת שנדמה לנו שהוא דין אבל לעתיד לבא יכירו וידעו כי הכל רחמים מאתו ית"ש ואיתא בשו"ע סי' ה' שהגם שנקרא באל"ף דלי"ת צריך להיות במחשבתו יו"ד ה"א. ומעתה מובן דברי יראי ה' שבשעה ששומעין מרשעי הדור הנאמרים בפסוקים שלפני זה אז הם מחזקים זה את זה דע כי לא הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות וגם בעת בא להם צער ויגון הם חושבים שהכל רחמים לטובה וזה שאמר ויכתב בספר זכרון לפניו דברי יראי ה' ומה כותבין "ולחושבי שמו" שאם גם קוראין באל"ף דלי"ת במחשבתם חושבין על שם יו"ד ה"י שהוא רחמים גמורי' וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד: פט) או יאמר בשנדקדק תיבת "לפניו" שהוא כמיותר וי"ל דחכז"ל קדושין מ' ב' דרשו מכאן שאמר ולחושבי שמו שאם חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכ' כאלו עשאה ואמרו בשוחר טוב סי' ל' עה"פ מי הקדימני ואשלם שאין לאדם שכר בדין אצל הקב"ה כי כבר הקדי' הקב"ה ושילם לו שכרו מי מל את בנו טרם נתתי לו בן ומי עשה מעקה עד שלא נתתי לו בית וכתב בס' סדורו של שבת סברא שאם חישב לעשות מצוה