משמרת אלעזר מג

שדרשו חכז"ל עה"פ ואעשך לגוי גדול זו שאומרי' אלקי אברהם וגו' י"ל עפ"י שבארתי באות מ"ח והיוצא משם דזה שאמר כה תאמר אל בני ישראל אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב שלחני אליכם הוא פירוש על מה שאמר לו קודם אהי' עמהם בגלות זה ואהי' עמהם בגלות אחר כי בית המקדש הראשון הי' בזכות אברהם ומקדש השני בזכות יצחק והשלישי שיבנה ב"ב יהי' בזכות יעקב וזה שאומרי' אלקי יעקב היינו ממש אהי' עמהם בגלות אחר ולפי"ז יש להביא ראי' לדברי חכמי' שלא תיעקר יציאת מצרי' כל עיקר רק שתהא טפל דהא אנו מזכירין אלקי יעקב כאלו כבר היתה הגאולה השלישית ואעפי"כ אנו מזכירין אלקי אברהם ויצחק שהוא על הגאולות שעברו מזה מוכח דגם לימות המשיח מזכירין יציאת מצרי' רק שתהא טפל לו: ולפי"ז מובן שגם כאן השיבו חכמי' לבן זומא ממש התשובה שהשיבו לו בש"ס דברכות ולזה הסמיך לכאן מנין שאומרי' אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב שנאמר כה תאמר שמזה מוכח שלא תיעקר יציאת מצרי' לגמרי רק גם בעת שנזכיר אלקי יעקב נזכיר ג"כ אלקי אברה' ואלקי יצחק ולפי"ז מיושב גם קושיא השני' דמאחר דחכמי' הביאו זה לתשובה נגד בן זומא א"כ לא הי' יכולין להביא רק מהפסוק דשמות כי אם יביאו ממקו' אחר אינו מוכח רק שמזכירין אלקי אברה' וגו' אבל משם אינו מוכח כלל שמה שמזכירין אלקי יעקב הוא על גאולה העתידה אבל מפרשת שמות שפיר הביאו דהא לפי פירושינו שם באות מ"ח בא לפרש באומרו כה תאמר מה שאמר אקי' אשר אקי' ומה שאומרים אלקי יעקב הוא נגד אהי' עמהם בגלות אחר וא"כ שפיר הסמיכו זו השאלה דמזה הביאו ראי' דלא כבן זומא והנה עוד יש להביא ראי' כדברי חכמי' דהנה האבודרהם הקשה למה אנו מברכין המוציא לחם מן הארץ והלא אין מוציא לחם מן הארץ רק תבואה. ותירץ כי המוציא משמע גם לעתיד כדאיתא ברכות ל"ח. ואיתא כתובות קי"ח עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וא"כ שפיר מברכין המוציא לחם מן הארץ כי באמת תוציא הארץ לחם. וא"כ הרי ראינו שאנו מברכין גם היום המוציא לחם מן הארץ כאלו כבר היתה הגאולה ואם אעפי"כ מזכירין יציאת מצרי' ממילא בודאי גם לימות המשיח נזכיר יציאת מצרי' רק שיהי' טפל וז"ש מנין שמברכין בהמ"ז איז לי אלא לאחרי' לפני' מנין ת"ל ובירך את "לחמך" ועדיין קשה למה אמר "לחמך" ולא ובירך את תבואתך א"ו דרא להורות לפי שעתידה הארץ שתוציא גלוסקאות הרי שישראל מברכי' כהיום כאלו כבר היתה הגאולה ואעפי"כ מזכירין יציאת מצרי' וא"כ ממילא גם לימות המשיח יזכירו יציאת מצרי' נמצא שגם משאלה זו הוכיחו חכמי' שיטתן שלא תיעקר יציאת מצרי' לימות המשיח רק שתהי' טפל: עו) בפ' יתרו בפסוק ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרי' על אודת ישראל. ויש לדקדק דתיבות על אודת ישראל כמיותרין וי"ל דהנה לכאור' יש להפליא על מרע"ה לאיזה תכלית סיפר זה לחתנו הלא כבר כתיב בתחלת ביאתו וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו וא"כ כבר ידע יתרו כל הדברי' טרם בואו ומה הוסיף מרע"ה בסיפורו וי"ל עפ"י דברי המגיד שאמר אפי' כולנו חכמי' כולנו זקנים כולנו נבונים כולנו יודעי' את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרי' ומביא ע"ז מעשה מארבעה גדולי ישראל שהי' מסובין בבני ברק והי' מספרין ביציאת מצרי' כל אותו הלילה ואיתא בספה"ק דהכוונה דע"י שמספרי' חסדי ה' וטובו עלינו בזה הסיפור ממשיכין חסדים וישועות חדשות על ישראל והוא ע"ד שאמרו חכז"ל חולין קל"ג ב' בעין יעקב כל הנותן טובה למי שאינו מכירה כאלו זורק אבן למרקוליס לפי"ז יובן שגם שידע מרע"ה שאין זה הסיפור חדש ליתרו כי שמע הכל טרם בואו אעפי"כ סיפר לו כל פרטי מעשיות מחסדי השי"ת על ישראל כי רצה בסיפורו זה להמשיך חסדי' חדשי' על ישראל וז"ש ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרי' וכדי שלא יקשה לאיזה תכלית סיפר משה זה ליתרו מאחר שכולם חכמי' יודעי' ענין יציאת מצרי' לזה הוסיף "על אודת ישראל" כי רצה להטיב בסיפורו זה עם ישראל כי ע"י סיפורו יעשה הקב"ה חסדים חדשים עם ישראל. ועיין מה שכתבתי בענין זה עוד בחלק סוכת שלום אות צ"ז. ובזה מיושב למה אמר המגיד מצוה "עלינו" לספר ביצי"מ הול"ל מצוה לנו לספר אבל הורה בזה שתכלית הסיפור הוא "עלינו" כמו בשבילינו שעי"ז יעשה הקב"ה נסים חדשי' לישראל: עז) בפסוק ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו עליהם ויל"ד כפילות הלשון אשר הציל אתכם מיד מצרי' ואשר הציל את העם מתחת יד מצרים. ב' למה אמר יתרו כי גדול ה' מכל האלקים איך שייך להעריך זה אל זה וכבר אמרו חכז"ל ברבה יתרו נתן ממש בע"ז. ג' מכילתא עה"פ עתה ידעתי כי גדול ה' וז"ל אמר מתחלה לא הי' יכול עבד לברוח ממצרים ועכשיו הוציא המקום ס' רבוא בני אדם ממצרים לכך נאמר עתה ידעתי ד' לתרץ קושית הזוהר למה אמר אנכי ה'