משמרת אלעזר מז

לכם את ארבות השמים והריקתי להם ברכה עד בלי די וגערתי לכם באוכל ולא ישחית את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר ה' צבאות מלאכי ג' ועמדו חכז"ל על מה שאמר "בלי די" שאין נו הבנה שאם אין די להם האיך אמר שיתן להם ברכה. וגם יל"ד על לשון והריקתי להם ברכה שהוא לשון ריק וריקן והוא קללה ולא ברכה. ועוד יל"ד אם כבר הבטיחם שישלח ברכה במעשה ידיה' איך חזר אח"כ להבטיחם שלא יהי' קללה במעשה ידיהם באומרו וגערתי לכם באוכל והוא רק מניעת הפסד וקודם לזה אמר שיהי' ריבוי בברכה. וי"ל דכוונת הפסוקיה להאיר עיני העוורים כי מעשים בכל יום אנו רואים בהמון עם אם יתמעט קצת מפרנסתן. קודם לכל דבר הם מקמצין לדבר מצוה זה גורם להם שיורדין מטה מטה ועושין שטות גדול כי אדרבה אם אדם רואה שפרנסתו מתמעט הוא מחוייב לפשפש במעשיו אולי לא השתמש בשפע שניתן לו מה' כראוי' שפיזר במקום שהי' ראוי' לקמץ בבגדי יקר וכדומה וקימץ במקו' שהי' לו לפזר כגון לקנות תפילין מהודרין ולולב נאה או קמץ את ידו מליתן לאחיו העני ואם הי' האדם מפשפש במעשיו ודאי הי' הקב"ה עוזרו לטובה אבל בעוה"ר המון עם הם עושים להיפך עוד מפזרי' לדבר הרשות כמו בימי קדם בעת הי' להם פרנסה בריוח אבל לצדקה מקמצין. וזה שקובל הנביא בשם ה' אתי אתם קובעים במעשרות ותרומות והחידוש הוא כי במארה אתם נארים שאתם רואים ממש קללה בכל מעשי ידכם והי' ראוי לפקוח עיניכם ולפשפש במעשיכ' שלא נתתם כראוי' ואתם אדרבה הולכים ככסיל בחושך ואתי אתם קבעים. והוסיף בחנוני נא הגם שכבר ירדתה מטה מטה והקללה מצוי' בבתיכם עוד יש לכם תקוה הביאו את המעשר אל בית האוצר "אם לא אפתח לכם את ארבות השמים" פירוש גם אז בעת שפרנסתכם מתמעטת ואתם רואין שאין אני פותח לכם ארובות השמים להשפיע לכם שפע והריקתי לכם ברכה. פירוש שתהי' ריקן מכל ברכה כ"כ עד בלי די שלא יהי לכם די סיפוקכם אם אז תפקחנה עיניכם ותביאו את המעשר אל בית ה' מיד תפסק הקללה וגערתי לכם באוכל ולא ישחית: פו) באופן אחר פרשתי דחז"ל אמרו תענית ח' ב' אין הברכה מצוי' אלא בדבר הסמוי מן העין ולזה כאשר ראו שנשתלחה מארה במעשי ידיהם אמרו כי אין זה רק בשביל שמוכרחין למנות ולמדוד כל תבואתם כדי ליתן תרומות ומעשרות לכך עין הרע שולט בהן ובטלו תרומות ומעשרות כדי שלא יהי' נכסיהן מנוין ומדודין וחשבו שבזה יבטלו המארה ובאמת טעות גדול הוא דכל זה הוא רק במדידה של רשות אבל לדבר מצוה שומר מצוה לא ידע דבר רע ואדרבה אם יתנו תרומות ומעשרות תבא ברכה להם ותתבטל המארה וז"ש כי במארה אתם נארים ואותי אתם קבעים למנוע תרומות ומעשרות כדי לבטל המארה ואדרבה בחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארבות השמים והרקתי לכם ברכה עד בלי די כי זהו מסגולת המעשר שלא די שאינו מזיק המנין והמדידה אדרבה עי"ז שורה הברכה במעשי ידיהם. ובדברינו מצאנו פירוש למדרש בפ' תשא פ' מ"א וז"ל א"ר אלכסנדרי גדול כוחו של מוציא מעשרות שהן מהפכין דבר ארירה לברכה שנאמר השקיפה ממעון קדשך מן השמי' וברך את עמך ונתקשו היכן מוזכר שם ארירה ולפי דבריכו יובן בלכאורה בדרך הטבע הי' צריך להיות ארירה ע"י המדידה והמנין וגדול כח מצות מעשרות שמהפכין אותו לברכה כי עוד שורה בו הברכה ודברי המדרש מפורשים בפסוקי' אלו דכאן מפורש שלקו במארה והכתוב אומר שאם יביאו המעשרות אל בית ה' יהי' תחת המארה והרקתי לכם ברכה עד בלי די הרי מפורש שהמעשרות מהפך ארירה לברכה וכן אמרו חכז"ל גיטין ז' אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה. פז) באופן אחר פרשתי בהקדם לבאר בתהלים ל"ד בפסוק כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב. ויל"ד דתיבת רשו כמיותר דפשיטא אם רעבו שהם עניים. ועוד תמהו וכי לא נראה צדיק ורע לו רשע וטוב לו י"ל דודאי אי אפשר להכיר דרך האמת ע"י מי שמצליח בעסקיו כי הרבה עושרם שמור לרעתם ומוכרח להיות לפעמים רשע מצליח דאל"כ תתבטל הבחירה שכל אדם יהי' צדיק ברצותו להיות עשיר. אמנם יש להכיר ולהבחין בין דרך האמת והצדק לדרך השקר אם ימצא צדיק עני ורשע עני אז יודע החילוק שביניהם כי לא ירעיב ה' נפש צדיק משלי י' א' שהצדיק לעול' אינו רעב כי הוא מסתפק בדבר מועט כמו שאמרו חכז"ל ברכות י"ז וחנינא בני די לו בקב חרובין ועל המעט שהקב"ה משפיע לו הוא נותן שבח והודאה לשמו יתברך ואינו חסר לו כלל כי כמעט כל הדברי' שהעולם מתאוים להם הם מביני' שהבל הוא אין בו ממש וגם אם יהי' עשירי' גדולים לא יהנו מזה רק יאכלו כדי סיפוק חיותם לקיום גופם וראה רבינו הקדוש שהי' עשיר גדול אמר לפני הסתלקותו שלא נהנה מעוה"ז כאצבע קטנה כתובות ק"ד. לא כן